קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בסדר, אבל הוא אחראי להיות מוזמן לישיבות בנוגע ל-AI בהקשר של הדרום. השרה גמליאל, את משיבה לי? את גם אחראית על התחום בממשלה?
חלק, זה מפוזר על חמישה משרדים שונים.
טוב, קודם כול אני רוצה לפתוח, ולמרות הרעש – זה בסדר, אתם יכולים לדבר, יש ב-AI אפשרות לסנן רעשים, אז אני הטמעתי את זה – לנצל את זה שאתה עדיין פה, אדוני היושב-ראש, ולדבר איתך על האירוע שהיום היה, מעין איזה דוכני מכירה בכנסת, שאני מבין שזה אירוע של הוועד, אני לא הייתי סגור על זה עד הסוף, גם בסוף בסדר-היום לא התפניתי לזה, אבל נראה לי שהיה נכון אולי לנסות לעשות את זה בצורה שונה, בטח לא ליד משפחות חטופים, בטח לא ב-600 ימים. אני לא יודע כמה יש לך say באירוע.
נכון. לכן אמרתי. פנו כמה משפחות. זה באמת היה קצת פחות ראוי. אבל מי שהיה אחראי לזה – אחראי.
נושא ה-AI, מלבד הדחקות שרצו לאחרונה עם מינויו של סגן השר אלמוג כהן, אני חושב שהוא אתגר עצום למדינת ישראל – אורית, מה דעתך? להמשיך לדבר? נסגור את ה-AI ביני לבינך? יהיה איזה שינוי בתשתיות, ביישום, ברגולציה, בהשוואה אל מדינות המפרץ? ה-AI היחידי שיהיה פה זה בייגלה במקסימום, אבל בסדר.
נושא ה-AI הוא נושא – מרגיש לי כבר קצת בומרי לדבר על זה. לפני יותר משנה – הרבה יותר משנה, לפני כמעט שנתיים – באחד הנאומים של ראש הממשלה, גם ב-40 החתימות, הוא התפאר בכל הנוגע ל-AI, ואז צחקתי ואמרתי: כמה בומר אתה יכול להיות, שכבר יש יישומים בעולם ויש יישום לגמרי, בטח בעולם התשתיות של ה-AI, אבל בטח ברמת ההבנה של איך זה הולך לשנות את העולם.
עכשיו, למרות הרעש והעניין הגובר שיש באירוע, אני רוצה שנייה לתאר לכם מצב שבו ביום אחד מתישהו – אני יכול לתת לכם דוגמה, נגיד מארצות הברית: היום ב-Silicon Valley, אם אתה מזמין מונית, כנראה שתיים מתוך עשר מוניות שיגיעו אליך יהיו ללא נהג ברמה האוטונומית, אבל גם כל המערכת היא רמה של AI מלא. זאת אומרת שביום אחד 20% מנהגי המוניות או בעלי המספרים – נניח היום זה נע סביב 200,000 בעלי מספרים, בערך, אני מניח – ביום אחד כל אלה הופכים להיות מה שנקרא מיותרים, כי הרכב יכול להגיע אליך לבד, ולמעשה לייתר את עולם נהגי המוניות. ככה יכול לקרות בכל דבר ודבר שאנחנו עושים, ואומנם זה נראה היום מוזר, אבל היום ברחבי ארצות הברית זה קיים. בסין היום יש כבר ניסיונות בכל המתאר האווירי, ומוניות שלמות – איזה סיוט זה לדבר ככה, האמת – מוניות שלמות מגיעות בכלל מהאוויר; שליחויות שלמות מגיעות באופן אוטונומי לחלוטין.
עכשיו, אנחנו תמיד אוהבים להגיד שאנחנו סטרטאפ ניישן, ותמיד אנחנו אוהבים לצחוק, נגיד, על מה שקורה מסביב לשולחן הממשלה, אבל ממשלת ישראל – ואני רוצה לומר ולהזהיר ומה שנקרא לא להיות הראשון שזיהה, ואני בטוח גם שהשרה תסכים איתי: אם יש לפחות יושר פנימי אחד, זה שאנחנו לדעתי עשור מאחור בכל הנוגע ל-AI – ברמת הרגולציה, ברמה של איך המרחב הציבורי שלנו נראה, איך מערכת החינוך שלנו תיראה, איזה מקצועות אמורים ללמד בעתיד. בכלל בן אדם שבא היום למערכת ההשכלה הגבוהה, למה הוא צריך ללמוד מדעי המחשב? מישהו מדבר על זה בכלל, על זה שהיום יש יכולת לקודד קוד בצורה הרבה יותר טובה, זולה ברמת החשמל והצריכה? על כך שלא נצטרך בכלל, נגיד, לימודי מדעי המחשב, או לעשות אדפטציה שונה לגמרי למקצועות הליבה, שהיום נחשבים כקטר של המשק? אף אחד לא נערך לזה. אף אחד לא נערך לזה.
לפני יומיים, או אתמול, לדעתי, השיק שר החינוך תוכנית שלמה בנוגע למורשת וחיזוק הזהות היהודית. חברת הכנסת פרקש, אני מצהיר בפנייך: בנוסף לשמונה מינהלות לזהות יהודית שקיימות היום בממשלת ישראל, התווספה עוד אחת. עכשיו, סבבה עם היהדות; כל פעם יש נטייה לשאוג עלינו כמה אנחנו חוששים מהזהות היהודית או חוששים מציונות או חוששים מישראליות, אז ממש לא, ממש לא. אני אשמח על זה, אבל לא יכול להיות שמערכת החינוך, שאמורה להצעיד אותנו לכיוון העתיד, או לפחות לבנות איזו תוכנית חומש או תוכנית לעשור הקרוב להתמודדות עם ה-AI, לא קיימת.
