קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת נאור שירי – – –
מזמור לתודה צריך להגיד אחרי הנאום שלך.
אני אתייחס להצעה הרגילה לסדר-יום שהגשת בנושא: תקצוב בלתי חוקי של מוסדות הפטור החרדיים דרך רשת החינוך העצמאי ללא פיקוח, ללא שקיפות, בניגוד לחוק ולתקנות משרד החינוך. אז אני קודם כול משיב בשם השר במשרד החינוך, השר חיים ביטון, שהתעכב בפגישה מסוימת והוא צריך להגיע, אבל בכל מקרה הוא אמר לי שאם לא, אז אני אענה כשר תורן.
שיטה מעניינת, חבר הכנסת שירי, ואני מאוד מעריך אותך. קודם כול, תודה על הדאגה. באמת עכשיו, תודה על הדאגה לילדי החינוך העצמאי והחינוך התורני במוסדות הפטור, אם זו דאגה על לימודי הליבה שילמדו או על הבטיחות שלהם ועל האכיפה. אבל אני באמת מציע – אני איכנס כאן לפירוט שניתן כאן, אבל את עולם החינוך אני מכיר, מכיר מכובעי הקודם כמי שנמצא במוניציפלי, יש לי אח שיש לו רשת חינוך ענקית של תלמידים בפתח תקווה, ואשתי גם כן אשת חינוך.
המושג "מוסדות פטור" אומר שאם הם מחליטים ללמד לימודי ליבה, 55% מהסך הכללי של לימודי הליבה, הם מתוקצבים ב-55%. אבל אתה יודע איפה הבאג הגדול שאנשים לא שמים לב אליו? חבר הכנסת משה טור פז, שמכיר טוב טוב מאוד את עולם החינוך בכובעו הקודם וכל היום התעסק בזה, יודע שבפועל מדברים רק על תקציב של 55% ממה שמתוקצב ממשרד החינוך בבסיס. אבל כל התוספות שמקבלים בבית הספר, שעות העשרה והכול – זה בכלל לא נכנס ל-100%. אז כשאתה לוקח מסך 100% של תלמיד רגיל, אתה לא מקבל 55%, אתה מגיע בקושי ל-35%. אבל עזוב את זה. אתה רוצה לדעת אם יש פיקוח.
אגב, אתה דיברת גם על דוח מבקר המדינה, וגם כן דווקא דוח מבקר מדינה הוא בגלל זה שלא נעשה שום דבר מהתקנות האמיתיות. אז תוקפו התקנות מחדש בשנת – – –
לא. עכשיו גם כן תוקפו תקנות חדשות, בשנת 2024. בנובמבר 2024 הן נכנסו לתוקף. זה אומר דבר אחד – שיש אכיפה. אני אספר לך דוגמה על גן ילדים כאן בעיריית ירושלים. היה גן 30 שנה, גן ממלכתי, אבל הגן הזה נסגר בגלל חוסר רישום, והוא עבר למוכר שאינו רשמי. אחרי שבועיים, ברגע שהוא עבר למוכר שאינו רשמי, הגן הזה נסגר. למה? בגלל שהתברר שלמבנה הזה אין תקנים שיכולים לעמוד במוסד חינוך וגן ילדים. ריבונו של עולם, הדם של הילד הממלכתי פחות סמוק מדם ילד חרדי?
לא אנחנו יוצרים. אבל אני אומר לך שהפיקוח והאכיפה במוסדות החינוך הפטור ובמוכר שאינו רשמי הם פי כמה וכמה יותר מאשר במוסדות הממלכתיים.
בגלל שכאן נקבעו מאז קום המדינה רשתות מקבילות.
