קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, הצעת החוק המובאת לפניכם, גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי המועצה, לדעתי, היא בשורה לחברי המועצות. עד כה עברו בקריאה טרומית שתי הצעות חוק על גמול ההשתתפות בישיבות, של חבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ושל חבר הכנסת דן אילוז. ב-27 באפריל חבר הכנסת יעקב אשר קיים דיון בוועדה בנושא עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובכללם חברי מועצה, סגני ראשי ערים ועוד. כידוע, קיימת גם הצעת חוק ממשלתית, שבהמשך תמוזג עם כל הצעות החוק הפרטיות שאושרו עד כה בקריאה טרומית.
על פי הלמ"ס, משנת 2022, כולל יהודה ושומרון, יש במדינה 3,841 חברי מועצה. כידוע, חברי המועצה מכהנים בהתנדבות. אחריות גדולה כלפי הציבור מוטלת עליהם. לאורך השנים הועלו כמה הצעות למתן תגמולים לחברי המועצות, אך הן לא הגיעו לכלל מימוש. הגיע הזמן לתגמל אותם מהסיבות הבאות: א. בדרך כלל חבר מועצה ממלא את תפקידו בנאמנות, והוא מקדיש שעות רבות מזמנו מדי חודש בחודשו לישיבות מליאת המועצה ולישיבות ועדות המועצה; ב. תגמול כספי עשוי לחזק את מעמדם; ג. התגמול עשוי לעודד את חברי המועצה להשקיע יותר זמן ומאמץ במילוי תפקידם הציבורי ולתרום לתפקודה התקין והמקצועי של הרשות; ד. התגמול ישפר את היעילות והמקצועיות של עבודת חברי המועצה.
אני מציעה לקדם את החוק בשלב הזה, ובהמשך הדיונים בוועדה נשפר אותו. עוד אני מציעה כי בערים במצב סוציו-אקונומי נמוך שמקבלות מענקי איזון מהמדינה, מימון גמול חברי המועצה יהיה מתקציב המדינה ולא מקופת הרשויות המקומיות. אדוני השר, זה מה שראשי השלטון המקומי ביקשו, להתחשב בזה.
אני מודה לכל השותפים – לשר הפנים חבר הכנסת משה ארבל, על קידום הצעת החוק, לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, על אישור הצעת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה, ליו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ וליועץ שר האוצר מר ברק קורנפלד. בהזדמנות הזאת אני מודה לחיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, ולשי חג'ג', יו"ר השלטון האזורי, על פועלם הרב למען רווחת התושבים. אודה לכם על תמיכתכם בהצעת החוק.
כיו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי להעלות את הסוגיה של תופעת נטישת העובדים הזרים את מעסיקיהם החוקיים, תופעה הפוגעת במעסיקים, בכלכלה ובאמון הציבור במערכת. לפי נתוני רשות האוכלוסין, נכון לחודש מאי 2025 ישנם כ-162,000 עובדים זרים חוקיים ועוד כ-34,000 עובדים זרים שאינם חוקיים. רבים מהעובדים הזרים נוטשים את מעסיקיהם החוקיים, במיוחד בענפי הסיעוד, הבניין והחקלאות, ועוברים לעבוד בענפים אחרים ללא היתר. הם מפרסמים את שירותיהם ברשתות החברתיות ללא חשש מאכיפה, וגורמים לנזק של מאות מיליוני שקלים למשק. המעסיקים משקיעים רבות בהבאת העובדים – אגרות, ביטוחים, מגורים והכשרה – וכאשר העובד נוטש המעסיק נותר בחוסר אונים, ללא יכולת לגייס עובד חלופי במהירות. שמענו בישיבות שקיימה הוועדה לעובדים זרים בראשותי שחקלאי או קבלן קם בבוקר ומגלה שברחו לו חצי מהעובדים הזרים המועסקים אצלו, ואין מי שיבצע את העבודה.
החל מ-7 באוקטובר, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל והחלטת הממשלה על איסור כניסת הפועלים הפלסטינים לעבודה בישראל, בשל העלייה המשמעותית במספר העובדים הזרים שהגיעו לישראל, כשאנחנו כבר כמעט מגיעים ל-200,000 עובדים זרים שנמצאים כבר עכשיו בישראל, אנחנו רואים ושומעים שתופעת העובדים הברחנים שנוטשים את המעסיק שלהם הולכת וגדלה. המעסיק יכול להיות חקלאי, קבלן, חברת ביצוע זרה, מנהל מלון, תעשיין, מנהל מוסד סיעודי, גריאטרי, וכדומה, והכי גרוע, מעסיק יכול להיות גם מטופל סיעודי קשיש או נכה, שתלוי בעובד הזר בהתנהלות היום-יומית שלו, ולעיתים קרובות מדובר בחיים ומוות אם לא יקבל את הטיפול שהוא כל כך זקוק לו. להבנתי, הנטישות חמורות בעיקר בענפי הסיעוד, החקלאות והבניין.
