קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
צוהריים טובים. אני קודם כול חייבת להגיד ככה, ברמה האישית, קשה לי.
אנחנו כולנו היינו כאן מאחור כדי לשמוע את ההספדים, כולל ההספד של ירדן ביבס, ששבר את כולנו פה בפרסה, מאחור. מאוד קשה לחזור ככה לסדר-היום.
ההספד – זה לא רק ההספד, זה לחשוב ולנסות להזדהות או לנסות לתאר איך בן אדם קובר את אהבת חייו – אחרי מה שהוא עבר, אחרי מה שהיא עברה – עם שני תינוקות. אני חושבת שאין אימא אחת במדינת ישראל – אני לא הצלחתי לישון אחרי 7 באוקטובר חודשים. כל לילה כשהולכים לישון חושבים על התינוקות האלה. הבנות שלי היו באותם גילים. היום התאומות שלי בנות שנתיים, הגדולה שלי היום בת ארבע. כל לילה, כשצריך לקום, עם הבכי ועם הקושי, אתה קם עם התמונה של שני התינוקות האלה, ומה עובר עליהם בעזה? ולראות אותם עכשיו מובאים לקבורה, אחרי מה שהם עברו – אנחנו מדינה שלמה בשברון לב אמיתי, אמיתי.
יצא לי לצאת עם המון משלחות של שגרירים, של בכירים, לכפר עזה, בארי, ניר עוז, כדי להראות להם את ההרס, מסע הטבח שלמעשה היה שם. אבל היה משהו אחד ששבר אותי כשאני הגעתי לשם. כל פעם אתה מנסה להיות חזק כדי להציג בפני הבכירים האלה מה עבר עם ישראל ב-7 באוקטובר, אבל כשעברנו מול הבית של ירדן ושירי ביבס, והכביסה עם הבגדים של התינוקות עוד תלויה בחוץ על מייבש הכביסה – שם זה אירוע ששבר אותי. אז חשוב אולי לשלוח כאן מהכנסת, בשם כל חברי הכנסת והממשלה, חיבוק ענק למשפחת ביבס ולכל המשפחות, על מה שהם עברו, על מה שהן עוברות, שכולנו וכל עם ישראל עומדים ומחבקים אותם ופועלים למענם ונמצאים פה לרשותם. תודה.
אני אעבור להצעה לסדר-היום, כי גם בהצעה לסדר-היום הזו מדובר באמת על ילדים, על ילדים ישראלים. הנושא הזה מורכב, נושא שמתנהל כאן במדינת ישראל כבר שנים רבות. אגב, משרד החוץ טיפל גם באירועים כשהם היו בישראל, בקנדה, בארצות הברית, בגואטמלה, בשיתוף פעולה.
אז ראשית, קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי על שהביא את ההצעה הזו לסדר-היום. מדובר באירוע כואב מאוד שמעורבים בו עשרות ילדים וקטינים, ואין בכוונתנו להעלים עין ממה שקורה. חשוב להדגיש כי נציגי משרד החוץ מכירים ופועלים ככל יכולתם תחת המגבלות הקיימות בתחומי אחריות המשרד, בעבודה משותפת עם שאר המשרדים האמונים על הנושא.
כת "לב טהור", אשר נוסדה לפני כ-40 שנה על ידי ישראלים, אך מערבת קורבנות רבים ממדינות שונות, וביניהן קנדה, ארצות הברית ומקסיקו, פועלת בשנים האחרונות בגואטמלה תחת חזות של קהילה דתית, ועל כן זכתה ללגיטימציה מצד הרשויות בגוואטמלה בשם חופש הדת.
מהעדויות שאליהן נחשפו כלל המשרדים הממשלתיים המעורבים במקרה עולה שחברי הכת, ובפרט ילדי הכת, נשלטים לחלוטין על ידי מנהיגיה, ואורח חייהם היום-יומי כולל חוויות מזעזעות מסוג ענישה, אלימות, הלקאות קבוצתיות ופומביות, כפיית בידוד, איסורי דיבור לתקופות ממושכות, הגליות לתקופות ממושכות, אם ביער ואם באזורים אחרים, ללא מזון. גם חברת הכנסת לימור סון הר מלך הזכירה פה לפני כן מקרה מזעזע של ילדה בת ארבע שכנראה נרצחה, כי השאירו אותה פשוט לבדה ביער – היא נטרפה על ידי חיות. מקרה פשוט מזעזע.
האזרחות של הילדים – בסוף הם נולדו בגואטמלה, וחשוב להבין, הם אזרחים גואטמלים. לא הוצאה – לא כולם, חלקם. ברור, אני איכנס לזה קצת יותר.