נאור, החינוך הוא הליבה שלנו. אנחנו משלמים מחיר על כך. אשתי בבית ספר ממלכתי יכולה לקבל לפחות 30%–40% שכר יותר גבוה עם הוותק והתארים שלה, אבל היא נמצאת שם מאידיאולוגיה. יש לנו את כל הדברים. כשלפני שבועיים דיברו על הורדת השכר – – –
היא נמצאת בבית ספר שהיא מלמדת מאידיאולוגיה. כשלפני שבועיים דיברו על שביתות, לא בגלל שהורידו או לא הורידו – מעולם, בדרך אידיאולוגית, לא שבתו אצלנו המוסדות, בגלל שיודעים – – –
לא, ממש לא. מקבלים הרבה פחות שכר. היו חודשים, חודשים שלמים, שמורות בממלכתי ובתורני, בגלל משברים כאלה ואחרים, לא קיבלו שכר, חודשים.
תראה לי בית ספר בממלכתי שחודשיים לא נתנו שכר למורה, בכלל, ויגיעו. אין כזה דבר. אין חיה כזאת שלא ישבתו חודשים שלמים.
אבל התכוונתי להגיד שהחינוך – שאלת למה יש. אז אנחנו במקביל מוסרים את הרצון שלנו ואת הנפש.
לכן אני אומר, לאחר שלא נעשה דבר לטובת שיפור התנאים למורים ולתלמידים בחינוך החרדי בממשלה הקודמת, בממשלה הנוכחית נעשית עבודה משמעותית גם בפיקוח על מה שאתה אמרת, גם בבקרה, גם בשיפור תנאי הלמידה ושכר המורים כחלק מעבודה מסודרת בהנחיית שר החינוך. וילדים בחינוך החרדי, לא יהיה מצב, כפי ששר החינוך אמר, שישבו בבית ללא מסגרת מותאמת בגלל הרצון של גורמים פוליטיים לשסות חלקים שונים בחברה הישראלית בזמן מלחמה. תהליכים מורכבים שנמשכו עשרות שנים מטופלים ברגישות ובנחישות כמדיניות שר.
אשר לטענה בדבר חישוב כללי של התקציב – בעניין זה הגורם המוסמך הוא משרד האוצר. עדיין, הינה העובדות לאשורן: מוסדות הפטור, כפי שאמרנו, מכיתה א' עד ח', פועלים ברישיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, ושר החינוך פטר את הורי התלמידים מן החובה לשלוח את ילדיהם ללמוד במוסד מוכר בהתאם לקבוע בסעיף 5(א) לחוק לימוד חובה. מוסדות אלה מתוקצבים, כפי שאמרתי לך, ב-55% מגובה התקציב של מוסדות, ומשכך הם גם מחויבים בלימוד של 55% מתוכנית היסוד, והם מחויבים ברישיון לפי חוק הפיקוח.
נוסף על החובות המוטלות על מוסדות הפטור מכוח חוק הפיקוח, חקיקת המשנה מכוחו ונוהלי משרד החינוך, מוסדות הפטור חבים בחובות נוספות שעוגנו בשעתו בתקנות לימוד חובה (מתן הוראות פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) – הוראת שעה, כפי שאמרתי, משנת 2018 – שתוקפן פקע בשנת 2019. לאחר כניסתו לתפקיד של השר ביטון הוא פעל לחדש את התקנות, ובחודש אוקטובר 2024 הותקנו התקנות מחדש – תקנות לימוד חובה (הוראת שעה) – ונכנסו לתיקוף בתחילת נובמבר 2024. התקנות נועדו לקבוע הוראות ותנאים שעל המוסד לקיימם לצורך מתן הוראות פטור לחוק לימוד חובה וגם להפעלה של המקום, ונועדו לקבוע הוראות של השתתפות המדינה בנושא הזה, וגם את גובה ההשתתפות בתקציב. זה נועד להבטיח העברה למוסדות כדין – שהמוסדות ימלאו אחר התנאים המפורטים בתקנות, ויש כמה מפקחים – 24 מפקחים – לחינוך היסודי במחוז החרדי, ומתוכם 16 מפקחים גם על מוסדות הפטור. בנוסף להם, בשונה משאר מחוזות משרד החינוך, במחוז החרדי יש גם חמישה מפקחים מקצועיים ייעודיים למקצועות הלימוד מתמטיקה, עברית, מדעים, אנגלית וחינוך גופני. התפקיד של המפקחים הללו הוא להנגיש למוסדות את התוכנית הלימודית ולבדוק את לימודי ההעשרה, ולפקח שאכן הדבר הזה מבוצע ונעשה בהתאמת חומרי הלמידה מבחינה תרבותית למגזר החרדי. וזה נורמלי שאם אנחנו מלמדים את הספורט – רוצים ברוח המגזר החרדי. וגם מתמטיקה, וגם כן שאר המדעים. זה דבר לגיטימי ונורמלי, בשביל לא לנגוע בערכים, ולקבל גם כן את לימודי ליבה.
