קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, התלבטתי היום אם למשוך את ההצעה לסדר-היום נוכח – – –
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, התלבטתי היום, נוכח האירועים, אם נכון להשאיר את ההצעה לסדר-היום – –
– – על מכונה, נוכח האירועים הקשים ומסע ההלוויה, שהייתי בו לפחות בתחילתו בצומת ראשון. רבבות אנשים עומדים עם דגלים, דגלי ישראל, ומלווים את משפחת ביבס בדרכה האחרונה – –
– – אחרי יום קשה נוסף של אתמול, של עודד ליפשיץ, ולקראת ימים קשים נוספים.
ולמרות העובדה ולמרות ההתלבטות, הנושא שאני מציף אותו על סדר-היום, יש לו חוט מקשר, אם לא ישיר, עקיף – מדובר בחיי אדם, באנשים שנהרגו בתאונות דרכים, לכן מצאתי לנכון לא לדלג, ואולי משהו סוף-סוף יתחיל לקרות בממשלה הזאת.
65 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מתחילת 2025. התאריך היום הוא רק 26 בפברואר, אך זה המספר הגבוה ביותר לחודשים ינואר-פברואר מאז 2011. הנתונים האלה צפים ועולים כל הזמן לא על ידי ממשלת ישראל אלא על ידי עמותת אור ירוק, שהוקמה ב-1997 ונאבקת כל הזמן בתאונות הדרכים. חבל שהממשלה לא עושה עשירית ממה שעושה עמותת אור ירוק, למרות שהסמכות, התקציב, הרשות והחובה הם על הממשלה. 65 אנשים נהרגו בתאונות דרכים ואין פוצה פה ומצפצף, לא בממשלה הזאת.
שנת 2024 הסתיימה כשנה הקטלנית ביותר ב-18 השנים האחרונות – 439 הרוגים. שנת 2025 מסתמנת כקטלנית אף יותר – עלייה של 20% במספר ההרוגים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. איפה האחריות של הממשלה? היא פשוט לא קיימת. שרת תחבורה שלא מתפקדת, לא מתפקדת, ממשלה שלא אכפת לה, ואלה התוצאות: עלייה מטורפת בתאונות הדרכים הקטלניות.
יש חוט מקשר: חיי אדם לא נחשבים בעיני הממשלה הזאת – לא חיי חטופים, לא חיי נרצחים ולא חיי הרוגים בתאונות הדרכים. זאת הממשלה. השרה מירי רגב, שרת התחבורה, מעופפת לה כאילו הייתה שרת התיירות, בזמן ששר התיירות הוא בכלל ממלא מקום של השר לביטחון לאומי. זה פרצופה של הממשלה. אבל יש אחראי אחד לאיך שמתנהלת הממשלה – זה ראש הממשלה; ויש אחריות לכל חבר כנסת בקואליציה שלא טורח ולא שם את זמנו ואת מרצו להיאבק בתופעה, או לפחות למשוך בדש בגדו של ראש הממשלה. אז בנובמבר 2024 ראש הממשלה ראה שבאמת הנתונים קשים – גילו לו שהנתונים קשים – והוא אמר שהוא יהיה בראש צוות שרים בנושא מאבק בתאונות דרכים. אתם יודעים שהוא לא התכנס אפילו פעם אחת. למה שיתכנס אם אפשר להוציא הודעה לתקשורת? זה הרבה יותר קל, לא דורש מאמץ, לא דורש אכפתיות.
אנחנו מקום שלישי מהסוף, מקום 30 מתוך 32 מקומות באירופה בצמצום מספר ההרוגים בעשור האחרון. אנחנו אחת משלוש המדינות היחידות שהציגו עלייה במספר הרוגים. עלייה במספר ההרוגים. זה כישלון ממשלתי של ממשלה שלא רוצה, שלא אכפת לה, שהפוליטיקה מניעה אותה וחיי אדם לא מעניינים אותה.
שרת התחבורה הייתה צריכה כבר מזמן לאשר תוכנית לאומית רב-שנתית למאבק בקטל בדרכים. התחבורה הציבורית הייתה צריכה לשנות את פניה, וגם זה לא קורה. התוכנית הלאומית הקודמת, שהייתה מזמן, ב-2005, הביאה לכך שב-2012 מספר ההרוגים ירד מתחת ל-300, אבל מאז, מה קרה? לא קרה, ולא קרה בכוונת מכוון. והינה, אנחנו מדברים על תקציב המדינה, ובואו תבדקו מה קרה בתקציב הרלב"ד – הוא קוצץ. ומה קורה בתוכניות להדרכה לנהיגה נכונה בבתי ספר – הן קוצצו. אז אנחנו נשב פה בדיוני התקציב, וחברי הכנסת בקואליציה יספרו סיפורים, וסגן השר מקלב – שיושב פה, ואני מניח שגם יענה – יצטרך לתת הסבר טוב לציבור למה אלה התקציבים שמוקצים למקום שאפשר להציל חיים.
אבל אולי יהיה הסבר מה למדה שרת התחבורה במרוקו ובשאר מדינות העולם ואיך זה קשור לחיים שלנו. זה לא קשור לחיים שלנו. זה לא קשור לחיים שלנו כי זה לא מעניין את הממשלה הרעה הזאת. ואני אומר ממשלה רעה כי רק ממשלה שיש בה שרים ערלי לב וראש ממשלה שהתנהגותו היא פשוט מקולקלת – הוא המנהיג שלכם ואתם מריעים לו ומוחאים לו כפיים, אבל שום נתון לא תשימו מול פרצופו. 439 אנשים נהרגו בתאונות דרכים, וזה על ראשכם, כי לא עשיתם דבר למנוע את זה. קיצצתם, ביטלתם, פירקתם, הרסתם; זה מה שאתם עושים.
בסופו של דבר אני עולה לדוכן הזה לא לדיון שהממשלה מספרת ומסכמת את מעשיה בתחום תאונות דרכים, אלא בהצעה לסדר-היום שאין קשר בין מה שאני אומר עכשיו לבין הקשב והעניין של הממשלה – לא של שרת התחבורה, לא של הממשלה, לא של הקואליציה. אלה הנתונים – עלייה מטורפת בקטל בדרכים. חיי אדם לא נחשבים בעיניכם, ואת כל הנתונים אני בסוף צריך לקבל מעמותת אור ירוק, שהוקמה ב-1997. בושה, איזה ממשלה. אתם מנהלים את המדינה.
אז כן, ביום הקשה הזה, כן, ביום הקשה הזה, ביום של לוויות קשות, חוט מקשר אחד נמצא: ממשלה מופקרת ומפקירה. תודה.
726 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.