קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג בפניכם את ההתייחסות של הממשלה להצעת החוק הפרטית מס' 5606/25, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת ענישה בעבירה של כניסה בלתי חוקית), התשפ"ה–2025, אשר הוגשה על ידי חבר הכנסת בועז ביסמוט. הצעת החוק מבקשת לערוך תיקון בחוק הכניסה לישראל ביחס לעבירת הכניסה שלא כדין לישראל על ידי תושב זר, קרי שב"ח מאיו"ש או מרצועת עזה. בהתאם להצעה, ככל שיורשע שב"ח כאמור בעבירה של כניסה בלתי חוקית לישראל, דינו יהיה ארבע שנות מאסר ולא יפחת עונשו משנת מאסר אחת. כמו כן, ככל שיורשע פעם נוספת, עונשו לא יפחת משנתיים מאסר, וככל שיורשע בפעם השלישית, עונשו לא יפחת משלוש שנות מאסר.
בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק האמורה, תיקון החקיקה נדרש לאור אירועי 7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי התשפ"ד, טבח שמחת תורה. נוסף על כך, בדברי ההסבר להצעת החוק מצוטטים כמה היבטים שעלו מסקירות ביטחוניות בלמ"סיות שהוצגו בדיונים פומביים בפני הוועדה לביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון על ידי נציג המשרד לביטחון לאומי עו"ד יאיר מתוק, המבוססות על התייחסויות של מערך המודיעין של משטרת ישראל והשב"כ בעניין מעורבות משמעותית של שב"חים מאיו"ש ומעזה בעבירות פליליות ובפעולות טרור. כמו כן יוזכר כי התמודדות עם תופעת השב"ח אף מקדמת תכלית ריבונית, הווה אומר, שמירה על ריבונות מדינת ישראל, כך שגורמים שונים לא ייכנסו לשטחה הריבוני ללא אישורה וללא שעברו את הבדיקות הביטחוניות הנדרשות.
הצעת החוק עלתה לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה ביום 17 במרץ 2025, ובתום הדיון הוחלט לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בכפוף לכך שקידומה יהיה בהסכמת המשרד לביטחון לאומי, משרד הביטחון, משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד הפנים. עוד נקבע כי הצעת החוק האמורה תוחזר לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה לפני קריאה שנייה ושלישית.
טוב, אני מבינה שצריך עוד קצת זמן. ברשותכם, אני אשתף אתכם לגבי הוועידה שנכחתי בה אתמול – כנס חדשנות ותיעוש הבנייה. שם דנו על כל המורכבות שקיימת היום גם בהיבט של מחסור בכוח אדם, מחסור כוח אדם בעבודה, והצורך לייצר מענה שהוא מענה חדשני על מנת לתת כלים לענף המאוד-חשוב הזה. אז ברשותכם, אני אשתף אתכם במה אני אמרתי שם בוועדה.
ענף הבנייה בישראל מהווה חלק משמעותי וחשוב בפעילות הכלכלית של המשק, הן בהיקף התוצר הענפי והן בשיעורו בתוצר הכללי של המשק. לידיעתכם, הבנייה למגורים מהווה מרכיב משמעותי ביותר, לרבות התשתיות התומכות. צורכי הדיור בעשורים הקרובים רק ילכו ויגדלו. ב-30 השנים הקרובות נצטרך לבנות 3 מיליון דירות ועשרות אלפי מבני ציבור ותשתיות, בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים ואף יותר. מדובר בהיקפים עצומים, אשר מחייבים את ממשלת ישראל, וגם את ענף הבנייה, להיערך לכך באופן מיטבי ביותר. מדד פריון העבודה של ענף הבנייה לעומת ענפי משק אחרים, כגון התעשייה, נמוך משמעותית, ואינו גדל לעומת ענפים אחרים במשק לאורך השנים. לכן, קידום חדשנות בענף הבנייה הוא אמצעי משמעותי לצורך מתן מענה לצורכי הדיור העכשוויים והעתידיים. באמצעות קידום ויישום שיטות בנייה מתועשות, דיגיטציה וטכנולוגיות בנייה חדשניות, ניתן להגביר את הפריון בענף באופן משמעותי. בייחוד בעת הזו, שבה ענף הבנייה והתשתיות נמצא במשבר עמוק ומתמשך, הנחיצות בקידום טכנולוגיות בנייה חדשניות אשר מייעלות את תהליך הבנייה ומפחיתות את כוח האדם באתרי הבנייה הולכת וגוברת.
