קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, מזה עשורים, מאז קום המדינה, הקרקעות בירושלים – חלקן ברחביה – הן בבעלות הכנסייה היוונית. חלקן מוחכרות על ידי הקרן הקיימת, חלקן נמצאות בשכונת ניות, חלקן בשכונת רחביה – אחת השכונות היקרות בירושלים. מנסים לקדם חוק כבר שנים ולא הצליחו. פתאום, שר המשפטים לוין מקדם הצעת חוק שתיטיב עם בעלי הקרקעות, או בעלי הדירות – ואני אינני נגד בעניין הזה; נהפוך הוא, אני בעד, כי אותם אנשים, יש להם בתים על הקרקעות האלו – להאריך את זמן החכירה לעוד 100 שנים, ואני מברך על כך. וראה זה פלא, שר המשפטים לשעבר ניסים, לו ולאחותו יש דירה ברחביה. ואני אומר לך, אדוני, אינני מזלזל כהוא זה, ואינני חושד ביושרו של השר ניסים, אבל לצורך הדחת היועמ"שית צריך שר משפטים לשעבר. אני מכבד מאוד את השר ניסים על עברו, בהחלט כן, ועל יושרו, אבל אדוני שר המשפטים לשעבר ניסים, אנא ממך, למען הנראות, למען ניקיון הכפיים ואור השמש, אל תסכים להיות בוועדה הזאת להדחת היועמ"שית, ולו בגלל שיש לך אינטרסים אישיים. תודה רבה.
164 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.