היעדר אכיפת צווי גיוס בקרב הציבור החרדי והשפעתם על המאמץ המלחמתי והסולידריות הישראלית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

חברים, קודם כול, הנושא הזה הוא נושא טעון. הנושא הזה הוא נושא טעון, הוא נושא מורכב – –

– – הוא נושא שצריך להביא לו פתרון בהבנות ומתוך הידברות. בוודאי אתם, שמדברים על הידברות כל הזמן, מבינים שאת הנושא אי-אפשר לפתור בבליץ ואי-אפשר לפתור בכפייה, אלא לבוא ולראות איך עושים את זה ביחד.

אני מתכוונת להקריא כאן את תשובתו של שר הביטחון, שלא היה יכול להגיע היום. אני מקריאה את תשובתו של שר הביטחון, ואחר כך ארצה להגיד כמה מילים על זה:

עקרונות חוק הגיוס, שאותו הנחתי – שר הביטחון הניח – בפני ועדת החוץ והביטחון, מבוססים על שני יסודות מרכזיים: האחד, קביעת יעדים לשירות צבאי משמעותי של הציבור החרדי בצה"ל, כולל סנקציות ברורות במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס; השני, מניעת פגיעה בעולם התורה היהודי, שהוא יסוד חשוב לקיומנו כאן כמדינה יהודית.

שר הביטחון מאמין שרק הקפדה על שני העקרונות האלה תאפשר לעשות שינוי היסטורי ולהעביר את חוק הגיוס בהסכמה לאומית רחבה. זוהי הדרך היחידה להביא לשילוב מהיר של אלפים מבני הציבור החרדי כלוחמים ותומכי לחימה בצה"ל, שכידוע, זקוק לתוספת כוח אדם הן בסדיר והן במילואים.

בדברי הצעתו של חבר הכנסת חילי טרופר לסדר-היום הוא מביע דאגה מהשלכות האי-גיוס על ביטחון המדינה והחוסן הלאומי, ומדגיש את הצורך בגיוס אפקטיבי ומקיף. כבר בראשית ההתייחסות של שר הביטחון לדבריו של חבר הכנסת טרופר הוא יכול לומר בצורה הברורה ביותר: מערכת הביטחון מעוניינת ופועלת לגיוס אפקטיבי, מהיר ומקיף, ובוודאי שאנחנו מודעים לצורך במימוש הגיוס למען ביטחון אזרחי המדינה.

ואכן, המתווה שאנחנו מקדמים לגיוס בני החברה החרדית מגדיל את היקף המתגייסים לצה"ל, מאפשר את הרחבת סדר הכוחות הלוחם ותומך הלחימה ויאפשר התמודדות טובה יותר עם האתגרים הביטחוניים. זהו מתווה שמקדם את השוויון בחברה הישראלית באמצעות חלוקה הוגנת יותר של הנטל, והוא יכול לתרום גם ללכידות החברתית והפחתת המתח בין מגזרי החברה.

ואכן, כביטוי ישיר לגישה הזאת, כבר באוגוסט 2024 התחיל צה"ל לשלוח זימונים להתייצבות לבני הציבור החרדי שבעבר קיבלו דחיות גיוס, וזאת כחלק מתוכנית מדורגת. בנוסף, כל נער חרדי בן 16 וחצי ומעלה מקבל זימון לצו ראשון מלא. נכון להיום ישנם אלפים רבים של זימונים שהוצאו לבני החברה החרדית. לצד זאת, נכון לעכשיו מספר המתגייסים בפועל מתוך אותו פוטנציאל אכן נמוך – גם ביחס ליכולת הקליטה של הצבא, וגם כמובן מול הצרכים הביטחוניים ההולכים וגדלים.

חשוב להדגיש כי בקרב בני החברה החרדית שכן משרתים בצה"ל, אנחנו רואים גם את התרומה המשמעותית שלהם ואת השמירה על אורח החיים החרדי, שלא נפגע כהוא זה. כבר כיום יש לנו לוחמים חרדים, אנשי טכנולוגיה ולוגיסטיקה, אנשי סייבר, מודיעין ורפואה, והעשייה שלהם בהחלט בולטת וניכרת.

לפני שאגע בסוגיית הסנקציות, חשוב להדגיש נקודה נוספת: הדרך החכמה והנכונה ביותר להגדיל את היקף המתגייסים היא לפעול בשיתופיות מתוך הבנת גודל השעה, תוך שאנחנו זוכרים גם את ייחודה של החברה החרדית וגם כמובן את לימוד התורה. כמי שעוסק בנושא מהיום הראשון, שר הביטחון יכול לקבוע בוודאות כי מערכת הביטחון כולה וממשלת ישראל מחויבות לעקרונות הללו, וימשיכו לעשות זאת.

בנושא סוגיית הסנקציות כלפי מי שאינם מתייצבים: לצד המאמץ לרתום לשירות את בני החברה החרדית עומדות לרשות צה"ל גם פעולות אכיפה רלוונטיות הננקטות כלפי מי שנשלח אליו זימון להתייצבות והוא כמובן איננו ממלא את חובתו החוקית. גם בהקשר זה צה"ל פועל מתוך אחריות ומודעות למורכבות הסוגיה ומתוך שאיפה לממש את הפוטנציאל הגדול הטמון בשירות חרדים בצה"ל. נמשיך לפעול באחריות ובתבונה, וכך נצליח באמת לממש את היעד של שילוב מיטבי של בני החברה החרדית בשירות הצבאי.

אופיר, כולם כאן? אני רוצה רק להוסיף דבר אחד, מירב, מיקי וחילי כמובן: אני מבינה מאוד את הנושא של הנטל, וכמובן שהחברה החרדית צריכה לקחת חלק ולהיכנס מתחת לאלונקה, ואני חושבת שזה מה שיקרה בסוף. אני רוצה להגיד, בוודאי ראיתם את טקס המשואות, וראיתם כמה חסד של אנשים חרדים יש, וכמה המגזר החרדי פועל בחברה הישראלית. צריך לראות גם את הדברים האלה. צריך לראות את המגזר כשלם, ולראות איך אנחנו מביאים לידי ביטוי גם וגם – –

– – כי יש באמת כל כך הרבה עשייה. ואני אומרת לך, מירב, הגיעו המלצות אדירות של כל כך הרבה ארגונים ועמותות חסד חרדיים – – –

אז אני אומרת שוב, המגזר החרדי צריך להיכנס תחת האלונקה, והוא גם יעשה את זה, רק צריך לעשות את זה בהבנה ומתוך הסכמות.

אופיר, אני יכולה לרדת?