היושב-ראש ככה שאל, אז אני משיבה. יש גם אזרחים ישראלים, אבל רבים מהם נולדו בגואטמלה, מעולם לא הוצא דרכון ישראלי, והם בעצם נחשבים גואטמלים, ופה המורכבות עוד יותר קשה.
אז הגליות לתקופות ממושכות, אם ביער ואם באזורים אחרים, ללא מזון, נישואי קטינים בכפייה, תזונה דלה, גיורים המתקיימים בהתאם להוראות הכת וחיתון מגוירים אלה עם ילדות יהודיות בכת, לעיתים בפער גילים של 20 שנה. לאחרונה צצו גם עדויות קשות על אלימות מינית ועל אונס.
כת "לב טהור" מוכרת על ידי בית המשפט לענייני משפחה בישראל בהחלטה של כבוד השופטת רבקה מקייס ככת פוגענית. בשנה האחרונה, בין היתר בעקבות עדויות ספציפיות הנוגעות לקטינים ובגירים, ניתנו צווי אפוטרופסות בישראל לגבי חלק מהקטינים. זה היה לבקשת בני המשפחה. במסגרת ניהול הליכים אלו השופטת הורתה לאחרונה על צווי הבאה של כל מי שמצוי בכת ומונה לו בישראל אפוטרופוס. נציגי משרד החוץ פעלו להעברת הצווים האמורים באיגרות רשמיות לרשויות גואטמלה. הם התייחסו במלוא הרצינות, אך לצערנו הרב, כל ניסיון שנעשה להמציא את הצווים אל הילדים נחסם על ידי הנהגת הכת.
לפני כמה שבועות, בסוף דצמבר 2024, לנוכח הצטברות עדויות ברשויות גואטמלה על אודות פגיעות מיניות, כשברקע אי-שיתוף הפעולה של הכת עם קבלת הצווים שהובאו על ידי משרד החוץ, הוחלט על ביצוע פשיטה על מתחם הכת, וכ-208 נשים וילדים הועברו למתקן רשויות הרווחה בגואטמלה לשם הגנה וזיהוי. גם הזיהוי הוא מאוד מורכב, משום שהם לא מסתובבים שם עם תעודות זיהוי, וכשמנסים לשאול מי הילד, הם פשוט משקרים, כך שגם לרשויות שם ובארץ קשה לזהות בעצם מי הילד. מבין הילדים שהועברו ישנם עשרות אזרחים ישראלים ועוד עשרות קטינים שהם צאצאים של אזרחים ישראלים אך אזרחותם הישראלית או זיקתם למדינת ישראל טרם הוכחה.
מאז הפשיטה התקיימו כמה דיונים בבית המשפט בישראל, ובמסגרתם הודיעה המדינה כי בהתאם להחלטות בית המשפט, נעשים מאמצים כבירים להצלת ילדי הכת הפוגענית. בית המשפט הוציא צווי אפוטרופסות נוספים, ובמסגרתם מונו בארץ בני משפחה לאפוטרופוסים של קטינים נוספים שבכת, וכן ניתנו צווי הבאה נוספים.
לנוכח התרחשויות אלו ולבקשת רשויות גואטמלה יצאה משלחת רשמית של מדינת ישראל, אשר כללה נציגים מכלל המשרדים הממשלתיים שיכולים לסייע, כל אחד בתחומו שלו, ממשרד החוץ, ממשרד הרווחה ונציגים ממשרד המשפטים; לדעתי יצאו גם נציגים של משרד הפנים. בנוסף, הייתה השתתפות של נספח המשטרה למשלחת בחלק מן הפגישות. משרד החוץ השתמש בכל האמצעים שלרשותו ויצר מפגש עם הרשויות בגוואטמלה שמטרתו לבחון את הדרכים שבהן יכולה מדינת ישראל לסייע בהוצאת הקטינים הישראלים מתוך הכת והבאתם לישראל, כולל בניית הקשר וארגון מפגשים עם מגוון רחב של רשויות בגואטמלה האמונות על הטיפול בנושא הכת. בתוך כך דאגו נציגי משרד החוץ לפגישות בין המשלחת למשרדים המקומיים – משרד החוץ, משרד המשפטים, התובע הראשי לענייני רווחה וקטינים, משרד הרווחה, שירותי החקירה המקומיים, המשטרה, הקהילה היהודית, ראשי הנציגויות של ארצות הברית וקנדה בגואטמלה.
