קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, השר לביזיון לאומי, שמבקש לאשר את הצעת החוק הנוכחית, עסוק בשליחת הפרחחים שלו לעורר פרובוקציה ולהדליק אש במתחם מסגד אל-אקצא. חבורת פרחחים מסוכנים עשו מעשה נוראי, שאתה בוודאי מתנגד לו מהמקום ההלכתי שלך, והכניסו בעל חיים כדי לשחוט אותו כקורבן בתוך מסגד אל-אקצא. זה לא מעשה ראשון של פרובוקציה שהחבורה הזו עושה במתחם מסגד אל-אקצא – הם מנסים להצית אש כל הזמן ולעורר הסתה ושנאה בתוך החברה בישראל.
לא מספיקה האווירה שהשרו על כלל אזרחי המדינה, האווירה העגומה, הכבדה – הם לא מתייאשים; הם ממשיכים עם המאמצים שלהם להצית אש ולעורר פרובוקציה. כאילו הם רוצים להוכיח כל פעם מחדש טענה שקרית שירושלים היא עיר מאוחדת. הם רוצים לשכנע את כולם שזו האמת. והאמת היא – המעשים האלה מוכיחים שלא כן. מדובר במעשה מנוגד לכל היגיון של המורכבות העכשווית שבה נמצאת המדינה. האנשים האלה, צריך לבלום אותם מלעורר את הפרובוקציות האלה. במסגד אל-אקצא הם לא צריכים לשחק באש, הם צריכים להפסיק עם זה. מסגד אל-אקצא הוא מקום תפילה של המוסלמים, הוא לא מקום של פרובוקציות, של הצגות, של קיצונים שמנסים להבעיר אש.
על כן, אתם, המפלגות החרדיות, צריכים להתעורר. הם כל הזמן מאתגרים אתכם וכל הזמן מציבים אתכם בפינה, ואתם מקבלים את המצב הזה. אתם צריכים להרים צעקה וזעקה נגד הפרובוקציות שלהם ולעשות להם קץ. תודה.
207 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.