תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני צריך לפתוח בהתנצלות, בהתנצלות על כך שהצעת החוק הזאת מגיעה כאן למליאה רק היום, רק עכשיו, רק כעת. ראשיתה של הצעת החוק הזו בשתי ישיבות פיקוח שהתנהלו בוועדת החוקה לפני כמעט שנתיים. למען האמת תכננתי – אני מודה – תכננתי לקדם את החוק הזה כבר מייד אחרי, אבל כולנו יודעים שהרבה תוכניות השתנו, כמובן בשל המלחמה, והחוק הזה, לצערי, בעומס החקיקה שעמד בפני הוועדה והחקיקה הפרטית שלי, ירד קצת מקום, אבל על כך אני מתנצל, כי אני חושב שזה אחד החוקים החשובים שיצא, בעזרת השם, לכנסת הזאת לחוקק.
ואת הדבר הזה, חבר הכנסת מאיר כהן, אני אומר לא רק בגלל שהצעת החוק הזאת ככתבה וכלשונה הוצעה על ידי יאיר לפיד; לא רק בגלל זה החוק הזה הוא כל כך חשוב. לכן אני מאוד אתפלא אם תהיה פה משמעת אופוזיציונית להצביע נגד החוק זה, אבל אני כבר רגיל. אני לא יודע, אני מקווה שלא; מקווה מאוד, זאת תקוותי, זו תפילתי, שאנחנו נדע להתאחד על החוק הזה.
בסדר. גם זה משהו. אבל הסיבה שהחוק הזה כל כך חשוב נעוצה באותן שתי ישיבות שקיימה ועדת החוקה בראשותי. ומעשה שהיה כך היה: בזמן הממשלה הקודמת-קודמת-קודמת-קודמת, כאשר שרת המשפטים הייתה אילת שקד – אז גם מפלגת יש עתיד אבל גם מפלגות אחרות היו באופוזיציה – הוצעה הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש. התקיים דיון בוועדת החוקה, ודובר על כך שצריך לצמצם את משך זמן החקירה, את עינוי הדין הכל-כך גדול. התייצבו בוועדת החוקה נציגי המשטרה ונציגי היועץ המשפטי לממשלה – אז זו לא הייתה יועצת, זה היה יועץ – –
– – התייצבו בדיוני ועדת החוקה – אני אז לא הייתי היושב-ראש, היה אז יושב ראש אחר, כמובן – ואמרו: חברים, התפרצתם לדלת פתוחה. מה זאת אומרת לדלת פתוחה? התפרצתם לדלת פרוצה. לא רק שצריך לצמצם את משך זמן החקירה, אנחנו מסכימים שיצמצמו את משך זמן החקירה, ואנחנו נקבע הנחיה בפרקליטות ונקבע פקודת מטה ארצי למשטרה שאומרות כמה זמן חוקרים עבירה מכל סוג, והינה, ההנחיות לפניכם. ולא רק זה שכך נעשה – – –
ממש. ולא רק זה שכך נעשה, אנחנו מבקשים ממכם שתקבעו בחוק הסמכה מפורשת לקבוע את אותן הנחיות וחובת דיווח, שאנחנו נדווח כל שנה כמה חקירות נמשכות יותר זמן מההנחיה; בכמה מקרים היועץ המשפטי לממשלה אישר הארכה. באמת "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". האמת, אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? נראה לי שאין זמן מתאים יותר מאשר ערב פורים – –
– – לספר על הדבר הזה. ממש "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים". משילות שכזאת, הרמוניה שכזאת – רשות מחוקקת, רשות מבצעת, משטרת ישראל, ועדת חוקה – ממש כל הכוכבים הסתדרו בשורה אחת. מה לעשות שאחרי שהחוק הזה עובר, בהסכמה רחבה, קואליציה, אופוזיציה, כולם יכולים לברך על המוגמר – משנים את החוק; אומרים: זו לא תהיה הגבלה שקבועה בחוק, זה רק הסמכה ודיווח.
מגיע הדיווח הראשון – בסדר; מגיע הדיווח השני – כבר אי-אפשר לעשות דיווח עוקב. למה אי-אפשר לעשות דיווח עוקב? כי בין מה שהוצג לוועדה לבין מה שהשתנתה ההנחיה בשנת 2020, כבר אי-אפשר להגיש דיווח. עכשיו תגיד, השתנתה ההנחיה – בסדר, עבירה מסוג חטא, עוון, שינו את הגורם המאשר, כל מיני דברים קטנים. לא, אדוני היושב-ראש, במה שהוצג לוועדת החוקה, ההגבלה על משך זמן החקירה במשטרה פלוס הזמן שהפרקליטות מבשלת את התיק לכתב אישום, כל פרק הזמן הזה הוגבל לשנתיים וחצי. זה הרבה זמן, אבל אתה יודע, משטרה צריכה לחקור, צריכה לחזור, אבל זה לפחות משהו, זה שנתיים וחצי, זה יכול לקרות. בן אדם לא בא, מזמנים אותו לחקירה, מתאמים מועד – שנתיים וחצי, בסדר. פרק הזמן הזה תפח בהנחיה בגרסתה המעודכנת משנתיים וחצי – לכמה?
