הצעת חוק הרשויות המקומיות (ניהול סיכונים תאגידי), התשפ"ג–2023

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה. תהליך ניהול סיכונים הוא תהליך מוכר בטח בשוק הפרטי. גם חברות ממשלתיות וכל מיני יחידות סמך וגופים אחרים מנהלים בו. מדובר – מה?

לא.

אם תקשיב לי עד הסוף, אני אענה. הרשויות המקומיות – מה שקורה זה שחלקן, דווקא החזקות שבהן, כבר מטמיעות את זה. רובן, בטח ובטח אלו שזקוקות לתהליך הזה, החלשות יותר, לא עושות את זה.

מי שלא מכיר, תהליך ניהול הסיכונים מורכב בעצם מסקר סיכונים שעושים, בניית תוכנית להפחתת סיכונים, ואחר כך – אדם שמוסמך על ידי ראש הרשות או כל גורם אחר כדי לעקוב אחרי הדבר הזה. בניגוד לכל מיני טענות ששמעתי פה שמדובר בג'ובים, לא מדובר פה בתפקיד נוסף, אלא מי שיוכל למנות את זה זה מתוך הרשות, אחד הסגנים, זה סביר להניח יהיה הכי נעים לבוא ולעשות את זה. לא מדובר פה על ליצור תקנים נוספים כדי לתפעל את כל הנושא של ניהול הסיכונים, אלא פשוט לוודא שבגלל שמדובר בכספי ציבור, הרשויות המקומיות מבצעות תהליך כזה שיכול בסופו של דבר להביא לחיסכון של הרבה כסף ציבורי. זו ההצעה.

אני אנצל את חלק מהזמן שנשאר לי כדי לדבר על מה שרוב עם ישראל מדבר עליו כרגע: על הניסיון של חלק – בוא נגיד, אנשים חסרי אחריות, לקרוא להם, ככה, בשפה עדינה – להבעיר את השטח תוך כדי – עוד פעם, אותן האשמות מופרכות, כאילו מישהו פה פותח במלחמה בגלל כל מיני שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים.

חשוב להבין דבר אחד: לפני 6 ו-7 באוקטובר כבר לא הייתה רפורמה משפטית. כל הדברים האלה נעצרו ונגמרו. ראינו שזה לא הפריע להסתה, זה לא הפריע לתקוף מתפללים יהודים ביום כיפור, זה לא הפריע לשרוף סוכות בחג הסוכות. זה לא הפריע לכל אותם מטורללים שלא רוצים פה שום קשר יהודי למדינה, שרוצים לייצר פה איזושהי מדינה עלק ליברלית, שמנותקת מהשורשים היהודיים שלה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות.

עוד דבר שלא ניתן לו לקרות – גמרנו לתת לאותו מנגנון מסואב ומושחת, שחברים בו בני אליטה בעיני עצמם, להמשיך ולנהל פה את האירוע. כאשר יש חוסר ביטחון, חוסר אמון בין ראש ממשלה לראש השב"כ, ראש השב"כ יפנה את תפקידו. וכך יהיה גם הפעם; כאשר יש חוסר אמון בין ממשלת ישראל ליועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית לממשלה תפנה תפקידה, וכך יהיה גם הפעם. אנחנו נמשיך בהליך של החקיקה המשפטית, אנחנו נמשיך בכל החוקים שעצרנו קודם, כאילו לשם אחריות, מכיוון שאנחנו רואים שהעצירה הזו לא הביאה לתוצאות טובות. ההפך. אנחנו הולכים לממש מדיניות על הראש שלכם, על אפכם ועל חמתכם. גמרנו לבקש מכם תו תקן. גמרנו לבקש מכם הסכמה. גמרנו לבקש מכם כל דבר. אנחנו לא רוצים כלום מכם. תצעקו תקפצו, תמחאו כפיים, תשקשקו ברגליים – זה בכלל לא מעניין. יש לנו מדיניות, ואנחנו ננקוב ונעשה אותה עד הסוף. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השרים, חבריי חברי הכנסת, הדבר פשוט מאוד. כשאני דיברתי על הראש שלכם, אני דיברתי על הראש שלך ושל חבריך, לא דיברתי על משפחות שכולות.

מהצד הזה אין קריאות למלחמת אזרחים. מהצד הזה אין קריאות לטיהור המערכות הציבוריות.

מהצד הזה אין קריאות לדה-לגיטימציה. מהצד הזה אין קריאות לפגוע פיזית באנשים. מהצד הזה לא עקבו אחרי ילדים של נבחרי ציבור לבית הספר. מהצד הזה לא מרעילים בארות. מהצד הזה לא שורפים מדורות באיילון. מהצד הזה – –

– – לא צרים על תחנות משטרה. מהצד הזה לא עושים שימוש ציני בכאב – –

– – של משפחות שכול ומשפחות חטופים כדי להדיח את הממשלה. אתם אנשים קטנים, אתם אנשים עלובים. אין לכם גבול, גמרתם ועברתם כל קו אדום מזמן.

הציבור מקיא אתכם, מוקיע ומקיא. אתם כולכם התכופפתם בפני איזה גנרל מטורף שהגיע ולקח לכם את המפלגה. אתם פה מדברים הרבה, אבל כשהייתם צריכים להתמודד, התכופפתם, כי אתם פוחדים מהציבור. זה בדנ"א שלכם.

אתם רוצים דמוקרטיה? אתם פוחדים מהדמוקרטיה, אתם פועלים נגד הדמוקרטיה. אתם רוצים להנציח פה שלטון של אליטה בעיני עצמה – –

– – והתקופה הזו נגמרה, נגמרה. כמה שיותר מהר תבינו את זה, כן ייטב. גמרנו לשאול אתכם, גמרנו להתחשב בכם. גמרנו לראות אתכם ממטר.

אתם לא ראויים לשבת על הכיסאות האלה.

אתם עסוקים בהסתה ואתם עסוקים ברוע, הסתה ורוע.