הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025

השעון עוד לא התחיל לעבוד? אין פה הגבלה של זמן?

נו, אז למה לא הפעלת את השעון לפני דקה? אני הלכתי לאט.

למה אתה לא מפעיל את השעון? תפעיל אותו.

אבל תפעיל את השעון, נו.

כל העשר דקות?

טוב. הנדון: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד הטיסה), התשפ"ה–2025. מטרתו של התיקון בהצעת חוק שירותי התעופה של חבר הכנסת ברוכי היא לקבוע בחוק את חובת מפעיל הטיסה להודיע לנוסע על ביטול טיסה או שינוי בתנאיה. בהצעת החוק מוצע לקבוע שבכל מקרה של ביטול טיסה או שינוי במועדה יהיו חייבים מפעיל הטיסה או מארגן הטיסה, לפי העניין, לשלוח הודעה ללקוח בשלושה ערוצים במקביל – –

– – סמ"ס – אני אעביר לך אחר כך את הנייר – סמ"ס, ווטסאפ, הודעת אימייל או הודעה של גוטליב – ובנוסף, שיחת טלפון ממרכז שירות לנוסעים. מפעיל או מארגן הטיסה יחויב לקבל את אישורו של הנוסע על קבלת ההודעה כדי שיראו את ההודעה כהודעה שנמסרה. רק אם נשלחה הודעה בכל הערוצים שצוינו לעיל בשלושה מועדים שונים והוא לא אישר את קבלת ההודעה, תיראה ההודעה כמי שאושרה על ידו.

נכון להיום קיים פער בחובת היידוע – למה חבר הכנסת ברוכי לא עשה גם טלפון, למי שאין סמ"ס, ואין לו זה – – –

איפה חבר הכנסת ברוכי?

לא, אבל זה רק בתקופה האחרונה.

נכון להיום, נכון להיום – שנייה – נכון להיום – – –

נכון להיום קיים פער בחובת היידוע בין התקנה האירופית, שעליה מבוסס חוק שירותי התעופה, לבין החוק, כמו למשל נקודת הזמן שבה נקבעת חובת היידוע להטבות שנוסע זכאי להן במקרה של עילה מזכה.

אך ישנם קשיים בהצעת החוק. בדיון שנערך בוועדת שרים לענייני חקיקה, הוחלט להעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית בכפוף לכך שבהמשך הליכי הבדיקה יקודמו בהסכמת משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בתיאום עם משרד המשפטים, דבר שיאפשר לפתור את הקשיים בהצעת החוק ולקדמה לטובת ציבור הנוסעים. אשר על כן, אבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה טרומית – אה, חשבתי שמתנגדים.

שמחה, תמיד אמרו שאתה גאון.

צריך באמת לעשות כאן תביעת בעלות. אבל אם באמת הזכרנו את בריטניה ואת לונדון, אז באמת היה לנו יריד עלייה מדהים. היה יריד עלייה מדהים, שנערכנו אליו. צריך לומר שזה יריד עלייה שני בבריטניה אחרי תקופה ארוכה, אחרי שנים ארוכות שלא היו ירידי עלייה בכלל. התחלנו את הראשון בשנה שעברה, והיה יריד מאוד משמעותי בשנה הקודמת. עשינו עוד יריד רופאים, שתכליתו לעסוק רק בהעלאת רופאים, והיריד הנוכחי עסק גם בהעלאת רופאים אבל גם באוכלוסייה כללית, בכלל.

הבשורות הטובות כמובן הן שבאמת יש המון התעניינות, והתעניינות מאוד מאוד עוברת לעשייתם. אם אנחנו מדברים על זה שחשבנו שדווקא בבריטניה התהליכים יהיו יותר איטיים, אז אנחנו רואים שאנשים ממש נערכים מעכשיו לקיץ, אנשים שעולים בתוך שלושה חודשים, בתוך חצי שנה. ראינו את זה גם בקיץ האחרון, ואנחנו רואים את התופעה הזאת הולכת וגדלה. כמובן, זה מלווה באווירה לא פשוטה שהיהודים חווים בבריטניה – תופעה של אנטישמיות שהולכת וגואה באירופה בכלל ובבריטניה בפרט.