בהסדר הכבילה שנקבע בבג"ץ בעבר נקבע כי מעסיק יכול להחליט לעזוב את מעסיקו, אך עליו להודיע על כך מראש ולהסדיר את מעמדו מול רשות האוכלוסין. לאחר עזיבתו יש לעובד 90 ימים למצוא מעסיק חדש בענף המותר לו, הענף שאליו הגיע לעבוד. אם לא עשה כן, עליו לעזוב את הארץ. המעסיק שננטש נדרש לדווח על כך לרשות האוכלוסין כדי לקבל היתר להעסקת עובד חלופי. בינתיים, כפי ששמענו בדיונים רבים, המעסיק ממשיך לשלם על העובד שנטש אותו את סכומי האגרות הלא-הגיוניים, שאין להם הצדקה אמיתית, כפי שגילינו בישיבות הוועדה.
במהלך הדיונים שקיימה הוועדה שמענו סיפורים רבים על עובדים זרים שיש להם תוכנית בריחה מוכנה מראש, שהגיעו לכאן לעבוד אצל מעסיק מסוים שהזמין אותם, אך המעסיק מעולם לא ראה אותם. כשהמעסיק ממתין לעובד בהתרגשות, לאחר שביצע הכנות רבות מראש, כמו מגורים לעובדים עם ציוד מתאים, ביטוחים, תשלומי אגרות, ערבויות, בטוחים רפואיים וכדומה, העובד בכלל לא מגיע אליו, ומייד כשנוחת בנתב"ג ממתין לו מעסיק אחר ולוקח אותו לעבוד באופן לא חוקי במקצועות שונים שיותר רווחיים לעובד.
הגענו היום למצב שבו העובדים הזרים שנטשו את מעסיקיהם והפכו לעובדים לא חוקיים מפרסמים את שירותיהם ברשתות החברתיות באופן גלוי ובלי לפחד מאכיפה וענישה על כך, במיוחד בענף הסיעוד הביתי. הנזק למשק הישראלי כתוצאה מהעסקת השוהים הבלתי-חוקיים נאמד במאות מיליוני שקלים. שוהים בלתי חוקיים לא משלמים מיסים כנדרש, מה שגורם להפסד הכנסות משמעותי למדינה. המעסיקים החוקיים משלמים מחיר כבד: הם משקיעים סכומים אדירים בהבאת העובדים הזרים, נושאים בעלויות ביטוח, אגרות, מגורים והוצאות נלוות, רק כדי לגלות שהעובד שהשקיעו בו כל כך הרבה משאבים ברח מהם ועובד אצל מעסיק אחר. חקלאים לדוגמה סיפרו לוועדה שהם רואים את העובדים שברחו להם במשק ביישוב סמוך.
המצב מחייב תגובה מערכתית. יש להגביר את האכיפה והענישה כלפי עובדים ומעסיקים הפועלים בניגוד לחוק, ולהסיר את העובד מהמעסיק במערכות רשות האוכלוסין וההגירה במהירות כדי שהמעסיק יוכל למצוא עובד זר אחר במקום העובד שנטש אותו; טיפול יעיל של רשות האוכלוסין בעובדים הזרים שברחו, מציאתם, כליאתם והוצאתם מישראל במהירות. עלינו לשמור על זכויות העובדים הזרים, ובשל בג"ץ הכבילה יש זכות כיום לעובד לעבור ממעסיק למעסיק באותו ענף שאליו הגיע לעבוד, אך גם להגן על המעסיקים החוקיים. מדיניות מאוזנת תבטיח מערכת הוגנת ויעילה לכולם.
דבר נוסף שמאוד מדאיג אותי כיו"ר הוועדה לעובדים זרים הוא העלייה במספר בקשות המקלט שמגישים עובדים זרים. בנוסף למסתננים, שמגישים בקשות מקלט במשך שנים ולא ניתן לגרשם מישראל מרגע שהגישו את הבקשה ועד להחלטה בעניינם, שלוקחת המון זמן, ישנה תופעה שהולכת וגוברת בשנים האחרונות של עלייה בבקשות מקלט של עובדים זרים שמגיעים לפה לעבוד באופן חוקי ומגישים בקשה אחרי זמן שהם בארץ, או כשזמנם לעזוב את ישראל אחרי שמיצו את תקופת העבודה המותרת, או לאחר חודש של עבודה אצל המעסיק, ואפילו מגישים את הבקשה מייד עם נחיתתם בנתב"ג.
אדוני השר, אשמח מאוד אם תמצא כמה דקות להתייחס לסוגיות האלה. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאודה – – –
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שחברת הכנסת טלי גוטליב טועה. הצעת החוק היא טובה, היא ראויה, וחברי המועצה ימלאו את תפקידיהם כראוי במילוי תפקידם. אני פונה אליך, אדוני השר, שתתחשב בערים שמקבלות מענקי איזון, ושהתקציב יהיה על חשבון קופת – – –
מה? זה בחוק, זה בדיוק בחוק, שחברי מועצת העיר יקבלו.
משרד הפנים. זה על חשבון הרשות המקומית. אבל אני פונה. זה על חשבון הרשות המקומית. זה היה ב-27 באפריל, הצעת החוק נדונה אצל יושב-ראש ועדת הפנים. התחלנו בדיונים בלבד, זה עבר טרומית. התמזגתי להצעות החוק שעברו במושב הקודם. גם דן אילוז וגם יעקב אשר הגישו את אותה הצעה, ועכשיו התמזגתי להצעת החוק.
1,131 מילים של חוה אתי עטייה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.