קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק שאנחנו מעבירים עכשיו בא לשים סוף לאחד הכשלים המוסריים הכי חמורים שידעה מדינת ישראל: מחבלים שרצחו יהודים, ששחטו ילדים, שטבחו במשפחות, מקבלים כסף מביטוח לאומי, מקבלים כסף מאיתנו, ממדינת ישראל. המקום הראשון שהם הולכים אליו לאחר שהם משתחררים מהכלא זה לא הביתה, זה לביטוח לאומי, הכספומט שלהם.
אני אומר את זה שוב, שנשמע את האבסורד עד הסוף: מחבל שיושב בכלא על רצח מקבל קצבת נכות, מקבל הבטחת הכנסה, מקבל גמלת סיעוד, מקבל קצבת לידה, מענק לידה, מענק לימודים, קצבת ילדים, ביטוח נפגעי תאונות, דמי אבטלה, חיסכון ארוך טווח לכל ילד, דמי קבורה – ותאמינו לי, הרשימה עוד ארוכה. זו לא טעות, זה טרלול שיצא משליטה.
האנשים האלה לא עשו טעות, הם עשו את זה במכוון. הם לא עברו בטעות על איזשהו חוק והצטערו על זה; הם קיבלו החלטה מודעת לרצוח יהודים, לדקור, לפוצץ, להרוג. הם פגעו במדינת ישראל. הם לא אזרחים תמימים – הם האויבים שלנו, הם מפלצות, וכשאתה אויב, אתה לא תקבל תקציב מהמדינה שאתה מנסה להרוס ובה אתה פוגע. איפה נשמע דבר כזה? בעוד איזו מדינה?
אנחנו מדברים על מאות מחבלים בכלא או משוחררים שנהנו עד היום מהשיטה הזאת, שמדינת ישראל משלמת להם. הסכומים שהם קיבלו מגיעים לעיתים לאלפי שקלים בחודש. אז זהו, זה נגמר. מחבלים לא יראו יותר שקל ממדינת ישראל. אנחנו מתקנים אבסורד ענק. אני לא יכולתי להשלים עם עוד יום של מציאות שבה מי ששולח ילדים לגיהינום, מקבל גמלה חודשית. זה מופרך, זה מקומם, זה הזייתי, והיום הזה נגמר.
אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, על השותפות והנחישות. אני חושב שאצלך בוועדה קידמתי הכי הרבה חוקים, וזה יפה. אני אגיד לך, אצלך בוועדה אנחנו עושים צדק, כי עד עכשיו נתנו למי שהיה צריך – ליתומים, למשפחות השכולות, למשפחות – –
– – החטופים. באמת נתנו לכל מי שצריך – לארוסות, לגרושות, לכולם, ועכשיו אנחנו לוקחים ממי שלא צריך לקבל. אצלך בוועדה עושים צדק על מלא; למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולצוות שלה, ליועצות המשפטיות נעה בן שבת ואיילת וולברג, ליועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, שתמיד נמצאת שם כשאנחנו מגיעים למקום ללא מוצא מבחינה משפטית, תמיד נמצאת שם בשביל לפתור את הבעיות. אז שוב תודה על חוק נוסף שאת מסייעת לו – –
– – לעו"ד מוריס הירש, שמלווה את המשפחות השכולות, והוא ביחד איתי בכל החוקים האלה שאני מעביר; צביקה כהן, ממלא מקום מנכ"ל ביטוח לאומי – וכשהזכרתי כל הזמן, ואני אומר "ביטוח לאומי" – כמובן שאין לי שום טענה או האשמה, הם פועלים במסגרת החוק; ואחרונה חביבה, ראש המטה שלי נטע מולכו, שעבדה קשה מאוד על החוק הזה, והרצון שלה לעשיית צדק אמיתי בא מהקשר התמידי שלה עם המשפחות השכולות, מהאכפתיות שלה כל הזמן, ובאמצעות החוק הזה היא ראתה את הדרך לעשות צדק. יש לה חלק עצום בזה שאנחנו מגיעים לרגע הזה, אז תודה רבה בשמי ובשם כל המשפחות השכולות.
אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק – רגע, אחרון, למשפחות השכולות אני רוצה להגיד שאני יודע ששום חוק לא יחזיר את מה שנלקח מכם, אבל היום אנחנו שמים סוף לאחת הפגיעות הכי כואבות והכי מקוממות. העובדה שכספי המיסים שלכם מימנו במשך שנים את הרוצחים של יקיריכם היא דבר בלתי נתפס. אני עמדתי בהבטחה שלי אליכם, המשפחות היקרות, אנחנו מעבירים את זה, והעוול הזה ייפסק.
529 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.