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בראשותי פועל למיפוי פערי ידע בתחומי התוכן של משרדי הממשלה וגופים ציבוריים, ומקדם מציאת פתרונות חדשניים, חסכוניים ומיטיבים באמצעות שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות ומכוני מחקר לבין משרדי הממשלה השונים. בשנת 2024 משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בראשותי, פרסם קול קורא למחקרים לבנייה בטכנולוגיות חדשניות המבוסס על חמישה נושאי מיקוד: תיעוש הבנייה, שימוש בטכנולוגיות הדפסות תלת-ממד בתעשיית הבנייה, אוטומציה ומכניקה הנדסית, פיתוח מוצרי בנייה המבוססים על חומרי בנייה חדשניים ופיתוח חיישנים למעקב אחר איכות המבנה. תמיכה במחקרי חדשנות בענף הבנייה היא אמצעי משמעותי במתן מענה לצורכי הדיור העכשוויים והעתידיים. התמיכה מאפשרת להתניע את פיתוחן של טכנולוגיות חדשניות בענף הבנייה, לקדם יישום והטמעה של כלים ואמצעים מתקדמים, לתרום ליכולתה התחרותית של מדינת ישראל ולמקם אותה בחזית הידע והמחקר העולמי בתחום זה. שיתוף הפעולה בין המשרדים בפנייה לאקדמיה להציע פתרונות בנייה מתקדמים יניב בשנים הקרובות מגוון שיטות בנייה וחומרים חדשים, שיאפשרו בנייה איכותית ובטוחה יותר לטובת הציבור. יישום הטכנולוגיות שיפותחו צפוי לשפר את איכות הבנייה, לייעל את תהליכי העבודה ולהוביל לחיסכון בעלויות ובזמן הביצוע, תוך חיזוק היכולות של תעשיית הבנייה הישראלית להתמודד עם אתגרי העתיד.
יחד עם זאת, אני מודעת לכך שזה צעד הכרחי ולא מספיק. אנחנו חייבים לנקוט במקביל צעדים משלימים שמטרתם לעודד ולתמרץ את ענף הבנייה, היזמים והקבלנים, לאמץ את הטכנולוגיות ואת שיטות הבנייה המתקדמות. בעניין זה צריך לזכור שחכמינו זיכרונם לברכה קבעו שמצוות יישוב ארץ ישראל, שכוללת בתוכה את מצוות בניית הארץ, שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. אז אני מקווה באמת שאנחנו נצליח לקדם את הפרויקט החשוב הזה, על מנת לצמצם מהלכים לגבי הבנייה, על מנת שבמדינת ישראל נוכל לבוא ולפעול, וכל אזרח ואזרחית שלנו יוכלו ליהנות מהשירותים הללו של בנייה מהירה, איכותית, יחד עם כל מבני הציבור המתבקשים שצריך לתת להם מענה.
כבוד יושב-ראש הסיעה, יש לנו עוד זמן?
מעולה. אין לי שום בעיה. אז אני קודם כול שמחה לשתף בזמן הזה קצת על הנושא של החדשנות.
אז אני אעדכן שחתמנו על אמנה בין-לאומית, הראשונה בהיסטוריה, אמנה שאת העבודה עליה הובלנו עם מועצת אירופה, שקובעת הוראות שנוגעות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית תוך הגנה על זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. בכך מדינת ישראל מצטרפת למדינות המתקדמות בעולם, כמו ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי, שהודיעו אף הן על הצטרפותן לאמנה החשובה הזאת. בנוסף, הקמנו פורום ממשלתי להובלת מהלכים משותפים, ואנחנו רתמנו 200 עובדי ציבור מלמעלה מ-60 גופים ממשלתיים שונים לשם כך.
הקמנו פורום מומחים לאומי לבינה מלאכותית, ואני רוצה להודות להם. הייתה לנו פגישה מרתקת, והובלנו במשך שלוש שעות את כל האתגרים שעומדים לפתחה של מדינת ישראל, אבל לא רק – לפתחו כל העולם.
יש לנו עוד זמן? אני אמשיך לחדש לכם.
יופי. אז נכנסנו לקבוצת הידידים של תהליך הירושימה, יפן – יוזמה בין-לאומית לפיתוח מדיניות וולונטרית עולמית ואחראית לבינה מלאכותית, בהובלת ממשלת יפן והמדינות המתועשות בעולם, ה-G7, המבוססת על תשתית מקצועית שגובשה ב-OECD. קיימנו לראשונה פרויקט הטמעת בינה מלאכותית במשרדי ממשלה.
966 מילים של גילה גמליאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.