עכשיו, זה נשמע כאילו אנחנו מתעסקים בדובדבן שעל הקצפת וכל מיני דברים כאלה. מציאות ההזויה במדינה הזו, שבה יש עדיין 58 חטופים וראש הממשלה שלנו רואה בזה הישג – הוא החזיר 87% מהם – אז במציאות ההזויה הזו לדבר עכשיו על AI באמת נשמע מטומטם. אבל זה לא, זה הולך לשנות ביום אחד את כל הכלכלה שלנו. מדינת ישראל לא ערוכה לזה.
אני ויתרתי לגמרי על האירוע של תשתיות. אין מה לדבר יותר על תשתיות. העולם, בטח מדינות המפרץ – חמש, עשר שנים לפנינו, גם ברמת המשאבים, גם ברמת ההקצאה האנושית שהם הקצו לאירוע. אנחנו פספסנו את זה. אבל ברמת היישום, ברמת ההבנה, ברמת להכין רגולציה שלמה לאירוע הזה – אנחנו פשוט לא קיימים.
הלוואי שאני טועה. את יודעת כמה פעמים ביום אומרים לי שאני טועה? לפחות שש-שבע פעמים. הדבר הכי מבאס לשמוע זה שאחרי – את יודעת, אמרו לנו שאנחנו טועים. אני אתן לך דוגמה, השרה גמליאל, כי אמרת לי "אתה טועה" לפני חודשיים, אחרי שעבר תקציב המדינה. אמרנו: יש גירעון נוסף שלא תכננתם אותו. למה? כי כששאלנו מה ההיערכות הביטחונית ל-2025, את יודעת מה אמרו לנו משרדי הביטחון והאוצר? בט"ש מוגבר, בט"ש מוגבר לא כולל 120,000 גיוסי מילואים. ואז אמרנו: לא יכול להיות, הרי זה לא מתכנס עם התוכניות של הממשלה להרחבת המבצע. וכל פעם אמרו לנו: אתם טועים. אתם טועים. אתם טועים. השבוע גילינו, אני מניח, דברים שאת יודעת – שיש כ-15 מיליארד שקל גירעון בתקציב המתוכנן.
אני אשמח לראות מה מדינת ישראל עושה על מנת להכין את הקרקע – ובאמת, ברוך השם, יש כל כך הרבה עבודה – להכין את הקרקע לשוק הזה. בעיניי, בטח בראייה בין-לאומית, אנחנו לא קיימים באירוע הזה, אנחנו לא עושים מספיק באירוע הזה. אני שוב אומר, ואפשר לצחוק על זה – השורה שבה הזכירו שאלמוג כהן יוזמן לפגישות בנוגע לאינטליגנציה מלאכותית – מה זה הדבר הזה? כאילו מה האירוע? מה זה "יוזמן לפגישות"? חברת הכנסת פרקש הייתה יו"ר ועדת המשנה ל-AI בכנסת – עדיין – למה אותך לא מזמינים לפגישה? הכנסת לא צריכה להיות באירוע הזה? הרי לא יכול להיות שה-AI בכנסת יהיה רק תרגום סימולטני לנאומים של חברי כנסת, גם אם הם גרועים, טועים, משקרים כמה שאפשר? זה הרי לא הגיוני.
אבל אנחנו חיים במדינת ישראל, וכמו שאמר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין: אנחנו חיים במציאות של "הכול יהיה בסדר". יהיה בסדר, יהיה בסדר, נדע להתמודד עם זה, נזרוק כותרות של AI. אבל הדבר הזה מצריך, בעיניי, ועדה ממשלתית בראשות לא פחות, אני מצטער מאוד לומר, משמש העמים בנימין נתניהו, שהוא ראש הממשלה. הוא חייב לרכז את זה, לעשות פגישות חודשיות, כל שבועיים, כל חודש, לעקוב אחר זה, לראות את היישומים, לשים את התקציבים, במקום לבזבז את זה על דברים שפוגעים בצורה משמעותית בפריון במשק, כמו אי-תעסוקה של גברים חרדים, כמו אי-תעסוקה של סקטורים שלמים, לא רק החרדים במדינת ישראל – – –
מה? אמרתי "חרדים", אתה כועס עליי?
תשמע, אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיך, אבל הבהירו לי שאתה לא עונה לי.
מאז שאתמול צרחת על יאיר גולן בשדרות, ישבתי בבית, קינאתי. אמרתי: ואללה, אלמוג כהן סגן שר, תן לו שיצרח גם עליי. אהבתי גם את הדובר שלך אתמול. אגב – – –
הנקניקיות צפות. אגב, אני לא בטוח שמתמטית או בפיזיקה זה באמת קורה, אבל יש לי הרגשה – – –
תקשיב. ב-16 השנים האחרונות אני לא אוכל נקניקיות כי אני לא אוכל בשר, אז לכן אמרתי, אני בטוח שלך יש ניסיון טוב בזה.
אח שלי, עזוב, בטח לא מחממים אותן במים, וגם במיקרו זה זוועה.
אבל צחוק בצד, השרה גמליאל, אני באמת מקווה – אני הייתי משנה את השם של המשרד שלך רק לזה, ובמקום לפזר ולבזר את האירוע הזה של ה-AI, תתחילו לאגם דברים. זה כמו ההסברה הישראלית – משפט אחרון, סליחה, לא ראיתי שעבר הזמן: ההסברה הישראלית, שפזורה על פני חמישה משרדים שונים, ככה אנחנו נראים. זו לא גזרת גורל, והלוואי אמן שאני טועה ותוכלי לתקן את זה. תודה רבה.
1,270 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.