מוכנות ישראל לעידן הבינה המלאכותית (AI)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, חברי חבר הכנסת נאור שירי, ראשית, אני בהחלט מברכת אותך על עצם העלאת הנושא. אני חושבת שזה חשוב מאוד שחברי הכנסת גם ייכנסו לעניינים ויבינו בדיוק מה באמת נעשה בתחום על ידי הממשלה וגם שתוכלו לשווק את זה הלאה ולהעיר את ההערות שלכם. אולי יש עוד דברים שנעשה אותם יחדיו, כמו שאני תמיד אוהבת לשתף פעולה עם כולם. אז ראשית, אני מודה על ההזדמנות להשיב בשם הממשלה להצעה הדחופה לסדר-היום שהגשת, ובסוף התקבלה כרגילה, בנושא מוכנותה של מדינת ישראל לעידן של הבינה המלאכותית.

קודם כול, מדובר במהפכה של הבינה המלאכותית שפשוט תשפיע על כל אחת ואחד, לא רק במדינת ישראל אלא בעולם. עדיין יש הרבה יותר שאלות מאשר תשובות לגבי פניה לאן של המהפכה המדוברת, ועל כן זה אכן נושא קריטי, הוא מורכב, הוא דינמי, וצריך לתת לו את המשמעויות. רק בשבועות האחרונים אנחנו הכרזנו על הקמת מחשב-העל הלאומי – צעד משמעותי לחיזוק מעמדה של ישראל בחזית הבינה המלאכותית העולמית, וכאן, אתה יודע, כל ההליך הביורוקרטי בסופו של דבר הסתיים בשעה זו. מחשב זה, מהמתקדמים בעולם, יהווה מנוע צמיחה עצום למערכת האקדמית, לתעשיית ההייטק ולמגזר הציבורי. מדובר בהשקעה כוללת של מעל חצי מיליארד שקלים, מתוכם מענק ממשלתי בסך 160 מיליון שקלים. המחשב יציע כוח עיבוד בהיקף חסר תקדים בישראל ויהיה נגיש לחברות סטרטאפ, חוקרים באקדמיה וגופים ממשלתיים שמחפשים חדשנות. החברה הזוכה התחייבה להציע כוח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש במכרז ולהשלים את הקמת התשתית ותחילת מתן השירותים כבר בתחילת 2026.

ישראל, למרות גודלה אל מול מדינות העולם, ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח של פתרונות חדשניים לאתגרים גלובליים, תוך הבנה שהעוצמה המדעית-טכנולוגית של ישראל הינה חלק מהותי מהחוסן האזרחי של המדינה, שעלינו לשמר ולחזק. בינה מלאכותית, חבר הכנסת נאור שירי, אינה רק טכנולוגיה, היא מנוע צמיחה אסטרטגי למשק הישראלי והמפתח לעתידנו הכלכלי, עם פוטנציאל לייצר עשרות מיליארדי שקלים בתוצר שלנו.

המשרד בראשותי – שאלת מה תפקידו – מוביל מהלכים אסטרטגיים היסטוריים לשימור היתרון התחרותי של ישראל בזירה הגלובלית. ניכרת כבר התקדמות בהטמעת הטכנולוגיה בשירות הציבורי. מערכת החינוך, אני מסכימה איתך שיש לה עוד הרבה עבודה על מנת לבוא ולאפשר את הנושא. הילדים שלנו, ובהחלט גם המורים, עדיין לא מספיק ערוכים למהפכה המתבקשת, וצריך להשקיע שם את המשאבים המדוברים, ובכיוון הזה אני חייבת לציין שמתחילים להטמיע את זה. אני כבר קידמתי – בהמשך אני אפרט יותר לגבי פרויקט של שגרירי AI, אבל אין ספק שכלל מערכת החינוך צריכה להתכנס לתוך זה. היא השקיעה את המשאבים, עכשיו צריך לדעת לבצע את ההכשרות המתבקשות על מנת שהמערכת כולה תפעל בהתאם.

גם לגבי הרגולציה שדיברת עליה, תכף אני אתן לך פירוט ממש רב לגבי מה כבר נעשה בנושא, אבל חייבים לזכור שצריך רגולציה שתהיה חכמה ומאפשרת ולא תעצור את ההתפתחות הטכנולוגית המתבקשת.

