אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש תופעה בחברה הישראלית, שנחזית כתופעת שוליים, אבל מסתבר שהתופעה הזאת לצערי באזורים מסוימים הולכת ומתרחבת – תופעה של דיכוי, של שליטה, של פגיעה בנשים ובילדים, ומעל הכול, חברי הכנסת, התופעה הזו מסכנת את ביטחון מדינת ישראל, לא פחות. התופעה הזאת קורית בדיוק באזורים מסוימים וגם ממניעים מסוימים – תופעת הפוליגמיה, שהיא תופעה אסורה בחוק הישראלי, מתחת לרדאר הופכת להיות לתופעה הולכת ומתרחבת. למערכת אין כלים לאכוף אותה, המערכת לא מצליחה לאכוף אותה, ואחרי כמה דוחות שהיו בעניין – גם דוח ממשלתי, גם דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – רואים איך התופעה הזאת הולכת ומתרחבת. אדוני היושב-ראש, זו תופעה שהופכת את הילודה לעסק – לא משפחות שעכשיו מביאות ילדים מתוך רצון לבנות בית ומשפחה באהבה, אלא מתוך רצון ליהנות אך ורק מהקצבאות, תוך שאב המשפחה, שמשתמש בפוליגמיה הזאת, בריבוי הנשים, מייצר לעצמו שבט הולך וגדל.
לצערי התופעה הזאת גם מובילה לפגיעה בביטחון המדינה, ופעמים רבות הנשים האלה שמגיעות ומתחתנות מגיעות בכלל מבחוץ, ומדובר הרבה פעמים גם בנשים שמגיעות ממדינות אויב.
זאת עבירה על החוק.
זאת עבירה על החוק, אבל הם לא מצליחים להתגבר עליה. והניצול הוא שהכסף הזה מגיע לא לילד – הכסף מגיע לאבא.
הילד בכל מקרה לא נהנה מהכסף. האב שולט באימא, והכסף בכל מקרה לא מגיע לילד, ולכן אין ברירה כרגע, בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. זו תופעה שגם עם שיעור הנישואים הזה קשה לאמוד אותה, כי זה כבר לא נישואים רשמיים, הם לא מתועדים, כי הרי אם זה מתועד, זאת עבירה שקל לאכוף אותה, אבל היא לא מתועדת. מייצרים מצב של ריבוי נשים בצורה לא מתועדת, ובעצם הפוליגמיה הזאת הופכת להיות פוליגמיה לא רשמית, שבה גבר נשוי לכמה נשים ומקיים מסגרת של חיי משפחה במקביל.
בעצם הצעת החוק הזו באה להילחם בתופעה דרך הכיס. שלילת קצבאות הילדים ממשפחות פוליגמיות תוביל קודם כול לכך שהתופעה הזאת לא תהיה משתלמת. היום התופעה הזאת הפכה להיות תופעה של ייצור הכנסה. אני מציע בפשטות: לא צריך לרדוף אחריהם, לא צריך לרוץ אחריהם, לא צריך לשלוח משטרה לשם, לא צריך לשלוח שוטרים – לשלול את קצבאות הילדים ממשפחות שמנהלות אורח חיים פוליגמי שמנוגד לחוק ומנוגד לתקנת הציבור באשר לריבוי נישואים.
בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, אני מצפה מהקואליציה לתמוך. היא מבינה. אני בטוח ששר המשפטים מבין את חשיבות הצעת החוק, את היכולת לאכוף אותה, ואת הסיוע שהיא גם נותנת לכך שלא ניתן לאכוף את החקיקה בגין איסור פוליגמיה הקיימת היום. לכן אני מצפה שהקואליציה גם תתמוך בחקיקה הזאת ונוכל להעביר אותה. תודה, אדוני.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חייב לומר שבשבועות האחרונים אני זוכה בזכותכם להרבה רגעים מרגשים כאן בכנסת. פעם אחר פעם אתם עולים לכאן ומסבירים לנו למה אתם צריכים להפיל הצעות חוק שטובות לביטחון מדינת ישראל יחד עם אחמד טיבי ווליד טאהא. אני לא מצליח להבין, חברת הכנסת גוטליב, איך שוב תבואי ותצביעי יחד עם ווליד טאהא כדי להפיל את הצעת החוק הזאת.
אני רוצה להבין, חבר הכנסת מלביצקי, מה לכם ולהם? מה הדיל הזה? מה הדיל הזה, הכל-כך הדוק, שפעם אחר פעם אנחנו באים לכאן, מציעים הצעת חוק, אתם עולים על הדוכן, אומרים לנו שהיא טובה, יורדים ומצביעים נגד ומפילים אותה יחד עם חד"ש-תע"ל ועם הרשימה המשותפת? אני לא מצליח להבין את היכולת הזאת שלכם לייצר את האחדות הזאת.
עכשיו, באמת, שניגע בעניין, השר מלכיאלי. את הוועדות האלה אני מכיר, את הסיפורים האלה אני מכיר, חבל על הזמן.
לא תמרחו אותי בוועדות ולא תמרחו אותי בסיפורים. גם אתם יודעים, גם שר המשפטים יודע, שהצעת החוק הזאת טובה. אתם יודעים שזו הדרך היחידה להילחם בתופעה הזאת, התופעה של הפוליגמיה, שמנצלים אותה נגד מדינת ישראל. במקום לבוא לכאן ולהגיד: יש כאן הצעת חוק טובה, נעביר אותה, נתקן אותה בין הטרומית לראשונה, נטייב אותה בין הראשונה לשנייה והשלישית, ובא לציון גואל – לא לא לא, הרבה יותר חשוב לכם לקדש את הברית ההיסטורית הזאת שיש לכם איתם.
אני אומר לכם בצורה הברורה ביותר: מבחינתנו הדברים האלה פשוטים, הם לא מורכבים, לא צריך להמתין לתנאים המדיניים שיבשילו. אני רואה את השרה סטרוק – הממשלה שלכם מכהנת כמעט שלוש שנים, השרה סטרוק. פעמיים עלית על הדוכן כאן כשהבאנו את הצעת החוק להחיל את הריבונות על בקעת הירדן, והסברת לנו שעדיין לא בשלו התנאים המדיניים. מתי הם יבשילו? מתי יבשילו התנאים המדיניים כדי שאפשר יהיה להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ועל מעלה אדומים? מתי, מתי שתסתיים הוועדה הזאת, שדנה באיך לפתור את בעיית הפוליגמיה, שהולכת ומתרחבת שוב ושוב? עוד פעם דחייה על דחייה על דחייה. מאוד פשוט – תצביעו בעד, ואני מתחייב: אם בחודש הקרוב תגיע הצעת חוק ממשלתית בעניין, אני איצמד אליה. תודה.
726 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.