קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול היה ראש חודש ניסן, ואני רוצה, ברשותך, לפני שאני מגיש את הצעת החוק, שיזם חבר הכנסת אופיר כץ, להגיד כמה משפטים על החודש הזה. החודש הזה נקרא "החודש אשר ישועות בו מקיפות", כי החודש הזה הוא שורש ויסוד כל הגאולות, כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידין לִיגָאל". לא רק הגאולה השלמה, בעזרת השם, תהיה בניסן, אלא גם הגאולות הקטנות והישועות הקטנות שאנחנו יונקים מהגאולה העתידה, בחודש ניסן, הוא חודש מבורך.
ולכן בחודש הזה, כאשר אנחנו עוסקים בביעור חמץ, בהכנסת הפסח, בליל הסדר, עד לקריאת השירה בשביעי של פסח, אנו מסוגלים להתרומם מכל הצרות והמלחמות הפנימיות והחיצוניות ולהתבונן בבשורת הגאולה העתידה בחודש ניסן, שהיא בעיקר גאולת הנפש הפרטית וגאולת עם ישראל בכללותו. זה הזמן לעצור את הסערות העולמיות ולהיכנס למה שכתוב: הינם הימים המבורכים, ימי חודש ניסן. זה הזמן לנסות להבין את מהותו של החודש, מה הנס הגדול, כי זה היה נס על-טבעי. לא כמו הניסים של פורים ושל חנוכה, שהיה בהם איזה מרכיב טבעי, פה הרמב"ן אומר שראינו שעשר המכות, ממכת דם ועד מכת בכורות, הם מעשים שכל העולם ראה ושמע שהם מעל לדרך הטבע. "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת", נאמר על קריעת ים סוף, שזה לא בדרך הטבע.
זה חודש שבו נפרצו גבולות הטבע ונקבעה מהות חדשה למבט האנושי על סדרי בריאת העולם. ולכן אומר הרמב"ן – הבה נתבונן בדבריו – הוא כותב: "ומן הניסים הגדולים והמפורסמים" – כמו קריעת ים סוף והמכות – "אדם מודה בניסים הנסתרים". מה זה ניסים נסתרים? דברים שקורים כל יום: אדם קם בבוקר, פוקח את העיניים, אוכל, חי. אלה ניסים נסתרים. אז אומר הרמב"ן, שגם הם ניסים, "שאין לאדם חלק בתורת משה – – – עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים, בין ביחיד – – – שאם יעשה המצוות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכול בגזרת עליון". זה המבחן של האדם המאמין, שהוא יודע – כל מעשה טבעי הוא פשוט, הוא לא חושב שהוא עשה משהו, הכול בגזרת עליון. ועל כך נאמר בגמרא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה. וידוע, ובזה אני מסיים את הקטע הזה, שהבעל שם טוב אמר ש"הטבע" בגימטרייה אלוקים – 86. זאת אומרת, אנשים חושבים: זה טבעי וזה אלוקים – לא, את הטבע עושה הקדוש ברוך הוא.
ועכשיו נעבור לחוק המכובד של חבר הכנסת, ידידי ורעי, יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. זו הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק הביטוח הלאומי. בהצעת החוק שבפניכם מוצע להרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות בחוק הביטוח הלאומי לעניין שלילת גמלאות ממי שהורשע בביצוע עבירות טרור, בלי לגרוע מההוראות הקיימות על שלילת גמלאות שהזכאות להן נובעת מעצם ביצוע מעשה הטרור.
אני רוצה לומר פה לכל אזרחי ישראל, היהודים והערבים: החוק הזה לא בא לפגוע באף אדם שלא עוסק טרור – שיהיה ברור – גם אם הוא עשה מעשה פשיעה, גם אם הוא ישב בבית הסוהר מכל מיני סיבות. יש חוקים, אבל לא פוגעים לו בזכויות הביטוח הלאומי כפי שמופיע בחוק הזה. פה מדובר רק במעשה טרור או בעבירה של בגידה וריגול על רקע איומי הטרור והסכנות שבפניהן ניצבת מדינת ישראל.
