קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי – אתם יכולים לשמוע אותי? אני בקושי שומע את עצמי.
חאבייר מיליי, חאבייר, אתה חבר, חבר אמיתי.
And we are very close personal friends. So when Javier came to my office yesterday, got out of the limousine, we rushed to embrace one another. And this morning I woke up with a sore throat – he woke up with a sore throat.
Now there is a fundamental question: who infected who? I say we infect each other. I say we infect each other with the friendship, not only the personal one, but the one we are building with our two countries. We infect each other with the love of Israel and the Bible, and we infect each other with a great belief in free markets, which is another word for freedom. So thank you for infecting me, and I wish you good health.
יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו אלון חדד, שרות ושרי ממשלת ישראל, חברות וחברי הכנסת, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, משפחות החטופים, משפחות החללים, מכובדיי כולם – לא רק הנשיא מיליי, אלא גם המשלחת המכובדת שנמצאת פה, שכוללת גם את שר החוץ הנכבד חרארדו ורטהיין, וגם את אחותך היקרה קרינה מיליי.
ידעתי שאני אקבל משהו. הנשיא הרצוג, תודה רבה לך ותודה לרעייתך מיכל, שנמצאת איתנו כאן.
וכמובן גם שגריר ארגנטינה, שעושה כל כך הרבה באמת לקרב את המדינות שלנו, תרתי משמע, כי אנחנו הולכים לפתוח קו ישיר, הרב שמעון ואחניש. תודה לך, הרב. תודה לך.
ידידי חאבייר, אתה רואה באיזו אהבה, באיזו הערצה, באיזה זרועות פתוחות אתה מתקבל כאן, ולא בכדי. הדבר הזה כמובן מעצים את הקרבה בינינו. יש פתגם שידוע היטב בארגנטינה, שהיא מולדת הטנגו: It takes two to tango. קודם כול, זה נכון בשדה הריקוד; זה נכון לא פחות בשדה הדיפלומטי. אני רוצה להודות לך על הפעולה החשובה שאתה עושה בפורומים בין-לאומיים. אתה משנה שם את ההצבעה של ארגנטינה מקצה לקצה. עשרות שנים לא ידענו דבר כזה. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות שלנו הולך ומתהדק, הולך ומתחזק, והביקור הזה יחזק אותו עוד יותר. אני חושב שבביקור הזה אנחנו מביאים את היחסים בינינו לשיאים חדשים.
12,000 קילומטרים מפרידים בין הקסה רוסאדה בבואנוס איירס לקריית הלאום ולכנסת ישראל פה בירושלים, אבל על המרחק הגיאוגרפי הכביר הזה תפצה קרבת הלבבות.Para los amigos – todo. זה אומר: בשבילכם, בשביל ידידים כמוכם – הכול.
הספרדית שלי קשה מאוד. לאבי, זיכרונו לברכה, הייתה ספרדית יותר טובה, הוא ידע ספרדית על בורייה. הוא אמר לי שאני חייב לקרוא את דון קיחוטה בספרדית לפני שאעזוב את העולם הזה, אז יש עוד זמן.
לפני שנה וחצי, חאבייר, כבשת בסערה את כס הנשיאות בארצך. הבאת איתך לתפקיד סגנון מנהיגותי ייחודי, סגנון אותנטי, נחרץ, סגנון מאוד סוחף. מן הרגע הראשון הבעת תמיכה מוחלטת בישראל. מזה 20 חודשים שאנו נלחמים במפלצות האדם שטבחו, חטפו, ערפו, שרפו ואנסו ב-7 באוקטובר 2023. לנוכח התוקפנות האכזרית וחסרת התקדים הזאת, שכוונה נגד אזרחינו ויישובינו, אתה אמרת במילים ברורות: אנחנו לצידכם במערכה מול כוחות החושך. תודה שאתה עומד לצידנו במערכה נגד כוחות החושך.
התייצבת לצד האמת ונגד השקר מתוך הבנה שמדובר במלחמה צודקת מאין כמוה. זוהי מלחמת חורמה בברבריות שמאיימת לא רק עלינו, היא מאיימת על העולם כולו. אנשי הטרור הארורים הללו מבקשים להחזיר אותנו לחשכת ימי הביניים. הם רוצים לכבות את שלהבת החירות, הקדמה, הנאורות, הסובלנות. הם מבקשים לרמוס את כבוד האדם עד דק, עד עפר. והם לא בוחלים בשום אמצעי כדי לממש את המטרה שלהם.
