הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צמד המילים "ביטול טיסה" הוא איום שכל אזרח המנסה לנהל שגרה חושש ממנו. הצעת החוק שמונחת כרגע על השולחן, שעליה נדבר עכשיו, לא יכולה לפתור את האיום הזה, אבל היא בהחלט באה להקל – היא באה להפוך את הסיוט הזה למשהו קל יותר ולסייע בהתמודדות עם ההשלכות של ביטול טיסה.

אדם שהגיע לשדה התעופה ומגלה שם בשדה – אי שם בגולה, באחת מארצות הנכר – שהטיסה שלו בוטלה, אז תסלחו לי על הביטוי, הוא נהיה הומלס לכמה שעות. זה לא מקום לנוח, הוא לא יודע מה הולך עכשיו עם הילדים הקטנים שלו. אני כבר לא מדבר על זה שזה יכול לקרות גם ביום שישי, ערב שבת, כשהוא תכנן להגיע לפה בשעה נורמלית ביום שישי, וזה תופס אותו אי שם ביום שישי בבוקר, כשבכלל הוא מאבד את האפשרות לחזור לשבת במקום מסודר, וכבר לא מדבר על זה שזה יכול לקרות גם לאנשים עם מוגבלויות.

החוק שלנו, מה שהנחנו פה על השולחן – מה הוא אומר? הוא אומר שבניגוד למצב הקיים היום, החוק – חוק שירותי התעופה, שנחקק ב-2012, מצריך הודעה מראש לנוסע על ביטול טיסה, אבל החוק לא מגדיר בשום צורה שהיא מה נחשב הודעה לנוסע. רק בשביל לקבל פרופורציות על מה מדובר – בשנה אחת עוברים בממוצע – – –

בשנה אחת עוברים בשדה התעופה בנתב"ג מעל שבעה מיליון איש, אזרחים. מפניות שהגיעו ללשכה, ללשכתי, הניסיון המר מלמד שרבים מהם שנקלעים לסיוט הזה של ביטול טיסה, לא קיבלו את ההודעה שנשלחה אליהם מחברת התעופה. למה ההודעה לא הגיעה? כי במקרה הטוב זה אימייל שמגיע לספאם או הודעת סמ"ס שבכלל לא מחוברים אליה בכל מקום שהוא, כשהם נמצאים שם בנסיעה בחוץ לארץ, ולכן הם לא קיבלו את ההודעה על ביטול הטיסה.

עכשיו ננסה לדמיין את הסיטואציה הזאת: אדם הגיע לשדה, ובשדה הוא מגלה שאין לו אפשרות לטוס הביתה; לא פגישות שהוא תכנן, לא הילדים שמחכים לו שם או המשפחה – ושוב, שבתות ומועדי ישראל – שום דבר. הוא מחכה שם, הוא מקבל את ההודעה, זה נוחת עליו, והוא צריך להתארגן בכל המובנים.

הצעת החוק שעליה נדבר, שעליה נצביע כעת בקריאה טרומית, מבקשת לקבוע סטנדרט של שליחת הודעה מוקדמת על ביטול הטיסה בשלושה ערוצים שונים: הערוץ הראשון – מסרון או הודעת ווטסאפ לנייד שלו – לא, אני לא מדבר על הודעות מתפרצות, לא, לא בתחום הזה;

ערוץ שני – הודעה בדואר האלקטרוני, באימייל; ערוץ שלישי – הודעה בשיחת טלפון. בשלושת הערוצים האלה הנוסע צריך לקבל את ההודעה על ביטול הטיסה. הנוסע שטיסתו בוטלה יצטרך לאשר את קבלת ההודעה, ורק אם חברת התעופה סיפקה את המידע בכל הערוצים הרלוונטיים – אלה שהזכרנו קודם, גם מסרון או ווטסאפ, גם אימייל וגם שיחת טלפון – רק במצב הזה היא תהיה פטורה ממתן פיצויים על ביטול הכרטיס. מטרת החוק במשפט אחד: לוודא שניתן מענה הולם כדי למנוע את הסיוט שתיארתי פה.

אני מודה לכם על התמיכה, ובעזרת השם נשמע את נציגי חברות התעופה בדיונים שנקיים בוועדת הכלכלה.

כמו שהזכרתי, אדם יקבל את ההודעה על ביטול הטיסה. הוא יצטרך לאשר בהודעה חוזרת.

הערה מאוד חשובה. נשב בוועדת הכלכלה – – –

אדרבה, תציע רעיונות. בהצעת החוק דיברנו על שלושה ערוצים שונים למסירת הודעה: הודעת ווטסאפ, הודעת מייל ושיחת טלפון.

שיחת טלפון.

כמו שהזכרתי, הרב מישרקי, אתה יכול לדמיין אדם שמגיע לשדה אי שם בארצות הנכר, זה יום שישי בבוקר, ועכשיו הוא מקבל הודעה בשדה – אני שואל אותך שאלה – בשדה הוא מקבל הודעה: אין לך טיסה. אין לו לאן לחזור מאיפה שהוא יצא, אין לו לאן לטוס. המשפחה שלו מחכה לו פה. תחשוב על יום שישי, שבת, חג – אין לך שום דבר.

על מה? אבל באמת תחשוב על הסיטואציה הזאת.

אדרבה, תביא רעיונות, מה אתה מציע. מה זה?

לא שמעתי, סליחה.

אדרבה, אתה שואל אותי עכשיו על רגל אחת – אני אומר על רגל אחת. אבל בעיניים שלי, גם בחוק של עיקולים צריך לוודא שהחייב קיבל את ההודעות על החוב. אתה לא יכול בדרך אחרת, כמו שאמרת, לחסום לו את כל ערוצי התשלום שלו, לסגור לו את החיים – – –

נכון. בעזרת השם, בדיונים שנקיים בוועדת הכלכלה נשמע את נציגי חברות התעופה וגם את האזרחים שפנו אלינו ונאלצו לשוב על עקבותיהם בשל כשל בהודעת הביטול, כשהם היו מאורגנים גם עם אימייל, גם עם הודעת ווטסאפ זמינה וגם עם טלפון – ועדיין ההודעה לא הגיעה אליהם. בעזרת השם נדון בזה ביחד למצוא פתרון מדויק ככל שאפשר לטובת כל האזרחים.

כמו שאמרתי קודם, אדם שנתקע בשדה תעופה אי שם – – –

הסיטואציה הזאת, שאדם – – –

חברת הכנסת גוטליב, נאור רוצה שהחברה תוכל גם להשתלט על הטלפון בהודעת סמ"ס מתפרצת, שמתלבשת לו על כל המסך ככה.

חבר הכנסת נאור, אתה תצביע ביחד איתנו על הצעת החוק?

נודה לחברים על ההצבעה, בבקשה.