הצעת חוק הרשויות המקומיות (ניהול סיכונים תאגידי), התשפ"ג–2023

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן משיב בשמו של שר הפנים חבר הכנסת משה ארבל. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ניהול סיכונים תאגידי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – הצעת החוק עוסקת בנושא ניהול סיכונים תאגידי ברשויות המקומיות, ומביאה לשיח את הנושא החשוב של פעילות הרשויות המקומיות והפיקוח עליהן. הצעת החוק מתייחסת לצורך בקביעת מנגנונים לזיהוי סיכונים ברשויות המקומיות ולהתמודדות עימם על כל המשתמע מכך: ניטור הסיכונים, מדידתם, הפעלת אמצעים להפחתתם ועוד.

הרשויות המקומיות נמצאות בקשר ישיר עם האזרח ואמונות על אספקת שירותים חיוניים מדי יום בשגרה ובחירום. אין ספק שבעידן הנוכחי, שבו הרשויות המקומיות נדרשות לנהל תקציבים גדולים, לפקח על פרויקטים רחבי היקף ולתת מענה לאתגרים מורכבים, יש חשיבות עליונה לניהול מבוקר ומסודר של סיכונים. מובן גם כי בתקופה של מציאות משתנה, גדלה החשיפה של הרשויות לסיכונים. בעולם הפיננסי, לשם הדוגמה, ובכפוף להתאמות הנדרשות, ניהול סיכונים כבר הפך לסטנדרט מחייב.

הצעת החוק קובעת כי כל רשות מקומית תחויב לערוך סקר סיכונים מקיף, להקים ועדה מקצועית לניהול הסיכונים ולהסמיך גורם ייעודי לפקח על תהליך ניהול הסיכונים ברשות. כך תוכל הרשות לנצל את משאביה באופן יעיל, בשים לב למטרותיה וליעדיה, לטייב את פעילותה עבור התושבים, להימנע ככל הניתן מטעויות משמעותיות ולפעול בשקיפות מרבית. אין ספק שהמטרה היא נכונה וראויה, וברור לכול שקביעת מנגנון בקרה לבחינת סיכונים ברשויות המקומיות יכול להביא לתוצאות חיוביות בפעילותן. כמובן, הדבר צריך להיעשות תוך התחשבות באופי הפעילות הייחודי של הרשויות ותוך התייחסות להשלכות התקציביות של הנושא.

מטעמים אלו ועדת שרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעה בכפוף לתיאום ולהסכמה עם משרד הפנים ולתיאום עם משרד המשפטים. בכפוף לתנאים אלו, כמובן, השר מביע את הסכמתו. אני מביא את עמדת הממשלה לתמוך בהצעת החוק הזאת.

חברי חבר הכנסת חנוך מלביצקי ואנוכי ישבנו באותה מועצת עיר בפתח תקווה. לשם המחשה ודוגמה – וגם חבר הכנסת ברוכי – – –

גם חבר הכנסת ברוכי ישב באותה מועצה וגם חבר הכנסת רון כץ.

אני אשאיר את שאר הדברים כאן, כדי שלא ירגישו כמה פרסנו כנפיים כאן, מפתח תקווה. גם יבגני סובה מפתח תקווה; נמצא מולי. אם אני אסתכל, אולי אני אראה את פנינה, אבל לא זה העניין.

אבל באמת היינו באותה מועצה, ויחסית, פתח תקווה – היא עם שלושה תאגידים. אני זוכר שהתאגיד חל"ד נכנס לבור תקציבי בגלל הניהול של הדירות – זה שייך למשרד השיכון, לא שייך לעירייה – והיו צריכים לעשות מעשים. לאחר מכן יש תאגידים – יש מקפת, יש חברה לפיתוח פתח תקווה, וכמובן שהעיר עובדת בהתייעלות אמיתית ורצינית.