אני יכול להבטיח לך, ידידי חאבייר, ידידי הנשיא, שאנחנו בישראל נוסיף להילחם בהם בכל העוצמה האפשרית ובכל העוצמה הנדרשת. ישראל היא מבצר הדמוקרטיה במזרח התיכון, מוצב קדמי של העולם התרבותי באזורנו, אזור אלים, קשה, קנאי. אם חלילה ניפול – זה לא יקרה, אבל אם זה היה קורה, חלקים נרחבים של העולם היו נופלים בידי הקנאים השפלים הללו. אבל אנחנו, כפי שאמרתי, בעזרת השם, לא ניפול ולא ניכנע. אנחנו ננצח.
נמוטט את שלטון חמאס ברצועת עזה, נשיב את כל חטופינו הביתה – את כולם בלי יוצא מן הכלל, החיים והחללים כאחד.
נוודא שעזה לא תאיים עוד על ישראל.
בתנ"ך כתוב – אני לא יודע איך להגיד את זה בספרדית, מישהו יתרגם את זה עכשיו: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". זאת הרוח של עמנו, זאת הרוח של חיילינו הגיבורים. אתה, חאבייר, חולק איתנו את הרוח הגדולה הזאת. אתה עושה זאת מול מי שמותחים ביקורת אוטומטית על ישראל בחוסר הגינות משווע, מול מי שמוציאים צווי מעצר שערורייתיים למנהיגים בישראל. מול כל אלה אתה מכריז בעוז: הצדק עם ישראל. אתה אומר את זה ללא כחל ושרק, ללא סייג.
ומה אתה אומר בעצם? אתה אומר: הטוב הוא הטוב, הרע הוא הרע – והטוב חייב למגר את הרע.
אדוני הנשיא ומכובדיי בפמליה, אזרחי ישראל חשים אהדה טבעית כלפי ארגנטינה. יש הרבה סיבות – קצב החיים התוסס, הנופים המרהיבים, הלבביות השופעת של התושבים, התרבות העשירה, הגאווה הלאומית. ארגנטינה היא שם נרדף לקסם ולהתלהבות אין-קץ – passion, passion. אז האמן לי, חאבייר, גם אצלנו יש passion. רבים מתלבטים בשאלה מכרעת: מיהו מספר עשר הגדול מכולם – מראדונה או מסי?
זה יכול להביא לקטטות קשות. אבל במה שארגנטינה מהווה בשבילנו, לעם היהודי, יש הרבה מעבר לכדורגל, מעבר לכל מה שאמרתי. במחצית השנייה של המאה ה-19 ארגנטינה נעשתה חוף מבטחים לאלפי יהודים. הם חיפשו מפלט מהמצוקה הכלכלית ומהרדיפות האנטישמיות, לא רק במזרח אירופה, גם באימפריה העות'מאנית, אימפריה שאני לא חושב שתתחדש בזמן הקרוב. אף על פי שיש חולקים עליי, היא לא תתחדש.
המושבות החקלאיות שהקים הנדבן הידוע הברון הירש בארגנטינה, המושבות האלה הקדימו בכמה שנים את הקמתה של התנועה הציונית בידי הרצל. וגם הרצל נדרש לשאלה פלשתינה או ארגנטינה, כלומר ארץ ישראל או ארגנטינה. והוא כתב על כך במפורש בספרו "מדינת היהודים", כשהוא משבח את ארגנטינה בעלת השטח העצום והמשאבים הטבעיים. אבל הרצל ידע בתוך-תוכו שארגנטינה יכולה להיות רק מקלט זמני עבורנו, ולכן הוא הוסיף מייד: "ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אשר לא נשכחנה לעולם".
אולי ארגנטינה לא הפכה להיות מדינת היהודים. אבל התורה של הרצל, הציונות וההטפה למדינת היהודים בארץ ישראל קנתה אחיזה מאוד חזקה בארגנטינה. ז'בוטינסקי, ממוריי הרוחניים, תכנן לבקר בארגנטינה ערב מלחמת העולם השנייה, והדבר הזה בסופו של דבר לא יצא לפועל. אבל הרעיונות של ז'בוטינסקי נקלטו גם בארגנטינה והשפיעו על חוגים רבים וטובים.
הקהילה היהודית הגדולה בארגנטינה נחלצה ממלתעות הנאצים בתקופת השואה. אני חייב להגיד שאנחנו זוכרים את הרגע הדרמטי, הרגע הדרמטי שאני זוכר כילד, שבו הובא רב-המרצחים אייכמן מארגנטינה למשפט צדק בישראל. ובכן, יש לנו הרבה אסוציאציות, הרבה קשרים לארגנטינה, ומארג הקשרים הזה התרחב מאוד מאז נולדה מדינתנו לפני 77 שנים. אני חייב לציין בהקשר הזה את רבבות העולים מארגנטינה, שמהווים גשר חי בין שתי המדינות שלנו. וכפי שקורה ביחסים בין מדינות, במשך השנים היו עליות, אחר כך ירידות, ועכשיו יש עלייה, ועוד איזו עלייה. תבורך, באמת תבורך על העלייה הזאת שאתה עושה. אבל אני אומר, על אף – אני אגיד את זה בשפה של מתמטיקאי – הסינוסואידה הזאת, אני לא רוצה שהיא תימשך כסינוסואידה, אני רוצה שהיא תימשך בעקומה עולה.
