נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. כמנהגי מדי שבוע במליאת הכנסת אני עומד כאן היום לזכרו של לוחם גיבור בן קהילתי, סמל ראשון ברהנו קאסיה, השם ייקום דמו. ברהנו לחם יחד עם חבריו בשבת הקשה ההיא בקיבוץ נחל עוז, מול מחבלים רבים, תוך שהוא מציל אזרחים ומחלץ אותם אל מקום מבטחים. שלושה חודשים לפני שהיה אמור להשתחרר, באחד הסבבים שלו ברצועת עזה, נפל ברהנו בקרב. ברהנו נולד באתיופיה להוריו ברהנו קאסיה, אח אהוב לדג'יטנו, חבטה, עלמוורק, אסרס, אביי, שאראוו ואשטיה. בשנת 2010 עלה לישראל עם משפחתו, והם השתקעו בבית שמש. ברהנו התגייס לצה"ל בשנת 2021, כשהוא חדור מטרה לשרת כלוחם בסיירת גבעתי. למרות שהוא נתקל בקשיים ראשונים בדרך הוא לא ויתר והתעקש עד שהתקבל ליחידה. בי' בטבת התשפ"ד ברהנו נפל בקרב ברצועת עזה, רק בן 22 בנופלו.

אחותו של ברהנו ספדה לו בכאב ובאהבה: גיבור שלנו, תמיד הסתכלת על העולם באור חיובי. אתה חלק בלתי נפרד מאיתנו, המשפחה שלך, ואנחנו אוהבים אותך. אלו היו מילותיו האחרונות למשפחתו: אנחנו ננצח. אני עושה הכול בשביל המדינה. ואכן, הוא עשה הכול למען מדינת ישראל ואזרחיה. חבריו מספרים שברהנו היה מלאך בדמות אדם. איש סוד, לוחם מסור, ואדם שהאמין בכל ליבו בצדקת הדרך. ברהנו היה פטריוט גדול. כל מי שהכיר את ברהנו זוכר היטב את החיוך הגדול, שהיה סימן ההיכר שלו בכל מקום שאליו הגיע. הוא תמיד דאג להרים את מצב הרוח ולעודד את כולם. סיפורו של ברהנו קאסיה הוא סיפור של אומץ, של נחישות, של אהבת המדינה והעם. הוא לימד אותנו שגם ברגעים האפלים ביותר עלינו להמשיך ולהאמין בניצחון הטוב על הרוע. יהי זכרו ברוך.