קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני כל הזמן אומר כאן כשאני נואם: אין לי בעיה לשמוע דעה אחרת. אין לי בעיה גם להתווכח. יש לי בעיה כשלוקחים עובדה ומעוותים את העובדות. אדוני השר, זה לא פלא שאתה אוהב לעוות עובדות. בשבוע שעבר, חברה שלך למפלגה, חברת הכנסת גלית דיסטל, עומדת כאן על הדוכן הזה, מדברת, מתווכחת עם האופוזיציה. בסוף מרימה שתי ידיים ואומרת: בנימין נתניהו, מילימטר לא החזיר משטחי המולדת מעולם. תגידי, מי עשה את הסכם חברון? אין לי בעיה שתביע את דעתך, תגיד שאתה חושב ככה וככה, אבל אתם מרגילים את הציבור שמה שאתם אומרים זה תורה מסיני, וזה לא ככה. כמה אפשר לשקר ולהציג את זה כאמת לאמיתה? מה זה הדבר הזה? לעולם לא החזיר מילימטר משטחנו.
אדוני השר, אתם אלה שמדרדרים את השיח הציבורי, כי אתם בשלטון. אני שואל אותך, אתה רצית שנגנה – גינינו את השרפה בבית הכנסת כמו שגם גינינו פגיעה בבית המשפט. למה שאתה לא תגנה עכשיו אמירה של הרב הספרדי לשעבר יצחק יוסף, שיצא נגד יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון? ומה הוא אומר לאסיר ציון? חבל שבכלל עלית לארץ. תגיד לי, זה נראה לך אמירה מכובדת? עכשיו, אם הרב הראשי לשעבר מרשה לעצמו אמירות כאלה, אז מה אתה רוצה שאנשים יגידו אחר כך ברחוב? תחזור לרוסיה, רוסי מסריח, מה בכלל עליתם לפה.
אתה מבין שאתה כממשלה, אתה אחראי לשיח, כי אתה זה שצריך לתת דוגמה אישית. כשאתה עולה לפה פעם אחר פעם ומטנף נגד סמלי שלטון, אחר כך אתה מפיל את זה על האופוזיציה? אדוני, אתה אחראי לשיח בין היתר. אז במקום שאתה תבוא ותגיד: אני מגנה בתוקף את האמירה של רב מכובד, שיש לו תומכים, שאנשים מקשיבים למה שהוא אומר וגם עושים את מה שהוא מורה להם לעשות – אז אני חושב שכל אחד צריך לעשות חשבון נפש וגם להסתכל במראה.
אני אגיד לך, פעם כשהייתי צעיר ונמרץ עבדתי בעיתונות, הייתי עיתונאי, הייתי איש טלוויזיה הרבה שנים. זה קשה מאוד להיות בטלוויזיה, זה לא כזה קל לעבוד בטלוויזיה, גם כשאתה מנחה יום-יום תוכנית עם רייטינג גבוה, והרבה אנשים חושבים שהם יכולים לעשות כמוך, לשבת במקום שלך. אז אתה יודע מה, שנים, גם כשהייתי עיתונאי מפורסם וגם כשהייתי מגיש, עדיין הייתי מסתכל על עצמי בשביל לתקן טעויות שאני עושה. אני מציע לך, אדוני השר, מדי פעם תראה את עצמך כשאתה מדבר כאן על הדוכן בשידור חוזר. תסתכל, אולי זה יעזור גם לך לעשות חשבון נפש. תודה רבה.
384 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.