נמשיך אחר כך. ישראל מדורגת בעקביות בעשירייה הראשונה בעולם במדדי החדשנות, היא מובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית הן בהיקף המחקר, הן בריכוז ההון האנושי והן במסחור של טכנולוגיות.

בשבועות האחרונים נוכחנו בעוצמתה הטכנולוגית המדעית של ישראל. בוועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה בראשותי שהתקיימה החודש הצגנו סטטוס עדכני של התוכנית הלאומית של בינה מלאכותית. התוכנית הזו, שמובלת על ידי משרדנו, בשיתוף עם פורום תל"ם, נמצאת בעיצומה של הפעימה השנייה, שבמסגרתה יושקעו עד שנת 2027 כ-517 מיליון שקלים. ההשקעות כוללות הקמת מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה מוקד ידע ומצוינות עולמית; השקת פרויקט לפיתוחים מדעיים פורצי דרך בשיתוף האקדמיה, התעשייה והמערכת הביטחונית; מינוף נכסי דאטה לאומיים למחקר ופיתוח של פתרונות חדשניים וכן תמרוץ משמעותי להכשרות מסלולי לימוד ומלגות שיגדילו את ההיצע של מומחי הבינה המלאכותית בישראל.

צריך יותר לפתח את ההון האנושי שפשוט מתמקצע בתחום. זה דבר שאכן יש בו חסך, ואני יוצאת מנקודת הנחה שבאמת אם היו מסתכלים על זה אסטרטגית בזמן, יכול להיות שכבר היום היינו במקום אחר, אבל עכשיו אנחנו נסתכל על הדברים בצורה יותר בהירה כדי לדאוג לכך.

מעבר לכך, פורסמו רק לאחרונה שני דוחות עולמיים שמחזקים את עמדת ישראל כמובילה עולמית ומציירים תמונה עקבית ומעודדת, שמעידה על עוצמתה של ישראל כמובילה בזירה של הבינה המלאכותית הגלובלית. זה הסקר הדו-שנתי של ה-OECD, ששם הוא מציין לחיוב את המדיניות המאוזנת של ישראל בתחום הרגולציה והחדשנות, והדוח השני של Stanford AI Index מציב את ישראל במקום התשיעי בעולם במדד הכללי, ובמקום השני בהתאמה לגודל האוכלוסייה.

ישראל מדורגת במקום הראשון בריכוז ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית, ובמקום הרביעי במספר חברות AI חדשות. המשרד בראשותי פרסם לאחרונה דוח ראשון מסוגו הכולל תמונת מצב לאומית לבינה מלאכותית לשנת 2025. הדוח מקיף ומעמיק, הוא משקף מצוינות מחקרית, אקו-סיסטם חדשני ויזמות פורצת דרך. הדוח מציין כי חוקרים ישראלים היו מעורבים בפיתוח של כ-4% ממערכות למידת המכונה המובילות בעולם – פי 30 מחלקה של ישראל באוכלוסייה העולמית. ישראל מובילה במקום הראשון בעולם בציטוטים ממוצעים במאמרים מדעיים בבינה המלאכותית. בתחום ההון האנושי ישראל מדורגת ראשונה בריכוז כישורי AI בשוק העבודה והאקו-סיסטם, כולל מעל 2,132 חברות של AI פעילות שגייסו עד כה מעל 78 מיליארד דולר. הדוח מנתח את מצבה של ישראל גם ביחס למדינות מובילות בעולם ומדגיש את הפוטנציאל העצום של המדינה בתחום זה כמנוע לצמיחה כלכלית, חברתית וטכנולוגית, תוך שהוא מצביע על כמה תחומים שבהם ישראל מצטיינת במיוחד, ובהם סייבר ואבטחה דיגיטלית, וכן ההון האנושי האיכותי בתחום. המדינה מדורגת במקום הראשון בעולם בפער של פי שניים במספר הפטנטים ביחס לאוכלוסייה בעשור האחרון, וממוקמת במקום השלישי בשימושים מסחריים בבינה המלאכותית. אלו הם כאמור מקצת ההצלחות וההישגים שהובלנו רק בשנתיים האחרונות.

