קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר הלא ידוע שאמור להשיב – חבל ששר האוצר לא כאן. פעם נוספת שר האוצר השתפן וברח מהמליאה, ומהדיון הכלכלי המהותי, במקום לענות כי אין לו תשובות, ולא במקרה.
אני מייחס, אדוני היושב-ראש, לדיון הזה על השלכות התקציביות של הרחבת הלחימה ברצועת עזה משמעות רבה. הדיון הזה, באופן מעמיק ומקצועי, היה אמור להתנהל בכלל במשרד האוצר או בקבינט, ואני לגמרי לא בטוח שהוא אכן התנהל, כי אין כאן ראש ממשלה ואין כאן שר אוצר שהאחריות הלאומית עומדת בראש סדר העדיפויות שלהם. אני כן שמח לעדכן כי לאחר שהעליתי את הסוגיה הזאת פעם אחר פעם בוועדת הכספים בשבועות האחרונים, ביום ראשון הקרוב יתקיים דיון בנושא בוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון.
לפני כחודשיים בלבד, כנסת ישראל אישרה את תקציב המדינה לשנת 2025. היום, לאחר תחילת מבצע מרכבות גדעון, כאשר סיום המלחמה לא נראה באופק, ניתן לומר באופן ודאי כי תקציב המדינה שאושר אינו רלוונטי. על פי הערכות שפורסמו, עלות המבצע מסתכמת בכ-25–30 מיליארד שקלים לשלושה חודשי לחימה עצימה. סביר להניח כי הכרית הביטחונית שהוגדרה בתקציב בין 4 ל-6 מיליארד שקלים כבר נוצלה, וזה אומר שמסגרת התקציב שהוגדרה נפרצה. יש לעדכן את יעד הגירעון וייתכן גם שיש להגיש תקציב חדש. הממשלה הזאת הרגילה אותנו כי היא מגישה תקציב מעודכן נוסף בערך כל שלושה חודשים, כי אין לה שום יכולת לנהל את תקציב המדינה באופן ראוי.
מה עוד כנראה נצטרך לעדכן, ולהבדיל מהגירעון, לעדכן כלפי מטה? את תחזית הצמיחה. היה ברור כי מלכתחילה תחזית הצמיחה שעליה בנוי תקציב המדינה, 4.3%, הייתה שגוייה. קרן המטבע הבין-לאומית – כבר הוריד אותה ל-3%–3.5%. אבל לאחר גיוס המילואים הרחב, במציאות שבה הממשלה הזאת ממשיכה להעניק פטור גורף מגיוס לעשרות אלפי בחורים צעירים מהמגזר החרדי, מקדמת את חוק ההשתמטות ומפילה את כל הנטל על מעמד הביניים הישראלי, המשך המלחמה פוגע קשות בצמיחה ובכלכלת ישראל. כ-20% ממשרתי המילואים הם אנשי ההייטק הישראלי, שהוא הקטר של הכלכלה שלנו. הפגיעה הצפויה בצמיחה מצטרפת למציאות של השנתיים האחרונות של צמיחה שלילית לנפש, שמשמעותה ירידה דרמטית ברמת החיים של אזרחי המדינה, מה שלגמרי לא מעניין את שר האוצר ואת הממשלה המופקרת שהוא חלק ממנה.
מעבר לכך, ההסלמה במלחמה מאיימת עתה על המעמד הבין-לאומי של ישראל, כאשר האיחוד האירופי צפוי לדון בביטול הסכם השותפות עם ישראל. ההסכם הזה מהווה את הבסיס ליחסים המדיניים והכלכליים בין האיחוד האירופי לישראל. יש כאן, במעגלים הרחבים של ההסכם, כ-40 מיליארד יורו שמבחינת ישראל נמצאים בסכנה. היחסים עם אירופה חיוניים לכלכלה שלנו. בשנת 2024 32% מהיצוא שלנו היה לאיחוד האירופי ועוד 3% לבריטניה, שגם היא צפויה להקפיא את שיתוף הפעולה הכלכלי עם ישראל. ואיפה הממשלה? איפה ראש הממשלה? איפה שר האוצר? איפה שר הכלכלה? הם לא באירוע, כי באופן אבסורדי זה בכלל לא מעניין אותם. מקסימום הם מסתפקים בתגובות אינפנטיליות ומתריסות על מנת לרצות את הבייס.