מאז חזרת המשלחת לארץ ועד היום נמשכת העבודה הרציפה של הרשויות במדינת ישראל לקידום ערוצים משפטיים ורווחתיים, כמו קידום שיח בין השופטת רבקה מקייס, המכירה לעומק את הכת, לבין גורם שיפוטי רלוונטי בגואטמלה, קידום הגשת תיקים לבית המשפט בגואטמלה דרך הרשות המרכזית הישראלית הפועלת במסגרת אמנת האג בעניין חטיפות ילדים ועוד.
מורכבות הנושא מחייבת את כלל הגורמים המדיניים שיש ביכולתם לסייע תחת תחומי אחריותם, כולל משרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה, להכין תוכנית סדורה לטיפול בנושא. לצורך זה על המדינה לתכלל את הגופים השונים המעורבים באירוע ולהביא לפתרונות משמעותיים לבעיות שעולות במסגרת הטיפול בנושא זה. משרד החוץ מצידו גם ממשיך וימשיך לפעול היכן שהחוק ותחומי סמכויותיו מאפשרים לו לצורך מתן סיוע לאזרחים הישראלים השוהים במצוקה בחו"ל, וימשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם שאר המשרדים הרלוונטיים בישראל המטפלים בנושא זה.
אני מודה קודם כול על ההקשבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, אני יודעת שאתה כבר עובד על הנושא הזה תקופה מאוד ארוכה. הנושא הזה חשוב; חשוב שהוא גם יישאר. מעבר לדברים האלה אני רוצה גם לעדכן אותך ברמה האישית: היום אחר הצוהריים אמור להתקיים דיון במשרד ראש הממשלה ביחד עם כל הגורמים. ככל שיחליטו בתוך הוועדה הזו שבאמת משרד ראש הממשלה יתכלל, תהיה דירקטיבה משמעותית יותר לכולם לעבוד ביחד כדי להביא את הילדים האלה. אנחנו רוצים להביא אותם, אבל גם למשרד החוץ יש מגבלות – זה לא בסמכויות שלו, חלק מהדברים שקשורים לרווחה, להגירה. מה שבתחום הסמכות שלנו אנחנו יכולים, אבל צריך להבין, ככל שמשרד ראש הממשלה יחליט, אנחנו נוכל לקבל סמכויות נוספות כדי להמשיך את זה.
הילדים הם הדבר הכי חשוב, וחשוב להביא אותם. מאז תחילת האירוע הזה הצלחנו לאפשר לכל 140 הילדים שנמצאים שם למצוא את האפוטרופוס שלהם בארץ ואת הכלים המשפטיים בבית המשפט הישראלי כדי שהם יוכלו לקבל את האפוטרופסות. עד לפני כן היו, לדעתי, רק 60 או 80 ילדים שהוגשה בקשה לאפוטרופסות. זאת אומרת שכרגע כל הילדים שנמצאים ברשויות בגואטמלה – – –
לא. קודם כול כל צווי בית המשפט, וצווי ההבאה הועברו בעצם לגואטמלה. העניין הוא שמתקיים הליך משפטי כרגע בגואטמלה, קודם כול אכן להכריז שזו כת, וכת פוגענית. אחר כך עוד הליך משפטי, כי הרי רבים מהילדים האלה הם לא אזרחים ישראלים, אז איך מדינת ישראל למעשה יכולה לבקש על ילדים גואטמלים על פי חוק? אתה יודע, אנחנו מבינים את המשמעות, אבל על פי חוק, לקבל אפוטרופסות ישראלית – אתה צריך להתחיל תהליך. אם ההורים לא רוצים – ולצערנו, ההורים לא משתפים פעולה, הם הרי חלק מהכת. אם הם מסרבים להוציא להם דרכונים ישראליים, אתה צריך להוכיח משפטית את כל התהליך הזה.
זה ברור. זו כת פוגענית, בגלל זה היא הוגדרה כך גם במדינת ישראל. אז ההליכים המשפטיים הם הליכים שמתקיימים. אני מעריכה שזה ייקח זמן, אבל שתדע שמבחינת שליחי משרד החוץ, כל הלב שלהם וכל העבודה שלהם מתרכזת סביב האירוע הזה.
אז צריך גם דירקטיבה ממשלתית היום, ואני מקווה שנצליח לקבל אותה. אני חושבת שמכל המשרדים הרלוונטיים, צריך להפעיל קצת יותר לחץ כדי שתהיה דירקטיבה ברורה לגוף אחד שיתכלל ויבצע את זה. תודה רבה, ותודה רבה על ההצעה לסדר-היום.
1,424 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.