כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אורחים יקרים, כבוד היושב-ראש, ברגעים אלה נערכת מתקפה בצנעא. כמה הירואי שדווקא ביום המיוחד הזה היקרים לנו מכל נמצאים פה, בארצם הבטוחה.
כמו כן, אדוני, יש כבר הודעות על הרחבת הזירה בעזה. חשוב לי לציין שחטופינו שם, ויש לזכור שיש לשמור ולהשיבם במהרה. כמו כן, אני מבקשת מממשלת ישראל לתת את דעתה על יישובי העוטף ושדרות. עצם הרחבת המלחמה משמעה שוב הדי פיצוצים, שגם כך נשמעים, וסכנה שאולי תארוב גם לתושבי העוטף. יש לבחון גם את הסוגיה הזו ולא להותיר אותה, חלילה, לאסון אחר. יש לאפשר לאזרחים שמתקשים, שלא יכולים להישאר במצבים כאלה, להתפנות, על מנת שהצבא יוכל ליישם את תוכניתו בהתאם.
כמו כן, אני קוראת לממשלה: תתחילו לגייס. המילואימניקים שלנו שחוקים ואנחנו צריכים כוח איתן ונוסף. לכן, יש חובה לגייס את כולם. תודה רבה, אדוני.
130 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.