אבל אני חושב שזה כל כך מתבקש, כי מחליטים להעביר עבודות בהיקפים של מאות מיליונים לחברה כזאת או אחרת בלי לבקר ולדעת בסוף מה קורה שם, ואתה כבר נמצא בהליך מסוים, אז התאגידים הם זרוע ביצועית משמעותית מאוד לרשות. תיקח עיר כמו תל אביב, שיש שם, אני חושב, משהו כמו 24 תאגידים עירוניים, ירושלים עם למעלה מ-25, 30 תאגידים, אולי פחות – גם לתשתיות, גם לתרבות, ועוד ועוד. אני חושב שהחלק הביצועי המשמעותי ביותר של הרשות זה התאגידים, ואני חושב שמתבקש מאוד מה שאתה הצעת כאן, נושא ניהול הסיכונים, ולכן יישר כוח.

תמיד אני אומר, כשאנשים מגיעים מהרשות המוניציפלית לכנסת ועוברים את התהליך הזה, יש לזה משמעות חיובית כל כך. ראשית, מי שנמצא במוניציפלי, הוא נוגע באזרח, נוגע בבעיות היום-יומיות של האזרח מלמטה עד למעלה, מהקצה, כי בסוף אנחנו כאן עובדים, הרגולטורים של המדינה, של הרשויות ושל כל מה שנעשה, אבל מי שמתפעל ביום-יום את הרשות ואת אזרח הקצה – שזה מתחיל בפינוי אשפה, ונותן שירות בריאות, אפילו מקומי, נותן שירות חינוך, נותן תשתיות תחבורתיות במקום, נותן תרבות ונותן את מה שאזרח נורמלי צריך מהבוקר עד הלילה – זה ראש הרשות, דרך חברי המועצה, דרך הרשות. מי שמגיע מהרשות נמצא בנקודות היום-יומיות של האזרח ויודע להביא כאן הצעות חוק כל כך חשובות, ואלה הדברים שלצערנו בתקשורת, חנוך – חבר הכנסת דנינו, תן לי דקה לפרגן לו, אני מדבר איתו.

חבר הכנסת חנוך מלביצקי, את הדברים הללו בתקשורת לצערנו לא הבליטו, אבל אלה דברים כל כך חשובים. ההצעות הטרומיות שעברו פה עד עכשיו ושימשיכו לעבור במשך היום, הן הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת שהן כל כך חשובות, ואזרח צריך לדעת מה המשמעות של הצעת חוק: הוא עובר ניסוח, הוא עובר בדיקת משמעויות, מחקרים עד כמה שניתן, הוא שואל שאלות, ניגש, בודק. זה יכול לקחת לפעמים חודשים עד שהוא מגיע להצעה טרומית, ומהצעה טרומית עד הצבעה בשנייה ושלישית זה לוקח זמן, אבל אלה דברים כל כך משמעותיים, שעוזרים לאזרח ונוגעים באזרח קצה, ומגיע לך על כך יישר כוח.

אז תדע שבסוף, גם אם לא יודעים להביא את זה בתקשורת, אזרח הקצה יודע את זה, ואתה עושה דברים חשובים. בסוף, מה שזוכרים לך ולהרבה חברי כנסת זה את הנושא של כן רפורמה, לא רפורמה משפטית, שכמובן בינינו הם דברים טריוויאליים וחשובים אבל הם דמוקרטיים, צריכים להיעשות באופן דמוקרטי. וככה היה אתמול בהצבעה בממשלה על הסעיפים – הם כל כך דמוקרטיים וחשובים, שהממשלה הצביעה על הסמכות הכל-כך פשוטה שלה למנות שרים שראש הממשלה מביא, ואנחנו הצבענו על כך, ולא היה לנו שום ספק מה צריך לעשות.

אז נקווה שהסמכות הפשוטה שלך כחבר כנסת להגיש הצעות חוק טרומיות, שזה עדיין נשאר בצד הדמוקרטי, להצביע – – –

מצביעים ובסוף מחליטים. יש צד שמתנגד, צד שני בעד, ואם זה לא עובר, אז זה לא מתקדם. אבל אם זה עובר, ויש לזה – עליזה. תגביר את הרמקול.

אפשר לסיים?

אופיר, יש לך פה רוב. טוב, אז אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. תודה.