קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר דיברתי כאן על הצעת החוק שלי למחיקת סעיף הנכד מחוק השבות. כמו שאמרתי כאן, המתנגדים לתיקון הזה הם אלו ששותפים למגמה של הפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. אבל גם בקרב אלו שנאמנים לרעיון המדינה היהודית יש מי שמתנגדים לחוק הזה, בעיקר בגלל החשש מהיחסים בינינו ליהדות אמריקה, שבגלל ההתבוללות הרבה שבקרבה סעיף הנכד נוגע לרבים מקרבה.
הגיע הזמן לפוצץ את הבלון הזה. יהדות אמריקה נמצאת בירידה דמוגרפית לאורך השנים. מי שאחראית לכך במידה לא מועטה זוהי התנועה הרפורמית, שמתאפיינת באחוזי התבוללות גבוהים ובאחוזי פריון נמוכים. לכן בקרב הדור הצעיר ביהדות האמריקאית אחוז האורתודוקסים עולה ואחוז הרפורמים הולך ויורד. לא במקרה אותה תנועה, שמנותקת ומנתקת מזהותה היהודית, נוקטת גם מדיניות עקבית של תפיסות שמאל רדיקליות ותמיכה קבועה במדיניות הביקורתית והמסויגת כלפי מדינת ישראל של ממשלים קודמים כמו אלו של אובמה וביידן. לא פלא שדווקא במבנה רפורמי ברעננה התרחשה ביום הזיכרון האחרון לחללי מערכות ישראל הקרנה של הטקס המזעזע של פורום המשפחות הישראלי-פלסטיני, כלומר של הקורבנות שלנו יחד עם ההרוגים של האויב. זו בדיוק הסיבה לצורך הכל-כך גדול בתיקון חוק השבות.
כפי שאמרתי כאן בשבוע שעבר, חוק השבות זה אלף-בית של מדינה יהודית. זה הבסיס שעליו הוקמה מדינת ישראל. החוק הזה צריך להבטיח את ביסוסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ואת זכותו של כל יהודי בעולם לעלות ארצה ולקבל אזרחות במדינת ישראל. לא ייתכן שדווקא החוק הכי מובהק של זהותה של המדינה היהודית, הוא יהיה הפתח להבאת מגפת ההתבוללות, זו שהיו מי שכינו אותה "השואה השקטה", לארץ. אנחנו מאוד רוצים כאן איתנו את כל אחינו הפזורים בארבע קצוות תבל. אבל להציף את מדינת ישראל בעשרות ובמאות אלפי גויים תחת המסווה של חוק השבות זו טעות פטאלית, שאנחנו כבר משלמים עליה מחירים.
חברי הקואליציה, במהלך כהונת ממשלת בנט-לפיד לחמנו יחד כאופוזיציה, כתף אל כתף כנגד ההטיה של אותה ממשלה לכיוון של הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה. לא ייתכן שכעת, בממשלת הימין על מלא, חברים מאותה ממשלה קודמת יטילו וטו על הניסיונות שלנו להכריע במאבק האיתנים בין התפיסה שלנו, הרואה את מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובין התפיסה של בג"ץ והשמאל, הרואים את המדינה כמדינת כל אזרחיה. זה פשוט אבסורד. תודה רבה.
345 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.