כעת בואו נדבר שנייה על נושא שהוא גם בעל משמעות תקציבית אדירה. אומנם הוא לא נמצא בין מטרות המלחמה שהוגדרו על ידי הקבינט, אבל אין ספק כי הוא כן נמצא על שולחן של שר האוצר הלאומני והמשיחי שמכהן במדינת ישראל. אני כמובן מדבר על כיבוש רצועת עזה והממשל הישראלי הצבאי. גם כאן, כצפוי, שר האוצר מתעלם מההשלכות התקציביות של המהלך. כמה יעלה הממשל הצבאי למשק? על פי כל ההערכות של אנשי המקצוע, לא של פוליטיקאים, זה יעלה בין 35 ל-40 מיליארד שקלים. המשמעות של הדבר הזה היא שוב הגדלת הגירעון, עוד ועוד מיסים על מעמד הביניים הישראלי, שמחזיק את המדינה הזו בחיים. אני כבר לא מדבר על זה שהמהלך הזה משית נזק אסטרטגי אדיר לטווח ארוך.
אני רוצה לשאול את שר האוצר, שברח מהמליאה, אבל בכל זאת אני רוצה לשאול אותך, בצלאל: איפה אתה חי? לאן אתה מוביל את הכלכלה? תוך שנתיים וחצי ביצעת כאן השמדת ערך בלתי נתפסת שלא חווינו מעולם. מעודף תקציבי, ממשק צומח, ממעצמת הטכנולוגיה וההייטק, לכלכלה מוכת אסון, צולחת עם דירוג אשראי שחזר 30 שנה אחורה, חרם בין-לאומי שבפתח, עם יוקר מחיה שמשתולל ואזרחים שלא גומרים את החודש.
אין לך הצלחה אחת בתפקיד, רק שרשרת בלתי נגמרת של כישלונות מחפירים. ואתה, אתה בצלאל סמוטריץ', ממשיך לשקר, לסלף, להתנשא, ולפרק את משרד האוצר מבפנים, ואיתו יחד את כלכלת ישראל. אתה צריך להתבייש. אתה צריך להתפטר.
פעם אחר פעם שר האוצר עולה כאן ומבלבל את המוח על הניצחון המוחלט, ומאשים את האופוזיציה ברצון להיכנע לחמאס. בואו, אתם, שרי ממשלת נתניהו, האחרונים שיכולים להטיף מוסר ולדבר על הניצחון והביטחון. אתם מכרתם את ביטחון ישראל לקטר. במשמרת שלכם התרחש האסון הכי גדול בתולדות ישראל, ואתם הרסתם את המדינה האהובה שלנו. מלחמת 7 באוקטובר, שהתחילה כמלחמה צודקת, מלחמת אין ברירה, כפי שהיא מתנהלת היום אינה מביאה ביטחון, אינה מחזירה את החטופים שלנו, ומשרתת בעיקר את שלמות הקואליציה, את החזונות המשיחיים של חלק מהשרים, ומפוררת את תקציב המדינה ואת החוסן הכלכלי שלנו. יש רק דרך אחת למנוע את האסון הכלכלי המתקרב ולחזור לפסי הצמיחה: לסיים את המלחמה, להחזיר את החטופים ולפרק את שלטון החמאס על ידי מסירת הניהול על רצועת עזה למצרים או לקואליציה של מדינות ערב המתונות, ולהתחיל לשקם את ההריסות שנתניהו, סמוטריץ' ובן גביר משאירים לנו.
הממשלה הזאת לא יודעת להשמיד את החמאס ולא מסוגלת לנהל את כלכלת ישראל. הממשלה הכושלת הזאת נמצאת בסוף דרכה העגומה. אחרי הבחירות הבאות אנחנו נקים כאן ממשלה חדשה, ממשלה מתפקדת, שתוציא את מדינת ישראל לדרך חדשה.
יש לי עוד דקה, ואני רוצה לפנות לשר שכן נמצא פה, לשר פרוש. אתה צריך להתבייש על הדברים שאמרת כאן היום, להתבייש. והדבר שבאמת צריך לדבר עליו וגם לחקור אותו זה הבזבוז החצוף בארגון של הילולת מירון השנה, עם התקציב המופקר של 120 מיליון שקלים שחילקת לחברים שלך. בושה.
899 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.