הגענו, אני חושב, עם כמה בשורות חדשות שפיתחנו בשנה האחרונה, שבעיקר עוסקות בתשתיות לעידוד עלייה מהמערב, דברים שפחות עסקו בהם במשרד הקליטה בשנים עברו. הצבתי את זה כיעד עוד הרבה לפני 7 באוקטובר, עם כניסתי למשרד העלייה והקליטה. אחר כך נדבר על העלאת יהודים מלוב. דיברנו על זה שגם בנינו תוכניות ייחודיות. הקמנו 40 תוכניות דוברות שפת אם לסטודנטים, ובאוניברסיטאות, מה שנקרא, ובמכללות מעולות בישראל אנחנו נותנים שכר לימוד, נותנים שכר דירה למשך שנתיים, נותנים תנאי קבלה שונים ומייצרים מעטפת קהילתית. בעצם החבר'ה הצעירים האלה שמגיעים ארצה ומתאקלמים בארץ – זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות, כי גם קשיי ההסתגלות שלהם יהיו יותר פשוטים.

מיותר לציין את התרומה – אפרופו גיוס וכו' – את התרומה ואת הגיוס ל"צבר" בשנה האחרונה. אני יכול לומר ש"מיעוט רבים שניים", אבל בוודאי יש לנו כמה פלוגות של עולים מיהדות התפוצות, יותר מבכל שנה רגילה, וזה דבר מאוד מאוד מרשים.

דבר נוסף הוא השינוי בשכר דירה לנגב-גליל, אזורי גליל, נגב ויו"ש, ואנחנו מרחיבים את זה קצת מעבר לגליל וליו"ש, אנחנו מכניסים את זה גם לצפון-דרום. גם משרד נגב-גליל שותף.

תכף נחבר אותך לעוד כמה נושאים, נראה כמה כסף נוכל לקבל.

2,000 שקלים שכר לדירה באריאל; 2,000 שקלים שכר לדירה בבית שמש, באשקלון, באשדוד – זה דבר משמעותי; 1,500 שקלים שכר לדירה בחיפה. במקומות מסוימים זה יכול להגיע ל-40%, 50%, 30% – זה משמעותי לעולים. זה שאנחנו רואים עלייה ברוכה בשנות מלחמה זה דבר מבורך מאוד.

אני חושב שהדבר שהוא השינוי הכי משמעותי הוא רישוי המקצועות. עשינו מהפכה מדהימה בעניין הזה: רואי חשבון, אדריכלים, מהנדסים, מורים – פגשתי בבריטניה הרבה מורים – אופציות למורים לאנגלית. שר החינוך עדיין פה? הרבה עולים שיוכלו לעבוד מ-one day, ביום הראשון עם הגעתם, כשאת כל תהליך הרישוי אנחנו מתחילים הרבה הרבה לפני. זה תהליך שמקל וחותך את הרגולציה ואת הביורוקרטיה, והציפייה שלנו היא בעזרת השם להמשיך ולעשות את זה גם במקצועות הבריאות. אני מבין ששם האתגר הוא לא קטן.

שמחה, זה פרויקט שלך. אתה רוצה לדבר על זה?

השכינה עמדה. כי באמת אנחנו גם בנושא מיסוי – זאת אומרת קיבלת, מה שנקרא – נמשיך להתקדם – – –

נמשיך להתקדם ולהביא תוצאות בעניין הזה, בעזרת השם, כי באמת בנושא מס רכישה לדירה ראשונה – דירת עולים, דירה ראשונה – אני חושב שיש לנו שינוי דרמטי בעניין הזה. כשאני אומר שינוי דרמטי, אני מדבר על זה שעד סכום של 2 מיליון יש פטור, ועל סכום של דירות יקרות יותר ההנחה יחסית משמעותית. בסוף העולים מתמודדים עם המון המון קשיים.

אדוני היושב-ראש, עד מתי אתה מצפה שאני אדבר?

התכלית בסוף היא להקל יותר ויותר. אני אומר עוד דבר שאנחנו הולכים בו – להקים קהילות של עולים בערים שאין בהן עולים. למה זה חשוב? כי ככל שיש לנו קהילות ושפה ותרבות ובתי כנסת ובתי ספר שמדברים את השפה, העולים מרגישים יותר בנוח להגיע, וזה לא רק הקהילות הממוסדות בערים שהדיור בהן יקר יותר.