קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, נתחיל בתשובה עניינית לחוק, ואחר כך נעבור לענייני דיומא. כבוד ממלא מקום יושב-ראש הכנסת – או סגן יושב-ראש הכנסת – חבריי חברי הכנסת הנכבדים, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות המיסים מתנגדים להצעת החוק מהטעמים הבאים:
1. עבודה של נישום בבית קפה היא תופעה מוכרת בדיני מס, וזוכה להתייחסות בפקודת מס הכנסה בסעיף 17 ובסעיף 32(1) לחוק כאחת ההוצאות הפרטיות שאינן מותרות בניכוי מהכנסתו החייבת של כל אדם, שכיר או עצמאי. במקביל להגדרה זו, ריווחו את מדרגות המס של ההכנסה מיגיעה אישית, המקטינות בכך את נטל ההוצאה.
2. התרת ניכוי הוצאה כאמור תוביל לכך שהנישום, הזוכה ממילא לניכוי הוצאות כיבוד במקום העיסוק מכוח תקנה 2(1) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), תשל"ב–1972, יזכה לניכוי נוסף אשר יעודד אותו לקיים פגישות נוספות אשר ייכללו בהוצאות הכיבוד מחוץ למקום העיסוק. למען הסר ספק, אני קורא, אני לא בהכרח בקי בפרטים.
אני לא בקי בפרטים, ואני אומר בכנות רבה, יכול להיות מאוד שהצעת החוק הזאת טובה, אבל נתבקשתי.
3. אף אם יותר ניכוי ההוצאה כאמור, יתקשה הנישום להוכיח שההוצאה האמורה היא הוצאה רק לשם פגישה עסקית מחוץ למיקום העיסוק, שכן לא ניתן יהיה להפריד בין המרכיבים העסקיים שמוצע להתיר בניכוי לבין המרכיבים הפרטיים.
4. לעניין הכדאיות הכלכלית המוזכרת בדברי ההסבר להצעה, יציין כי ככל שנישום אינו זוכה לניכוי הוצאות כיבוד משום שאין לו מקום עיסוק כהגדרתו בתקנות, כך אין הוא נושא בנטל ההוצאות הדרושות לשם החזקתו של מקום העיסוק כאמור.
בהתאם לכך אני מבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום, ואם נתבקש להצביע בגינה, אנחנו קוראים לכנסת להתנגד להצעה.
עכשיו אני ממשיך בענייני דיומא. הזדמנות טובה לדבר על האירועים האחרונים בעניין חוק הגיוס.
אני אומר את דבריי. אני סבור שצריך להעביר את חוק הגיוס, וצריך להעביר אותו בפשרה, פשרה כואבת מצד כולם. הסיבה שצריך להעביר את חוק הגיוס בפשרה כואבת, לעניות דעתי, היא מניעת הקרע בעם ישראל.
אז בואו נאחה את זה. בואו נאחה.
מירב, אני חושב שהדבר הנכון הוא לאחות את הקרע, לא להעמיק אותו.
את רואה, זה מה שקורה למשל כשנכנסים למליאה רק באמצע הנאום ולא בתחילת הנאום.
התחלתי במילה מאוד ברורה. במילים מאוד ברורות: פשרה, פשרה כואבת לכולם.
למה? אני אסביר למה. אני אסביר למה.
אני אסביר למה. אני אסביר למה. נכון להיום, נכון להיום – – –
נכון להיום, העובדות הן שחוק הגיוס ומשבר הגיוס – – –
משבר הגיוס יוצר מחלוקת עמוקה בתוך עם ישראל.
למה? כי הטענות הן טובות מאוד ונכונות מאוד, שצריך לגייס חרדים.
וזה יוצר מחלוקת קשה. אבל מצד שני, יש ציבור חרדי אמוני שיש לו דרך שהוא מאמין בה, ואנחנו צריכים לגשר על הפערים, לא להעמיק את הקרע.
לא להסתכל על זה באופן חד-צדדי.
רגע, שנייה. רק אני רוצה להגיד קודם כול למה חשוב בעיניי לפתור את סוגיית הגיוס – משום שהיא יוצרת קרע אמיתי בתוך עם ישראל. למה היא יוצרת קרע אמיתי בתוך עם ישראל? כי רבים מאיתנו ששולחים את ילדינו לצבא – אני שולח את הבן שלי לצבא בעוד חודשיים – – –
לא כולנו. אילו אמרתי "כולנו" זה מונח אחד; "רבים מאיתנו" זה יותר מ-50%.
80%, לפי הערכות צה"ל; 20% בערך זה ציבור חרדי, 80% ציבור חילוני ומסורתי-דתי. ואם את שואלת אותי, גם מתוך ה-20% של החרדים יש חלק מזה שמתגייסים.
עכשיו, תראו, אני אומר שאם אנחנו נעמיק את הקרע הזה בתוכנו בנושא הזה, שהוא נושא כואב, הסיפור הזה של פילוג בתוך העם רק ילך ויחריף. ואת זה אני חושב שצריך לתקן.
לא, לא, בוא נגיד כך, לא רק הגיוס יפתור את הקרע בהם, יש עוד דברים. אז אני אומר, פשרה כואבת. מה זה פשרה כואבת? יש היום חוק, החוק הזה הוא כבר די עשוי ומוגמר; יש סעיפי מחלוקת לגביו. סעיפי המחלוקת לגביו הן הסנקציות – האם יהיו סנקציות כאלה ואחרות.
אז אמרתי, ניתן יהיה לעשות פשרה שיהיו חלק מהסנקציות אך לא כולן.
שיהיה משהו שיניח את דעתנו, ציבור המתגייסים, ונאמר לציבור החרדי: כן, אתם צריכים להתגייס יותר, נוכח המלחמה.
יהיו סנקציות מסוימות, אבל לא הסנקציות, נניח, בוא נגיד, המוגזמות ביותר שכרגע רוצים חלק מהאנשים, ונגיע לפשרה בסוגיה הזאת.
אז אני אומר דבר אחד פשוט וברור: חרדי שאינו לומד תורה יתגייס.
לא, לא כולם. יש רבים שלא לומדים.
יש רבים שלא לומדים. ואני אומר, חרדי שרוצה ללמוד תורה, יוכל ללמוד תורה. אגב, זה מקום המדינה, לא כדאי לנו לשנות את זה.
בן-גוריון, עליו השלום, הוא הביא את המכסות הראשונות.
חבר'ה, צריך גם לקחת בחשבון שהציבור החרדי גדל מאז, ולאנשים יש צורך ללמוד תורה.
אז אני אומר כך, אני אומר כך – – –
אוקיי, אני צריך לסיים. אני אשתדל לעלות לסיבוב נוסף.
אני רק אסיים ואומר את הדברים הבאים: אני אומר לכם שאם לא נפתור את משבר הגיוס, זה תפוח אדמה לוהט שיתגלגל גם לממשלות עתידיות. אם מחר בבוקר תשבו בממשלה, תפוח האדמה הלוהט הזה יגיע גם אליכם. ואם הדבר הזה לא ייפתר בפשרה, הקרע בעם יגיע למצב בלתי נסבל.
813 מילים של מכלוף מיקי זוהר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.