באותה נשימה חשוב לציין כי הבינה המלאכותית מציבה אתגרים אתיים, חברתיים ותעסוקתיים מהותיים, והממשלה נערכת לכך. אני חייבת לציין, נמצאת איתנו פה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – –

– – שהייתה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שהכינה תשתית ממש מתקדמת, שסייעה בידי לקדם את הדברים הללו במשרד.

שנייה, רגע, ברשותכם. תאמין לי – אני חייבת לומר – – –

לא, יש דברים טובים ויש דברים פחות טובים, לא ניכנס לזה.

אבל בהקשר הזה, מה שצריך לציין, כפי שאתם צריכים לראות – אני כן מציינת את העבודה הטובה שנעשתה על ידי השרה, וגם על ידי השר הקודם חבר הכנסת אופיר אקוניס, גם בהקשר הזה – הקמת אגף הבינה המלאכותית במשרד. על בסיס הדברים האלו הסתייע בידנו גם לקדם את כל אותם דברים שאני אומרת כאן עכשיו.

אתם צריכים להבין שכל המהלכים מן הסוג הזה הם תהליכים. חוסר היציבות השלטונית במדינת ישראל פוגע פגיעה קשה בהתקדמות בכל תחום כמעט. אנחנו צריכים להבין זאת. על כן, אם הבית הזה היה משכיל להתאחד כל פעם שצריך בדברים שצריך לקדם, היה לנו גם הרבה יותר קל. אנחנו עוקבים אחר המגמות, המחקרים והמציאות המתהווה חדשות לבקרים ופועלים בנחישות לבצר כך את מעמדנו בחזית החדשנות העולמית. למשל, משרדנו הקים פורום מומחים לאומי לבינה מלאכותית בהשתתפות כ-40 מומחים ממיטב המוחות בתחום ה-AI באקדמיה, התעשייה והחברה האזרחית. אני חייבת לציין שהפגישה הראשונה שקיימתי איתם ארכה כשלוש שעות מרתקות, על מנת לראות באמת את החזון, ומאז אנחנו מקימים ממש – הם פשוט יושבים בקבוצות עבודה כדי לתת את הפוטנציאל שלנו בהקשר הזה. הפורום פועל – – –

כפי שאמרתי גם קודם, הייתה תוכנית לאומית שנאמדת במיליארד שקלים, בלי כל שאר הכספים. תוכנית דו-שנתית של מיליארד שקלים.

שלנו יחד עם תל"ם, כפי שאמרתי לך בתחילת דבריי פה בנאום. וחייבים לציין שיש תוספות, כמובן, בתחום ה-AI, כל משרד בתחום שלו.

הפורום פועל לגיבוש המלצות בתחומי מדיניות ממשלתית, רגולציה, שימוש אחראי, אוריינות, AI, ואתיקה טכנולוגית ובחינה אחראית ושקולה של המתח המובנה בין חדשנות לרגולציה, ומתוך מטרה להבטיח שימוש בטוח לכלל אזרחי המדינה. יתרה מכך, ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהצטרפו בספטמבר 2024 לאמנה – הייתה לי הזכות לקדם זאת – הבין-לאומית ההיסטורית של מועצת אירופה לשימוש אחראי בבינה מלאכותית, לצד ארצות הברית, בריטניה, האיחוד האירופי, קנדה, יפן ועוד מדינות מובילות בתחום. המשרד גם מוביל את ניסוח מסמך המדיניות הישראלי לאתיקה ורגולציה בבינה מלאכותית, אשר מציב מסגרת לחדשנות אחראית ומציב את האדם במרכז.

בתחום שוק העבודה משרד החדשנות יזם, בשיתוף משרד העבודה, מחקר אסטרטגי שממפה את ההשפעות של הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה בישראל. המחקר, שמבוצע על ידי אוניברסיטת תל אביב, מהווה תשתית למדיניות הכשרות, התאמות והשקעות באוכלוסיות מוחלשות ובאזורים בפריפריה. יודגש כי בשלב הנוכחי ישנם מחקרים הסותרים זה את זה באשר להשפעה הצפויה של הבינה על שוק העבודה, ועדיין לא ברור אם נהיה עדים להתכווצות של שוק העבודה במתכונת המוכרת לנו או דווקא להרחבתו, תוך התאמה לצרכים המשתנים.