לחמש? לא, מה פתאום. לשבע? מה פתאום. ל-11 וחצי שנים. זאת אומרת, משנתיים וחצי זמן מקסימום, ניתן להגיע ל-11 וחצי שנים של הארכות.
פה, בישראל, שבן אדם יושב על הגריל 11 וחצי שנים עד שיצא רך מכל הצדדים, מסתובב, מסתובב, מסתובב, מסתובב, לוודא שאפשר לדקור עם מזלג שהוא רך.
עכשיו, הדבר הזה הוא שערורייה שאין כדוגמתה. אני שמח שגלעד פה, כי גם הוא היה לדעתי באותה ישיבה, והוא הזדעזע כמוני. השינוי הזה של ההנחיה קרה שנייה אחרי שהחוק של יאיר לפיד עבר, שנייה אחרי שהחוק עבר בהסכמה, שאמרו לו – הראו את ההסמכה ליועצת, הציגו לוועדה מה ההנחיה, הגדילו, תיקנו את ההנחיה. עכשיו, איך הם עשו את זה? הם הוסיפו המון המון שלבים באמצע, זאת אומרת, הארכה ראשונה יכול לתת סגן פרקליט מחוז, הארכה שנייה יכול לתת פרקליט מחוז, אחר כך משנה לפרקליט מחוז, כל מיני דרגות – מגיע עד 11 וחצי שנים. ואז הם מגישים דיווח: בכמה מקרים היועצת נאלצה להאריך מעבר למועד? כמעט כלום. הם באו אליי לוועדה עם דיווח ואמרו לי: תראה, זה בכלל לא מגיע אף פעם ליועצת. בטח שלא, הם הוסיפו הרבה שלבים בדרך ל-11 וחצי שנים.
הדבר הזה היה שערורייה, ואני אומר שוב: אני באמת מתנצל בפני הכנסת שאני מביא את הצעת החוק הזאת רק עכשיו, כי אני תכננתי שהצעת החוק הזאת תהיה הראשונה שתונח מטעמי באוקטובר 2023, כשנחזור מהפגרה.
חזרנו באוקטובר, אבל חזרנו אחרי המלחמה, ולכן לא יכולתי להניח אותה, כי היו דברים יותר דחופים. בתכנון שלי היה להניח אותה באוקטובר 2023, ואני ממש מתנצל שהצעת החוק החשובה הזאת מגיעה רק עכשיו, אבל מוטב מאוחר. ואני אומר שעיקר פרק הזמן שם – וכבר באתי בדברים גם עם נציגי המשטרה וגם עם הנציגים האחרים – עיקר פרק הזמן שם – אפשר להביא המון המון פתרונות כדי לוודא שבן אדם לא מסתובב עם הטייטל הזה של נחקר וחשוד במשך שנים רבות. קבלו החלטה לכאן או לכאן. אני חושב שצדק מהיר הוא לא רק אינטרס של החשוד. כמובן שהוא אינטרס של נפגע העבירה, שרוצה לדעת מה קורה לכאן או לכאן; כמובן שהוא אינטרס שלנו כמדינה. כולם מרוויחים. אין שום אדם שמרוויח מהסחבת הארוכה הזאת. זה נזק אדיר.
אני חושב שבנושא הזה אנחנו צריכים כבית לא להפוך את הנושא הזה לקואליציה–אופוזיציה. אנחנו צריכים להתגייס לדבר הזה כאיש אחד בלב אחד ולשתף פעולה, כי הדבר הזה נוגע לכולם. הוא לא נוגע רק לחקירות פוליטיות; הוא לא נוגע רק לחקירות בתחום טוהר מידות; הוא לא נוגע רק לחקירות פליליות. הוא נוגע לכל הסטטוס הזה שתיקים יושבים ומחכים כל כך הרבה זמן.
ולכן, אני מאוד מקווה שנעביר את החוק הזה בהסכמה מלאה. זה כמובן נתון לבחירתם של יושבי הבית הזה. אני רוצה לנצל את 30 השניות האחרונות להסביר שמעבר לאותם 11 וחצי שנים, שההנחיה תפחה ותפחה ותפחה, 11 וחצי שנים, אדוני היושב-ראש, זה לא זמן ברוטו, זה זמן נטו, דהיינו, יש המון תקופות שבכלל לא נספרות, זאת אומרת אם הבן אדם בחו"ל וכל מיני דברים, זה בכלל לא נספר. זאת אומרת, פרק זמן של 11 וחצי הוא לא זמן המקסימום.
גם שנתיים זה יותר מדי. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מאוד מקווה – ואני שמח על כך שלהבנתי, יש תמיכה בממשלה לדבר הזה. אני קורא לכל חברי הכנסת להתגייס להעברת החוק החשוב הזה כמה שיותר מהר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
1,099 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.