מראש אני אומר שאני משיב את עמדת הממשלה בשם שר החינוך.
זה לא עולה שקל? אז בוא נקרא פה את מה שהוא אומר.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במסגרת הצעת החוק מבקש חבר הכנסת מאיר כהן להוסיף פרק בחוק חינוך מיוחד ולקבוע כי תנועת נוער המקבלת תמיכה מתקציב המדינה, תפעל כדי לשלב במסגרתה תלמידים עם צרכים מיוחדים, הן קבוצות ייעודיות והן קבוצות רגילות. מוצע כי תנועת נוער תפעל בין השאר בדרכים הבאות: עידוד הצטרפותם של תלמידים עם צרכים מיוחדים תוך שיתוף פעולה עם מוסדות חינוך, מוסדות לחינוך מיוחד ומינהל יחידת נוער ברשות מקומית; מינוי ממונה ארצי ואזורי שיהיו אחראים לשילוב התלמידים בעלי צרכים מיוחדים; גיבוש נוהל לעניין שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בפעילות תנועות נוער, לרבות הכשרת צוותי הדרכה והתאמת הפעילות לצורכי הילדים. בנוסף, מוצע לקבוע כי שר החינוך ימנה מבין עובדיו, מבין עובדי אגף החינוך הבלתי-פורמלי במשרד החינוך, ממונה על שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בתנועת נוער לצורך קידום מטרת החוק.
בראשית הדברים מציין השר כי קידום ושילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך מונח על סדר-יומו כשר החינוך מיום כניסתו לתפקיד לפני כשנתיים, והוא מקבל עדיפות ראויה בפעילות מצד משרד החינוך, מטה ומחוזות כאחד. משרד החינוך עובד יחד עם אנשי חינוך וטיפול ומשתף גורמי חברה אזרחית והנהגת ההורים בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי המופעל על ידי הרשויות המקומיות.
בהזדמנות זו מבהיר השר כי תנועות הנוער הן עמותות עצמאיות הנתמכות על ידי משרד החינוך באמצעות מבחני תמיכה עם קריטריונים מוכרים, בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, והן אינן מוסדות חינוך הנכללים תחת הפיקוח על בתי הספר על כל המשתמע מכך. עוד הוא מציין כי הצעת החוק הזאת לא מבקשת לקבוע הסדרים דומים בהתייחס לארגוני נוער – כאן יש הבחנה בין תנועות נוער לארגוני נוער. עוד מציין השר כי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך פועל מעל עשור בנושא שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בתנועות הנוער. על פי גורמי המקצוע במינהל, המוצע בתיקון לעניין שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בתנועות נוער למעשה משקף את הנעשה בשטח לאורך השנים הללו, כי שם קיים התיקון.
בהמשך הדברים, קיימת תוספת תקציבית ייעודית וקבועה לנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בתנועת נוער על מנת לתמרץ את הנושא. זה קיים או לא קיים?
קיים, בתנועות נוער. הרי מצוין כאן שבתנועות נוער קיים גם תקציב במסגרת סעיף ספציפי הכולל מבחני תמיכה תקפים. הסעיף קובע כי יוכרו הוצאות ששולמו לטובת שילוב נוער עם מוגבלות. בין היתר מוכרות במסגרת זו הוצאות על בעלי תפקידים ייעודיים שמינו תנועות נוער לטובת השילוב. מבחני התמיכה גם כוללים התאמות בסעיפים שונים, כמו למשל בגודל הקבוצה, שמשתנה במקרה הזה בהתאם למאפיינים הייחודיים של אוכלוסייה זו.
כאמור, כבר לפני עשור החל משרד החינוך לקדם את הנושא של הילדים הנצרכים בתנועת נוער. בעבר הוקמה ועדה בין-משרדית – כנראה שאתה היית – אשר כללה נציגים מתנועת נוער, ובה השתתפה גם נציגת מינהל חברה ונוער במשרד החינוך. במסגרת הוועדה התקיימו שולחנות עגולים עם הרכזים שמונו לנושא מטעם תנועות הנוער לצורך טיוב הנושא והטמעתו, כך שבכל שנה מתקיימים כעשרה ימי הכשרה לרכזים הייעודיים בתנועת נוער, וכל בעל תפקיד לעניין שילוב צרכים מיוחדים בתנועת נוער משתתף בשולחן הכשרה המתנהל במועצת תנועת הנוער.
מאחר שהחינוך הבלתי-פורמלי, ובו פעילות תנועות הנוער, אינו נושא המוסדר בחקיקה ראשית, אין מקום להתייחס לכך דרך חוק החינוך המיוחד. כמו כן, תקציב תנועות הנוער לרוב אינו נסמך על כספי התמיכה של משרד החינוך בלבד, אלא לעיתים גם על תקציב מהרשויות המקומיות ומתשלומים נוספים באמצעות הורי התלמידים, ויש לתת על כך את הדעת, כי שילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים יכול להיות בעלות גבוהה, ובמקרים מסוג זה מתאפשר השילוב במקומות שבהם קיימת מסוגלות כלכלית של ההורים לשלם על הפער בעלויות. דוגמה לכך הוא שילוב של ילד המתנייד באמצעות כיסא גלגלים למחנה קיץ של התנועה. שילוב זה עשוי לדרוש משאבים רבים יותר מאשר שילובו בפעילות אחרת.