בנוגע להתאמת AI בשירות הציבורי, אנחנו בין המדינות הראשונות בעולם שפועלות להטמעת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית במשרדי הממשלה. נכון לשנת 2024 תשעה משרדי ממשלה כבר קיבלו תקצוב ייעודי בהיקף כולל של 50 מיליון שקלים להטמעת מערכות AI, ובהם משרד התחבורה, משרד המשפטים, רשות המיסים, המרכז למיפוי ישראל, הביטוח הלאומי, הלמ"ס, משרד העבודה והנציבות. פרויקטים אלו נועדו לשפר את השירות לאזרח, לקצר תהליכים ביורוקרטיים, להביא להחלטות טובות יותר המבוססות על דאטה. אני שמחה לבשר כאן שאנחנו כבר עובדים על פעימה שנייה של תקצוב כזה לשנת 2025, ומקווה שנוכל לפרסם קול קורא בנושא כבר בשבועות הקרובים. אני גם שמחה לבשר שלצד הפעימה השנייה אנחנו מתכוונים לתמוך גם בתהליכי הטמעת בינה מלאכותית ברשויות המקומיות, כי כולנו יודעים כמה הן חשובות לחיי התושב ברמה היום-יומית ואסור שיישארו מאחור.

כפי שעשיתי את המהפכה הדיגיטלית במדינת ישראל בעבר, וכפי שגם שם הרשויות המקומיות עברו את המהפכה הדיגיטלית, שסייעה לכולנו סביב המהפכה גם ברפואה הדיגיטלית, בבריאות הדיגיטלית, כפי שאמרתי קודם, וגם בנושא של החינוך הדיגיטלי – מערך שירות הציבור ברשויות המקומיות גם סייע בידינו מאוד בקורונה, ואני לא יכולה לחשוב מה היה קורה אם לא היינו עושים את המהפכה דאז – אותו כנ"ל כאן, בבינה מלאכותית. אנחנו נוודא שאף אזרח ואזרחית שלנו לא יישארו מאחור. אנחנו עובדים על כך במרץ ובתקווה שנוכל לבוא עם בשורות משמעותיות לרשויות המקומיות ולציבור בהקדם. הצלחתי גם לגייס לכך משאבים בתקציב המדינה שעבר.

תחום הבינה המלאכותית אינו סטטי; הוא מצריך תגובה דינמית, מדיניות והכוונה ממשלתית, הון אנושי ותקציבי ענק בתחום התשתיות. כחלק מהמאבק הגלובלי על הובלה טכנולוגית, האתגרים שזיהינו וההבנה שמדובר בנכס לאומי אסטרטגי שיש להגן עליו ולטפחו, הנחיתי עם כניסתי לתפקיד להשקיע משאבים ניכרים בפיתוח תחום זה, מתוך הבנה כי עתידה הכלכלי של ישראל תלוי במצוינותה הטכנולוגית המתמשכת.

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ביחד עם שותפיו בפורום תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח – שזה בעצם תל"ם – אנחנו לא נחים על זרי הדפנה. הפעילות הממשלתית שלנו איננה תגובתית אלא יוזמת. היא מקיפה, היא שואפת להובלה עולמית, בדגש על אותם תחומים שבהם יש לנו יתרון מכוח ההון האנושי, מחקר ופיתוח. המשרד פועל כיום במקביל בכמה וקטורים: תשתיות מחשוב, הון אנושי, רגולציה ואתיקה, חדשנות ציבורית. אני חייבת לומר שגם בהקשר הזה ביקשתי להעביר עוד שלב וקיימתי כמה ישיבות, חלקן בהתחלה היו ישיבות לא פורמליות, חלקן חשאיות, כי זה גם היה עם הגופים החשאיים שלנו, ובהמשך גם בוועדת שרים לחדשנות, שאני עומדת בראשה, על כל הנושא של בינה מלאכותית פיזית – הנושא המאוד-מתפתח ומתקדם של הרובוטים, הרובוטים ההומנואידים, שזה בעיניי השלב הבא של הפיתוחים של כל הנושא של הבינה המלאכותית, שגם על בסיסה – – –

זו המדינה. אני מדברת איתך בשם המדינה. אני מדברת בשם הממשלה, מדברת בשם הסיעה. אז אני אומרת עוד פעם, צריך להסתכל על זה בראייה מפוכחת – – –

