הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, אני משיב בשם שר הבריאות, ובהזדמנות הזאת אני גם רוצה לציין לשבח את העבודה המאומצת של שר הבריאות ואנשי משרדו, באופן שוטף, גם מאז המלחמה, וכמובן את יושב-ראש ועדת הבריאות, חבר הכנסת מישרקי, על שיתוף פעולה פורה, שמייצר שינויים טובים לטובת כלל אזרחי ישראל. אפתח ברשותכם בשאלת טריוויה לחברת הכנסת טלי גוטליב.

חברת הכנסת גוטליב, באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה רופאים לנפש?

טריוויה.

מכיוון שיש מחלוקת בין עראבה לכפר קרע – – –

אחרי שאלת הטריוויה הפתוחה הזאת – – –

תקלה. אז אחרי השאלה הזאת, להשאיר אותה עם האופציות הפתוחות, נעבור להתייחסות הממשלה להצעת החוק.

יש מחלוקת היסטורית בין כפר קרע לעראבה. אני הייתי שר הבריאות, לשעבר, ותמיד תמיד תמיד עלו המחלוקות בין אנשי עראבה לכפר קרע. משרד הפנים עדיין לא עשה רובריקה של מקצוע בתעודת הזהות.

אז אתה אומר, הכול פרסונלי.

את אומרת עראבה.

שרק נהיה בריאים. אני מתכבד להשיב להצעת חוק הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), של חבר הכנסת אחמד טיבי.

כן, גם נכון, ד"ר אחמד טיבי, מבין החברים פה הוא הרופא היחיד, אלא אם כן רופא הכנסת גם כאן.

לא, בסדר. הצעת החוק מבקשת לקבוע – – –

תודה. הצעת החוק מבקשת לקבוע שטיפול יינתן בתוך זמן סביר לפי מהות הטיפול הנדרש וששר הבריאות יקבע, בהתייעצות עם קופות החולים ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, קטגוריות של טיפול לעניין הזמן הסביר וכן מנגנוני פיקוח וביקורת. בנוסף, מוצע שהפרת החובה לטיפול בזמן סביר תהווה עוולה אזרחית שמקנה פיצוי בלי הוכחת נזק. אין ספק שקיצור הזמנים לקבלת הטיפול במערכת הבריאות הציבורית הוא מטרה חשובה מאוד.

אלא שההצעה הנוכחית לא נוגעת בשורשי הבעיה, וממילא לא תביא לפתרון בנושא. אדרבה, היא עלולה חלילה אף להקשות על מערכת הבריאות – אני מזהה כאן מוטיבציה, חבר הכנסת טיבי, אחרי השהיה זמנית של חוק טיבי בענייני התעופה, מוטיבציית יתר יותר לפתור נושאים אחרים. המוטיבציה חשובה וראויה.

כבר היום סעיף 3(ד) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מטיל על קופות החולים חובה לדאוג לטיפול רפואי בתוך זמן סביר, תוך התחשבות במקורות המימון העומדים לרשותן. בהקשר זה, מושג הזמן הסביר חייב להביא בחשבון, לצד דחיפות הטיפול הרפואי, גם את האתגרים האובייקטיביים שמערכת הבריאות נאלצת להתמודד איתם, ובהם היבטים תקציביים והיבטים הנוגעים לכוח אדם. אתגרים אלה הם שמביאים לתורים הארוכים במערכת הבריאות.

הצעת החוק הנוכחית לא נותנת מענה לאתגרים אלה. ההצעה אינה מעמידה מקור תקציבי להרחבת השירותים או להוספת כוח אדם למערכת. חלף זאת, ההצעה מבקשת להטיל על שר הבריאות ליצור קטגוריות נוקשות, שיחייבו את מערכת הבריאות הציבורית לספק את השירותים בתוך זמן קצוב. יצירת קטגוריות כאלה לגבי כל סוג טיפול היא משימה קשה ביותר, שצריכה להביא בחשבון פרמטרים רבים המשתנים בין מקרה ומקרה, וספק רב אם המערכת תוכל לעמוד בקטגוריות נוקשות כאלה או אף לקבוע את הסיווגים השונים בהתחשב בכלל הפרמטרים הנדרשים. במקום שהמערכת תשקיע משאבים בייעול השירות, עלולה ההצעה להביא לכך שהמערכת תבזבז משאבים בקביעת קטגוריות לזמן סביר. חמור מכך, הצעת החוק מבקשת לקבוע עוולה אזרחית בגין אי-מתן שירות בזמן סביר. משמעות ההצעה היא חשיפת מערכת הבריאות הציבורית לתביעות משפטיות רבות, שיטילו נטל כבד מאוד על המערכת.