הצעת החוק אינה מתייחסת לשאלה מי יתקצב את עלות יישומה של הצעת החוק, ובהיעדר התייחסות לכך, ייתכן כי הכוונה שהעלות תושת על משרד החינוך במסגרת מבחני התמיכה בתנועות הנוער על חשבון התמיכה הקיימת. אז אולי זה לא כמו שאתה אומר, שזה לא עולה כסף.
צריך בסוף לעגן את זה. יש היבטים שהם כנראה בסוף גורמים.
הצעת החוק נדונה בוועדת השרים ביום 17 במרץ. ועדת השרים החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק בחודשיים. כיוון שכך, בהתאם לסעיף 66(ה) לתקנון הממשלה, הצעות חוק פרטיות שיובאו טרם קבעה לגביהן ועדת השרים עמדה סופית כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד.
מאיר, אתה רוצה הצבעה. אני חושב שהיה כדאי לקבל את עמדת ועדת השרים ולדחות את זה בחודשיים. בסך הכול ממרץ.
קודם כול, מדובר בהצעה מבורכת, אף אחד לא חולק על זה. יש מה שקיים בתנועות הנוער ויש באגודות הנוער. יש כאן נושא נוסף, שבגלל שמדובר בתמיכה, לא מוסדר הנושא התקציבי. צריך לראות קודם כול אם באמת יש בזה עלויות. יש בזה עלויות, אני מאמין, וזה מבורך, לא שיש בעיה עם העלויות, אבל צריך בסוף לאגם את זה ולהגיד במה מדובר, אם זה הרשויות ואם זה משרד החינוך. יכול להיות שבסוף צריך לבוא במצ'ינג, גם זו אופציה. אבל אם זה לא בשל ונתנו לך חודשיים – – –
זאת לא רק תקנה, חבר הכנסת מאיר כהן. אם זה לא בשל ונתנו חודשיים, אני חושב שחודשיים, שמתוכם – חבר הכנסת מאיר כהן, אתה מקבל?
אני חושב שחודשיים, שמתוכם מדובר גם – חלק מזה זה פגרה, היה ראוי אולי להיענות לזה, כי בסוף צריך להביא לתוצאה, ולא להביא למשהו שצריך לרדת. אבל ללא ספק, חבר הכנסת מאיר כהן, בהיותך שר הרווחה קידמת את החוק הגדול של בעלי המוגבלויות והצרכים, והעברתם את זה. אנחנו היום נהנים מהפירות, ללא ספק, ואנחנו מיישמים את אותה חקיקה שעברה גם בעולמות של משרד הבריאות, אנחנו רואים בזה ברכה. אז אני חושב שגם כאן מדובר בהצעת חוק מבורכת, שצריכה להתקבל ולהתקיים, אבל כנראה שישנם הליכים רגולטוריים שצריכים להסדיר אותם, לא רק תקציבית. זה גם תקציבי אבל גם הסדרתי – בין הגופים שמתכללים, אם זה בתרומות ואם זה ברשויות המקומיות ואם זה במשרדי הממשלה. לפעמים זה לא רק במשרד אחד. תאר לך שאחד המשרדים שמתקצבים יהיה משרד שנותן לתנועות הנוער דרך משרד התרבות. מי מקצה את הכסף הזה? אם מדובר בהנגשה, אם מדובר בהטסה של פעילות נוער שרוצה לנסוע עכשיו, ומדובר בילד בעל צרכים, אז ההטסות בעלות אחרת, אז כנראה זה לא רק תקנה שמחייבת. אבל בסוף – – –
אבל מאחר שאתה מתנגד לקבל דחייה של חודשיים, אז אין ברירה אלא להתנגד להצעת החוק הזאת, כמו שאר הדברים.
חבר הכנסת גנץ, קודם יצאת – חבר הכנסת בנימין גנץ, קודם ראיתי שיצאת החוצה, למפגינים, למחאה, והיה מי שקרא לך "בוגד". ללא ספק, מדובר באמירות בזויות. כפי שאמרת, נתת כל כך הרבה שנים לשירות המדינה וכאיש ציבור, ואין מקום לקרוא קריאות "בוגד" לאף אחד, לא משנה מאיזה צד של המחנה. שורפי אסמים יש בכל מקום. מחאות, ככל שהן לגיטימיות, הן גם נשמעות יותר טוב וגם משיגות את המטרות שלהן. קריאות מסוג זה בסוף גם לא משיגות את המטרה. שורפי אסמים, כפי שאמרת, תמיד יש, משני הצדדים.
אני מקווה שבמהלך המחאות הללו – וכרגע מדברים על דמוקרטיה ודמוקרטיה ונלחמים למען מטרות שבסוף שוכחים – אסור לשכוח בסוף את החזרת החטופים. בסוף נראה שהמחאה להחזרת החטופים נשכחה. כנראה שהפלת הממשלה בעדיפות – – –
לא, אבל בסוף, אם מדובר בעלויות כלכליות וגם ברגולטוריות, חודשיים זה סביר. במהלך החודשיים האלה יש גם פגרה, מביאים נתונים.
לא נכון. יש הצעות חוק שעלו ונדחו ובסוף אושרו. בסך הכול זה עלה ב-17 במרץ בוועדת שרים לחקיקה, זה לא שזה נדחה כבר כמה חודשים.
אבל זה חודש פגרה, זה פגרה בכל מקרה.
מיקי, זה פגרה.
תודה רבה. אני חושב שחבר הכנסת מאיר כהן רוצה לקבל את ההסכמה, הוא רוצה להשיב.
1,203 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.