אני אומרת עוד פעם, אנחנו צריכים להבין, פעם שאלו מה נעשה עם המורים למלאכה, מה נעשה עם המורים לנגרות, האם המערכת הזאת תותאם? עושים התאמות, ובדיוק לדברים האלה צריכים להיערך בהתאם. יש כרגע – – –

בדיוק מה שאמרתי, אם היית מקשיב לי ולא חושב רק – אמרתי לך בתחילת דבריי שגם המשרד עמל, יחד עם משרד העבודה, על מנת לבוא ולבחון על בסיס אותם מחקרים, שכבר יצאו לדרך, שבוחנים את כל הנושאים: איזה מקצועות יהיו רלוונטיים, באיזה מקצועות המדינה תצטרך להיות ערוכה לשינויים. איך אנחנו בכלל, היום – מערכת החינוך צריכה להתאים את תפקידי המורים וגם את היכולת של הטכנולוגיה הזאת לסייע בידי הילדים. ומהצד השני, מה תפקיד המורה, מה תפקיד מערכת החינוך כלפי התלמידים, מה הם צריכים לעשות, האם הם צריכים לבוא כרגע ולבצע את ההתאמות. וכן, הם חייבים לבצע התאמות, הם חייבים ללמד את הילדים שלנו כלים ששום בינה מלאכותית לא תוכל לתת להם – לא את האינטליגנציה הרגשית, לא את העבודה בצוות, לא את החשיבה היצירתית. הרבה מאוד דברים שצריכים לתת להם את האפשרויות ואת היכולות לבוא ולקבל אותם. לא את הפן הערכי – – –

ועל כן אני אומרת שצריך להסתכל על המכלול. אני יכולה לתת דוגמאות, שהמשרד בראשותי מוביל תוכנית AI לנוער ולילדים כבר ב-131 רשויות מקומיות, רובן בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שזכו למיזם ייחודי שמנגיש את החדשנות החינוכית וחזון טכנולוגי לכל שכבות הגיל והאוכלוסייה כדי לפתח את הדור הבא של מובילי החדשנות בישראל.

החובה שלנו היא לאזן בין קדמה לבין כל האחריות. אנו מחויבים לשמר את ההובלה של ישראל בתחום, אך לא פחות מכך, לדאוג לכך – – –

לא, אני חושבת שאצלי – – –

אני אומרת עוד פעם, ראשית, אני הופעתי בפני ועדת נגל, כמה שעות ישבנו שם והצגנו איך אנחנו רואים שהדברים צריכים להיעשות. אין ספק שאנחנו צריכים לראות את מדינת ישראל מובילה, ויש לנו את הפוטנציאל הגדול ביותר להוביל בתחום הזה, כי יש לנו, כמו שאמרתי קודם, גם את ההון האנושי ואת כל היכולות.

ועל כן אני אומרת, נאור, אני אומר לך מה אני מציעה. רצית בעצם שהנושא הזה יעלה ויידון איפה? איפה אתה רוצה שהוא יידון, בוועדה?

אני חושבת שכדאי שזה יידון בוועדה, כי המליאה, כמו שאתה רואה – – –

אפשר לקדם את זה גם בוועדה של אורית או איפה שאתם רוצים. אני אדאג להביא את כל גורמי המקצוע. אני חושבת שכן צריך לעשות על זה גם דיונים בכנסת, זה מאוד חשוב. אין לי בעיה שאנחנו עכשיו נקבל החלטה שזה יעבור לוועדה שאורית עומדת בראשה, אם זה בסדר מבחינת התהליך הפרוצדורלי. אין בעיה.

אני מסכימה שבהצעה הזאת אני אדאג להביא את כל הגורמים, ננהל דיון משמעותי. לדעתי זה מאוד חשוב. גם ההצעות – תקשיבו, תשאלו את השאלות הנוקבות ואת כל שאר הדברים.

אין לי בעיה. זאת אורית, היא תעמוד בראש הוועדה, היא גם מכירה את התחום ואת הנושא, ונשמח שבדברים שאפשר, נשתף פעולה. נעשה את הדברים באהבה וביחד, כי בסופו של דבר זה העתיד של מדינת ישראל, זה העתיד של הילדים שלנו, זה העתיד של הדור הבא. נעשה ונצליח, ואני בעד להצביע בעד הדיון הנוסף הזה, שיהיה קצת יותר לעומק ויותר מפורט בוועדה. תודה רבה.