אומר חבר הכנסת כץ שלפי מה שקרה באירועי 7 באוקטובר, ולנוכח מקרי הריגול שמתגלים לאחרונה, הוא רוצה לשלול את זכאותם לגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי לגמלת הבטחת הכנסה. גמלאות אלה משולמות על בסיס החוק, ומי שמבצע מעשה טרור או עבירות בגידה וריגול חותר תחת תפיסות היסוד. כמו כן, הצעת החוק נועדה להרתיע מפגעים פוטנציאליים מפני מעורבות במעשי טרור ומעשי בגידה וריגול, ובכך להגן על חיי האדם ועל ביטחון אזרחי המדינה ותושביה. מוצע כי לא ישולמו ולא יינתנו גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי למי שנידון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, או למי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות לאחר שהורשע בעבירות ביטחון, דהיינו, עבירת טרור חמורה.
יש פה גם את עבירות בגידה וריגול, אבל המציע חבר הכנסת כץ – אופיר, חבר הכנסת אופיר כץ – –
– – אני פונה אליך ואל הציבור כולו – יש פה מרכיב שנקרא גם בגידה וריגול. כשאתה כתבת את החוק חשבנו שזה דבר ששייך לטרור. טרור, בגידה וריגול זה אותו – אבל בימינו, כשמתחילים להאשים אחד את השני בבגידה וריגול, אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים. שיהיה ברור שמדובר פה רק בקשר לטרור, לא במה שמישהו קורא בגידה ומישהו קורא ריגול. מדובר פה בריגול חמור או בעבירות טרור ביטחוניות שבה הורשע בבית משפט צבאי. לפי המוצע, המחבל כלל לא ייחשב מבוטח לעניין ההוראות בחוק הביטוח הלאומי, שעליהן לא תהיה לו זכאות לגמלאות, ובהתאם לכך גם לא תחול עליו חבות בדמי הביטוח הלאומי בעבור אותם ענפים.
מאחר שלחלק מהגמלאות משולמות תוספות הנקבעות תוך התחשבות בתלויים במי שזכאי להם, כמו המשפחות שלהם, אז אומר החוק כך: לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו זכויות לדמי קבורה, מענק במקרה פטירה או זכויות לפי הסכם מכוח סעיף 9, כשמדובר במי שהורשע בעבירות החמורות, דהיינו, עבירות רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – ואני מדגיש את שתי המילים האלה – לא תשולם במותו גם גמלת שאירים או גמלת תלויים בנפגע עבודה לבני משפחתו. עוד מוצע לקבוע כי לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם אם בעד ילדו יש זכאות לקצבת ילדים או לקצבת ילד נכה ואין זכאי אחר לקצבה כאמור, ימנה המוסד לביטוח לאומי אדם אחר שיקבל את הגמלה עבור הילד – זאת אומרת שהוא ידאג שהילד הנכה או הזכאי יקבל את זה באמצעות מישהו אחר.
הוראות אלה יחולו מעת שנגזר מאסר כאמור בשל העבירות האמורות, וישפיעו על זכויותיו של המורשע במהלך המאסר וגם לאחר תום המאסר. עם זאת, כל עוד פסק הדין המרשיע אדם וגוזר את דינו בעבירות כאמור אינו סופי, אז לא ישללו לו את זה, אלא יעוכב תשלום הגמלאות האמורות עד שפסק הדין יהפוך לחלוט. אם הוא לא יהיה חלוט, הוא יקבל את הכסף בחזרה.
מאחר שהתכלית של הוקעה והרתעה נוגעות גם לגמלת הבטחת הכנסה, מוצע לקבוע תנאים שבהתקיימם גם גמלה זו תישלל. מוצע כי הגמלה תישלל ממבצעי עבירות הטרור החמורות, דהיינו, ממי שנגזר עליו מאסר בשל רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור. יש פה גם המשך לגבי אלה שנגזר עליהם מאסר של עשר שנים בשל עבירות ביטחון, אז גם אותו הדבר. ואני לא אאריך.