על אף זאת, ארגנטינה תמיד הייתה חקוקה בלב שלנו. בניגוד לשיר המפורסם Don't Cry for Me Argentina, אנחנו כן בכינו עם ארגנטינה ברגעי משבר שלכם, וגם שלנו. היו אירועים טרגיים, חאבייר, שגרמו לנו כאב בל יתואר – פיגועי הטרור הקטלניים בתחילת שנות התשעים, תחילה בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, וכעבור שנתיים בבניין הקהילה היהודית בעיר. פיגועים נפשעים אלו הפילו חללים רבים והביאו לפציעתם של רבים אחרים.
אני ביקרתי בבואנוס איירס לפני שמונה שנים. זה היה – אולי לא תאמין – הביקור הראשון של ראש ממשלה מכהן דרומית לטקסס. אף אחד לא היה באמריקה הלטינית קודם לכן, וזה היה ביקור רשמי ראשון אי פעם של ראש ממשלה ישראלי בדרום אמריקה. וכשהגעתי לשם, בחרתי לפתוח דווקא בארגנטינה. השתתפתי בין היתר בטקסי זיכרון לנספים בפיגועים הקשים, ובספר הזיכרון שהונח בבניין הקהילה היהודית, בבית עמיה, כתבתי שלוש מילים: עם ישראל חי.
אמרתי שם שאבות הציונות לא חשבו שאם תהיה ליהודים מדינה משלהם, ההתקפות על עמנו ועל מדינתנו ייפסקו כליל. ההסתה, הרדיפה, ניסיונות ההשמדה – אלה לא ייעלמו ביום אחד, וייתכן שייקח כמה דורות עד שייעלמו. אבל השינוי המהותי שהצלחנו לחולל עם עצמאות ישראל הוא היכולת להתנגד לרדיפות הללו. איננו חסרי ישע כמו בעבר. איננו נהדפים ממקום למקום כעלה נידף ברוח. החזרנו לעצמנו את השליטה בגורלנו. החזרנו לעצמנו את הכוח להשיב מכה אחת אפיים לאויבינו.
וכמובן שהוספתי שם בבואנוס איירס שאנחנו מצפים להשלמת החקירה ולפרסום המסקנות בדבר האחראים לפיגועים הרצחניים. מאז עברו הרבה מים בריו דה לה פלטה, אבל אני אגיד לך, לא צריך לחכות, כי מכל מקום לנו התשובה הייתה ברורה מהרגע הראשון: איראן היא שעומדת מאחורי מסע ההרג. איראן יזמה, איראן תכננה, ובאמצעות שלוחיה – איראן גם ביצעה. משטר הרודנות באיראן עודנו מנסה לשלוח את זרועות הטרור שלו לכל עבר. במלחמה הנוכחית, מלחמת התקומה, ריסקנו חלקים גדולים מציר הרשע של איראן, אבל האיום קיים, ואנחנו נותנים עליו את דעתנו כדי להבטיח את ביטחון ישראל.
מכובדי נשיא ארגנטינה, חאבייר, ידידי, כשנבחרת לתפקיד הרם, כולנו, כפי שתיאר זאת היטב יושב-ראש הכנסת, כולנו החזקנו לך אצבעות. התרשמנו מתחושת השליחות שמפעמת בך לבנות מחדש את כלכלת ארגנטינה, לדאוג לרווחת תושביה, להבטיח לה עתיד של צמיחה ושגשוג. אתה ואני שוחחנו ארוכות בעבר, אתמול וגם היום, על סודות הכלכלה החופשית. הסכמנו על היתרונות שלה. ואני יודע שאפשר להסכים באופן עקרוני על תיאוריה מסוימת, על גישה מסוימת, אבל קשה מאוד להעביר רפורמות בתחום הזה, כי יש הרבה מתנגדים, מטבע הדברים, אחרת לא היו זקוקים לרפורמות. אבל כשעושים את מה שמתחייב לעשות, פירות ההשקעה מגיעים מהר, אפילו מהר מאוד. השינוי החיובי שאתה מחולל בכלכלת ארגנטינה מוגדר בצדק על ידי רבים בעולם כנס.
