קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי כנסת, אני מציג בפניכם היום הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2025. האמת היא שלא ידעתי על האבסורד הזה שקיים, אדוני היושב-ראש.
אתה לא תאמין. למעשה בנת"צים, בנתיבי התחבורה הציבורית – שכולנו רואים אותם, רוב הזמן גם רואים אותם ריקים, את נתיבי התחבורה הציבורית האלה – אם אתה נוסע עם מונית עם אשתך, אתה נוסע לאיזו מסעדה טובה או נוסע לראות סרט, מונית תיקח אותך ותעקוף את כל התור. לעומת זאת, אם אתה אמבולנס שנוסע, אתה לא יכול לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית.
קודם כול הוא מקבל דוח, by default. ברירת המחדל היא שהוא מקבל דוח, גם אם הוא נסע נסיעת חרום. אחר כך הוא צריך להגיש – – –
תבין, יש מחלקה שלמה בכל ארגוני ההצלה, של 30–35 איש, שכל היום עוסקים בלהגיש דוחות ופטורים מדוחות. הדבר הזה הוא בוודאי אבסורד שאמבולנסים, שהם שירות לציבור, לא יכולים לנסוע בנתיב של שירות לציבור, של תחבורה ציבורית.
כן, כן. בדיוק, הם לא יכולים לנסוע בנתיבים הללו. הדבר הזה הובא לידיעתי על ידי – – –
כן, כשהנתיבים ריקים. זה נכון שאם זה מקרה חירום, בדיעבד הוא יכול לקבל החזר.
למה הדבר הזה כל כך מפריע לי? כי גם כדי לתפוס כוננות – לצורך העניין, אמבולנס צריך לחזור לכוננות – – –
לכן נוצר מצב אבסורדי שאם אתה נוסע במונית – לא יודע לאיפה – ליהנות, לראות סרט – –
– – אתה יכול לנסוע, אבל אם כואב לך הראש או שברת את היד, אתה לא תגיע בזמן לבית החולים, כי האמבולנסים לא יכולים לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית. ורק בדיעבד, אם זה היה חירום, אולי, כן, בערך – – –
החוק הזה, בעצם מה הוא עושה? הוא יאפשר לאמבולנסים להשתמש בנתיב תחבורה ציבורית בכל עת ולא רק במקרים דחופים, בדיעבד, כשאולי ובערך. זה יקצר את זמני התגובה של שירות הרפואה הדחופה. אמבולנס שחוזר מהר יותר לבסיס שלו יהיה זמין לקריאה הבאה. מבחינה זו זה ממש מציל חיים. זה ימנע עיכובים בהעברת ציוד רפואי וצוותים רפואיים. אמבולנסים זה לא רק פינוי חולים, זה גם תחזוקת מערכת הרפואה עצמה. זה יבטל ביורוקרטיה מיותרת, ובמקום לנהל מערכת מסורבלת של צוותים שמגישים כדי לבטל את הדוח – ייתנו להם לנסוע –האנשים האלה יתפנו לצרכים נוספים.
האמת היא שהצעת החוק הזאת, מי שהביא את זה לידיעתי הוא קרוב משפחה שלי, שהוא מתנדב, נהג אמבולנס. הוא אומר לי: תראה, אני לפעמים חוזר מפינוי, פיניתי חולה, אני בא לחזור לעמדה שלי בשביל שאני אוכל להיות זמין לחולים, ואני תקוע בפקק שלוש שעות. לעומת זאת, נתיב התחבורה הציבורית ריק, אני רואה אותו ריק. המון פעמים המוקדן לא יודע לזהות מה קורה. זאת אומרת, בן אדם אומר: כואבת לי הבטן. הוא אומר לי: אני מגיע – כי אני לא השתמשתי בנתיב תחבורה ציבורית – אני מגיע, וזה מקרה דחוף שבו הייתי צריך להשתמש.
לכן מה שאני מציע זה לתת לאמבולנסים לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית. כמובן, זה דבר שהוא אלף-בית. אם אנחנו רוצים באמת לשפר את שירותי הרפואה בישראל, אז זה לא עולה כסף, זה לא מסובך, זה לא תהליך מסובך. ולכן, אני כמובן חושב שראוי שהבית הזה וגם הממשלה יתמכו בהצעת החוק הזו, וביחד נשפר את שירותי הרפואה בישראל בעניין הזה. זהו.
אז אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, כמובן לתמוך בהצעת החוק הזו ולהעביר אותה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת.
חבר הכנסת מישרקי, כשחבר כנסת מתנגד להצעת החוק שלי, אני חייב לשכנע אותו. לשכנע אותו.
ההתנגדות שלך להצעת החוק מובנת לי, ואני גם מסכים איתך. אומר לי חבר הכנסת ינון אזולאי שהוא היה בדין ודברים עם המשרד. אני אומר לך שאם יקדמו את זה בתקנה, אני בשמחה מוותר על הצעת החוק. לכן, ההתנגדות שלך היא לעניין, ואני חושב שאם הצעת החוק הזאת יכולה להתקדם בתקנות ובלי צורך בהצעת החוק, זה מצוין. רק בואו נקדם את זה.
רק בואו נקדם את זה, כדי שבאמת אמבולנסים יוכלו לנסוע.
סגן השר מקלב, אני רק רוצה לחדד. העניין של האמבולנסים הוא קריטי גם בחזרה שלהם, נניח אחרי שהם פינו חולה דחוף. כל המערכת עבדה בשביל לבטל את הדוח – אני אומר לך, יש 30 איש שעוסקים בזה, בביטול דוחות של אמבולנסים. גם בדרך חזרה הוא חוזר לכוננות. הכוננות הזאת, קובעים אותה באזורים ספציפיים, מכיוון שיודעים מראש שבאזור מסוים יהיו X פניות באותו יום. האמבולנס – הדרך שלו לחזור למקום שהוא קיבל את הפנייה היא סופר-חשובה. יכול להיות שהוא יצא, ובינתיים המקום הזה ריק, בלי מקום שאפשר – הכוננויות האלה נקבעות.
732 מילים של משה פסל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.