אתה אומר, במקום לשלם לרופאים, יצטרכו לשלם לעורכי דין.

אני רוצה לתת עצה טובה של אזרח. בנוסף לתפקידים, אני מאוד מתעקש להימנע כמה שיותר מבקשות פרוטקציה במערכת הבריאות, לא לי ולא לילדיי. כשהייתי צריך תור לילדה לרפואה יועצת, היה תור רחוק מאוד באזור המרכז, אני גר בפתח תקווה, והיה תור קרוב מאוד בנתיבות. אז אנחנו אומנם פריבילגים, עם רכב מוצמד ודלקן, וזה לא מתאים לכל אזרח, אבל ההזדמנות הזאת, ללכת ליום כיף עם הילדה, לנסוע איתה יחד, לאכול ארוחת בוקר ולקבל תור מהיום למחר בפריפריה – הפריפריה בישראל היא לא כזו רחוקה, זה 40 דקות נסיעה, שעה נסיעה. על הדרך גם נכנסנו להתפלל בקבר של הבבא סאלי, אז גם הרווחנו תפילה יחד, גם הרווחנו ארוחת בוקר משותפת וגם תור מהיר. אני אומר עצה טובה לפני ההתייחסות: תבדקו, כשאתם מחפשים תורים לרפואה יועצת בקופות החולים, בפריפריות. הרבה מאוד פעמים יש שם תורים קרובים יותר אל מול מרכז הארץ, כמה שזה נשמע מפתיע.

חשוב לי להדגיש שלאורך השנים משרד הבריאות, כרגולטור של מערכת הבריאות, הוציא בתחומים מסוימים ומוגדרים, כדוגמת פיזיותרפיה, התפתחות הילד ושיקום, חוזרים שהנחו את מערכת הבריאות לספק שירותים בתוך זמן שנקבע בחוזר. הניסיון מחוזרים אלה מלמד שלמערכת קשה מאוד לעמוד בדרישות נוקשות של קציבת זמנים, זאת, למרות השקעת המשרד במשאבים רבים וייעודיים להרחבת השירותים בתחומים אלו. ברצוני להוסיף שמשרד הבריאות קידם מבחני תמיכה שמסייעים לקיצור התורים בקבלת השירותים, וכן הוא מקדם מבחני תמיכה בתחום הבריאות הדיגיטלית, שמסייעים אף הם ליעילות השירות, בלי צורך לראות רופא באופן פיזי – אלא להשתמש גם כן בשיחות וידיאו וכדומה.

אני סבור, בשם שר הבריאות, שהדרך לקדם את קיצור התורים במערכת הבריאות הציבורית היא להתמודד באופן ישיר עם אתגרי המערכת ולא באמצעות פתרונות מסוג הצעת החוק הנוכחית, שכלל לא מתמודדת עם אתגרים אלה בשורש – בודקים את התוצאה, מבינים שהתוצאה צריכה להשתנות ומבקשים לשנות את התוצאה בלי לפתור את השורש. פתרונות שורש, חבר הכנסת טיבי, המציע, הם גם פתרונות כמו שאתה, כחבר ועדת הכספים, יזמת – ופעלת: לתקצב ביתר, בעשרות מיליוני שקלים את בתי החולים, לרבות בתי חולים הנצרתיים – –

– – שהם לא בתי חולים ממשלתיים. פעלת יחד עם חבר הכנסת אזולאי לא פעם ולא פעמיים כדי להביא לשגשוגם ולפריחתם. אין לי ספק שכל תקצוב כזה של בית חולים בפריפריה מביא בסופו של דבר לזמינות יותר גבוהה של תורים, ליעילות השירות. הצעת המשרד, משרד הבריאות, היא להשקיע במשאבים הללו עוד לפני קביעת לוחות זמנים קצובים.

לאור כל האמור, החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה הייתה בשלב זה לא לקדם את הצעת החוק. מדובר בהצעה שבעת הזו ובאופן שהיא מנוסחת עלולה לא לסייע למערכת הבריאות, אלא להטיל עליה נטל במקום לסייע. אשר על כן, מבקשת הממשלה מחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק, אבל לא להתנגד ליוזמה. היוזמה כשלעצמה היא יוזמה חשובה. המוטיבציה היא מוטיבציה ראויה. באותה נשימה של התנגדות להצעת החוק, יש דרישה והבנה שחייבים לקדם יחד את אותן פעולות חשובות לצמצום התורים וליעילות השירות במערכת הבריאות הציבורית. תודה רבה.