אבל אני מתקן את עצמי – זה לא נס. זוהי תוצאה של ההבנה העמוקה שלך, שכמוה לא פגשתי אצל שום מנהיג מדינה, ההבנה העמוקה שלך ברזי הכלכלה, ועוד יותר מזה – נכונותך או נחישותך לחולל את הרפורמות הקשות הדרושות לכלכלה חופשית. וזה דורש, מעל להבנה, מעל להתעמקות, זה דורש מעל לכול אומץ לב ומחויבות בלתי מתפשרת לרעיון החופש, כי זה הסוד האמיתי. אתה מבין אותו היטב, אתה מיישם אותו היטב.
רעיון החופש – הגרעין של רעיון החופש האוניברסלי נולד במידה רבה לפני אלפי שנים בעיר הזאת, בירושלים. ראיתי מקרוב, חאבייר, עד כמה אתה נרגש להיות כאן, בבירת הנצח של עם ישראל. בירושלים נעוצים שורשי הדת היהודית והדת הנוצרית. לפני 58 שנים איחדנו מחדש את ירושלים, ואני מתחייב בשם כל חבריי כאן: היא לא תחולק יותר.
ישראל הדמוקרטית, רק ישראל, היא זו שמאפשרת את החופש, חופש הפולחן של מאמיני הדתות בירושלים. והאבנים האלה שאתה הכרת, אבני ירושלים, הן נושמות, הן מרגישות, הן מדברות אלינו ממרחק של אלפי שנים. אבנים אלה ספוגות אמונה וזהות, כיסופים ודמעות, כפי שכתב בורחס לאחר מלחמת ששת הימים: שלום לך ישראל – הוא כתב – את השומרת בשאול קרבך את חומות האלוהים. כך הוא כתב. ואני יודע, חאבייר, שחשת בכך כשנגעת ברטט באבני הכותל המערבי. עשית זאת כשלצידך שגריר ארגנטינה המסור הרב ואחניש.
לביקור הזה, מכובדיי, אנו מוסיפים עוד נדבכים חשובים ביחסי מדינותינו, במאמץ המשותף לקדם את החטופים שלנו בעזה. אתם יודעים שנחטפו רבים, עשרות, עם זיקה או אזרחות ארגנטינאית, וברוך השם שחררנו עד היום 200, ורבים מהם, כולל שניים, שהם פרננדו מרמן ולואיס הר, חולצו במבצע צבאי הירואי, ולצערנו ארבעה עדיין נשארו בשבי החמאס. גם אותם נחזיר עם יתר חבריהם.
אנחנו שוחחנו בפגישתנו על שדרוג היחסים שלנו בביטחון, במאבק בטרור, באנטישמיות, במסחר ובכלכלה, בטכנולוגיה, בחדשנות, בתיירות. אנחנו מעוניינים לקדם את כל השטחים הללו. אחד הדברים שיעזרו זה להנהיג טיסות ישירות מישראל לארגנטינה, טיסות שיקצרו משמעותית את זמן ההגעה לאמריקה הלטינית. ויש לי חלום – הבאתי אותו לך על המפה ועבדתי על זה עד לפני כמה שנים, ואני מחדש את זה – לקצר את זה עוד כמה שעות על ידי טיסה דרך אפריקה. בעזרת השם נשיג גם את זה. זה ייקח קצת זמן, אבל אין ספק שהמטיילים הישראלים יפיקו מהטיסות הישירות תועלת, כי הכול יהיה נגיש להם יותר. היופי האדריכלי של בואנוס איירס וקורדובה, הרי האנדים, הפאמפס, צ'אקו, פטגוניה, טיירה דל פואגו – אני מקווה לבלות שם פעם.
ידידי הנשיא, אתה חתן פרס בראשית בזכות אהבת ישראל, ואני חייב להגיד שלא כל הפוליטיקאים נוהגים להציג לעיני כל את המרחב הפרטי שלהם בבית. אתה עשית את זה, ואני חייב לומר לך שהתרשמתי ארוכות מתמונת הרבי מלובביץ' שתלויה על קיר הסלון, מן החנוכייה תחתיה ומכובעי "הניצחון המוחלט" על השולחן.
ללא ספק, הביקור שלך בישראל תורם להשגת ניצחון זה על מבקשי נפשנו, יעד שאנחנו דבקים בו ללא פשרות.
חאבייר, יקירי, חבר אמיתי, חבר נאמן, אני מברך אותך ואת הפמליה שאיתך. יחד נשיג דברים עצומים לטובת ארגנטינה וישראל. Vamos Argentina, Vamos Israel – יחד נצעד קדימה לעוד שנים של ידידות אמיצה, איתנה ומתמשכת. תודה רבה לך.
2,041 מילים של בנימין נתניהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.