דקה? לא ידעתי.
לפני הדקה שלי אני רוצה לברך אותך, היושבת-ראש. זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו. אני שמח מאוד. אני וחבריי והרבה מעם ישראל שמחים שאת יושבת על הכיסא הזה. אנחנו רוצים לברך אותך שלא תצא שום תקלה תחת ידך, ושהקדוש ברוך הוא ייתן לך תושייה ואת הדברים הנכונים, את המילים הנכונות ואת התגובות הנכונות לאנשים שנמצאים בבית הזה. שתהיה לך הרבה הצלחה בתפקיד.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפעמים מתוך ים החוקים, הישיבות והדיונים צפים ועולים רגעים שמעמידים אותנו במבחן מוסרי, רגעים שמציבים לכולנו מראה מי אנחנו כחברה. הרגע הזה זה הדיון הזה, זה החוק הזה. זה בדיוק הרגע הזה.
אנחנו מדברים כאן על האנשים הכי שקופים, אלה שאין להם קול, אלה שלא יכתבו פוסטים זועמים, שלא יעשו שביתות, שלא יגיעו לכנסת באוטובוסים כי אין להם אפילו איך לשלם את הנסיעה. ודאי שלא נראה לוביסטים מטעמם מתרוצצים בוועדות ובדיונים. אלה אנשים שלא יודעים איך מתחיל עבורם החודש וכיצד הם מרימים את הראש מעל המים. אנחנו מדברים כרגע על הצעת חוק לגבי הקצבאות שאנשים אמורים לקבל מביטוח לאומי, ומנסים לסייע להם. זה חשוב מאוד שיש עמותות, שיש ארגונים ושיש עורכי דין שמנסים לדאוג להם, אבל בסופו של יום השאלה היא אם כשאנחנו עוזרים להם אנחנו באמת גובים בסוף היום את הסכום שיכול להצדיק את העבודה שלהם מצד אחד ומצד שני לשמור על האנשים האלה, שאין להם כלום, פשוט אין להם כלום.
לכן בהצעת החוק הזאת אנחנו מבקשים להפחית את גובה העמלה מהתקרה שמותרת היום ב-30%. בנוסף, משך הזמן שניתן לגבות היום הוא עד 60 חודשים, ואנחנו רוצים להפחית את זה ל-24 חודשים. אני מבין שבמצב שאנחנו נמצאים כרגע לא יהיו הצבעות. אני מקווה שבעזרת השם זה יגיע להצבעה ונדון בזה. אני פתוח לשמוע את כל הארגונים, את כל המקומות ואת כל החברות בעניין הזה. אנחנו נעשה הכול מצד אחד גם לשמור על כל עורכי הדין והחברות, ומצד שני לשמור על התושבים ועל האזרחים והאנשים האלה שכל מה שעוזר להם זה הקצבאות, כי אלה באמת אנשים שאין להם שום דבר. זה חוק מאוד חברתי, ואני מקווה שכשהוא יגיע להצבעה, כל חבריי יהיו בעד. תודה.
335 מילים של אברהם בצלאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.