וזה התנאי, אגב, למתן רישיון. יש אכיפה ויש מפקחים גם בליבה, וגם בטיחות וביטחון שם במקום. ואם הוא לא עומד בנושא הזה, נותנים לו שלושה חודשים לתיקון ליקויים. לאחר מכן שוללים ממנו את הרישיון. אלו הכלים.
בנוסף לפיקוח, מינהל רישוי, אכיפה ובקרה ערך בקרות שוטפות על מוסדות הפטור, ולאחרונה הועלתה טענה, אגב, שמוסדות הפטור מתוקצבים בערך שעה נמוך מנתוני המורים בפועל. בבדיקה של אגף תקציבים במשרד האוצר נמצא שככל הנראה הטענה הזאת נכונה, והם פועלים לתקצב את זה באופן נכון.
אז אתה שאלת שאלה עקרונית, ועניתי. אנחנו בנושא הלימוד, בנושא החינוך, בכל השדרה, רוצים לפעול לפי דרך. אם הלכנו על פיקוח על ספרי לימוד – תשמע, תיקח את הספרים של הילדים שלך – – –
נאור, זה נקבע בחוק. לאורך שנים ישנם שניים-שלושה מסלולים מקבילים לציבור.
אני לא מוסמך לענות על השאלה שאמרת, מי נלחם, מי לא נלחם.
לומדים ליבה במוסדות חינוך רבים, 100% לימודי ליבה ברשת החינוך התורנית. מי שלא לומד ליבה 100% מקבל תקצוב בהתאם.
נאור, גם לימודי הליבה – יש לנו רצון ויש לנו צורך ויש לנו חובה להתאים את החומרים לחומרים שמותאמים חינוכית לציבור שלנו, אין מה לעשות.
הוא שואל למה אין זרמים נוספים. זה ספרים שונים. אבל המוכר שאינו רשמי, שהוא רשת החינוך התורנית, הוא ממלכתי לכל דבר.
הוא 100% לימודי ליבה. הדבר היחיד שיש הוא שהפיקוח נעשה בפיקוח יותר הדוק בצד התורני.
אני שוב מודה לך, חבר הכנסת נאור שירי, על הדאגה.
לא, אני יודע שיש בדיקה בחינוך העצמאי.
אני מסכים איתך, אני יודע שיש בעיה בחינוך העצמאי. אני יודע, לפחות אני קורא, שיש בעיה בחינוך העצמאי; משהו היסטורי שם בניהול, אני לא יודע, או שמדובר בחסר בסיס. אני יודע שבחינוך התורני של מעיין החינוך התורני, של רשת בני יוסף, יש שם סדר, יש שם חשב מלווה של המשרדים הממשלתיים. אין שם בעיות, לא בהפרשות. יש הכול. אצלנו יש הכול.
אנחנו נמשיך הלאה, לדאוג שאכן כל ילד יקבל את החינוך המגיע לו, יעמדו בכללים שהם מחויבים בהם, גם בפיקוח וגם בנתינה. תודה רבה.
1,256 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.