מכיוון שלגמלת הבטחת הכנסה יש מאפיינים של גמלה משפחתית, כאשר היא משולמת לבני זוג, מוצע להתגבר על ההוראות שהיו עשויות להחשיב את בת הזוג שיש עימה ילדים להורה עצמאי, ובכך להקנות לו יתרון מבחינת הגמלה. מוצע לקבוע כי המורשע לא ייחשב כבן זוג, למעט לעניין חישוב ההכנסות, אך בת זוגו לא תיחשב כהורה עצמאי. כמו כן מוצע לקבוע את אופן החישוב של גמלת בת הזוג של המורשע – – –
סליחה. בבקשה.
עוד מוצע כי יוגבל מעמד בני הזוג של מי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר בשל עבירות ביטחון, שגם הוא לא ייחשב כהורה עצמאי בתקופת המאסר. מוצע כי תחילתו של החוק תהיה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו, אך מוצע כי הוא יחול גם על מי שנידון למאסר או הורשע לפני יום תחילתו של החוק המוצע, אולם גמלאות יישללו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך – כי לא רוצים לעשות רטרואקטיבי.
כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לבצע את ההוראות המוצעות לעניין שלילת הגמלאות, מוצעים כמה מנגנוני עזר – וזה מאוד חשוב, כי אנשים שואלים: איך אני אדע? ראשית, מוצע לקבוע כי שירות בתי הסוהר ימסור למוסד לביטוח לאומי דיווח חודשי על אסירים שהורשעו ברצח או בניסיון לרצח בנסיבות טרור או שנגזרו עליהם עשר שנות מאסר לפחות בשל עבירות ביטחון. כמו כן, שירות בתי הסוהר ימסור מידע על מי ששוחרר בתוך חודש ממועד שחרורו, אולם חובת מסירת המידע לא תחול לגבי עבירות רצח או ניסיון לרצח שנעברו לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור, שכן לגביהן לא מצוין בפסק הדין כי הן מעשה טרור.
שנית, מוצע לקבוע תיקון לחוק המידע הפלילי בתקנת השבים שיאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל מהמרשם הפלילי מידע גם לעניין חוק הבטחת הכנסה. שלישית, לגבי המקרים החריגים, שבהם תושב ישראלי או אזרח ישראלי עומד לדין בבית משפט צבאי על עבירת טרור ביטחונית, העוסק בשלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראלי בגלל טרור, מוצע להחיל את המנגנון שנקבע על אותו סעיף, שכן מאחר שחוק המאבק בטרור אינו חל בעבירות האלה, בית המשפט הצבאי אינו מחויב לקבוע שמדובר בעבירה על רקע ביטחוני, אף שלוועדה נמסר כי כמעט בכל המקרים כך הדבר. לכן בעבירות אלה, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה – או ניסיון לכך, אני מדגיש – מי שנשללה גמלתו או עוכבה, יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי הנסיבות לא היו ביטחוניות. אם המוסד ישתכנע בכך, לאחר התייעצות עם התובע המוסמך על העבירה, לא יחולו ההוראות של שלילת הגמלה או עיכובה.
רביעית ואחרונה, לגבי עבירות של רצח או ניסיון רצח נדרשת הכרעה כבר בתחילת יישומו של חוק זה. מוצע כי בוועדת השחרורים המיוחדת, שלפי סעיף 40א לחוק המאבק בטרור מוטל עליה להכריע אם מהעובדות שבפסק הדין עולה כי מדובר במעשה טרור לצורך שחרור מוקדם, תתקבל ההחלטה בשאלה זו ממש גם לעניין החוק המוצע, והיא תודיע על החלטתה למוסד לביטוח לאומי בתוך שבעה חודשים מיום התחילה. מוצע כי מנהל בתי המשפט ידווח לוועדת העבודה והרווחה בתוך שלושה חודשים מיום התחילה על התקדמות בעבודת ועדה זו.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
בסיום דבריי, אבקש להודות לצוות הוועדה בניהולה של הגב' ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק, ליועצת המשפטית של הוועדה נעה בן שבת, למציע החוק חבר הכנסת אופיר כץ ולצוות לשכתי, ובראשם ליצחק פיליפ. תודה רבה.
1,506 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.