קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכלוף זה מעולה, תמיד תקרא לי ככה. היושב בראש, לפני שאני מציג את החוק – אני נוהג בכל יום לשים חולצה של חטוף אחר ולספר את הסיפור שלו. אני מקווה שהנוהג הזה ייגמר בשבועות הקרובים – –
– – וכל החטופים ישובו הביתה. היום אני לובש את החולצה של שגיא דקל חן. שגיא, בן 36, נשוי לאביטל ואב לבר בת השבע, גילי בת השלוש ושחר בת השנה. שגיא הוא מנהל פרויקטים של ארגון פילנתרופי בריטי, JNF UK, יזם חברתי ועסקי. בין היתר הוא הקים אוטובוס שנע בין יישובים בדרום ועשה פרויקט, מעין מכולת קהילתית כזאת. אשתו אביטל ילדה את בתם השלישית בעודו בשבי חמאס, לשם נחטף ב-7 באוקטובר לאחר שיצא להגן על ביתו ועל הקיבוץ.
בריאיון לערוץ 12 אמרה אשתו לאחר הלידה, אני מצטט: "זה מורכב אבל לאו דווקא מהצד הלוגיסטי. אני מוקפת במשפחה – באחיות מדהימות, באימא שלי, באימא של שגיא – כך שבהיבט הלוגיסטי זה לא כל כך קשה. הקושי הוא רגשי, נפשי. אני צריכה להתמודד עם זה, עם הבנות שלי, עם תינוקת חדשה בבית, עם שאלות מורכבות, עם שגרה חדשה. אני צריכה להיות העוגן בשביל הבנות שלי כשאני בעצמי שבורה בתוך הדבר הזה. הקושי הנפשי גדול. איך לתפעל שלוש בנות – לזה יש פתרונות, אבל לנפש שבורה וללב שבור אין פתרון".
איתי, אחיו של שגיא, שצריך להשתחרר בעסקה הנוכחית, מחכה לחבק אותו ומצר על הקרע ההולך ומעמיק בנושא. אני מצטט את איתי: "צורמת לי החלוקה החד-משמעית שבמסגרתה מתנהל השיח סביב העסקה וחזרת החטופים הביתה", הוא אמר. "אם נדע כעם וכמדינה למצוא דרך לשחרר את החטופים, אבל מתוך מקום של עוצמה ואמון מלא במערכת הביטחון, אולי נצליח לצאת מהדבר הזה עם תמונת ניצחון". והוא מוסיף: "אני לא אומר שזה קל, ודאי שזה מצריך ראייה עמוקה ומחושבת יותר. אני חי בעולם של גם וגם – גדלתי בניר עוז והיום אני גר במושב זמרת, גדלתי כקיבוצניק והיום אני גר במושב דתי. גם פה צריך למצוא את הדרך הזאת".
בשיח נכון ובמאמץ אפשר למצוא דרך אמצע גם פה, אולי בשיח עם האמריקנים, אולי בתוכניות ארוכות טווח, אבל לצד המאמץ להחזיר את החטופים אנחנו צריכים גם לא לקרוע את החברה ולא להביא למשברים בתוכנו. אני מכבד את מי שמודאג מהמחירים של העסקה, את זה אני מוסיף, אבל אני גם מוסיף ואומר שמדינה שתשיב את החטופים הביתה, תצא להילחם יחד באויביה; מדינה שתהיה קרועה בשל העובדה שחטופים לא שבו הביתה, תתקשה גם להילחם באויביה באחדות מלאה.
החוק שאנחנו מציעים הוא חוק שנועד לשקם את הצפון. ראינו את המוני הישראלים שנוהרים לאילת גם לנופש וגם לקניות, ומתכננים את הקנייה הבאה שלהם באילת בשל הפטור ממע"מ. אנחנו מציעים בפשטות לפטור את אזור קו העימות ממע"מ לשלוש שנים, לתת לו בוסט של סחר חופשי ולגרום להמוני ישראלים לעלות לקריית שמונה, לעלות לנהריה, לשלומי ולגולן ולעשות שם קניות. הדבר הזה יחזק את הכלכלה של הצפון אחרי אחד המשברים הכי גדולים שהיא חוותה.
בוועדה לחיזוק ולקידום הנגב והגליל, שעכשיו עברה להובלה של עודד פורר, יצא לי ללוות מאות עסקים; יצא לי לראות את זעקת העסקים הקורסים – את מטרלו בגולן, את אדלינה בגליל המערבי, את מנדיס בצפת ועוד ועוד – אנשים מדהימים שהקימו עסקים, והם קרסו במלחמה. ההערכות הן שאלפי עסקים נסגרו בצפון; ההערכות הן שעשרות אלפי עסקים מתקשים להתקיים. כבר יש מפעלים שהעתיקו את עצמם מקו הגבול דרומה וברחו מקו הגבול. זה קרה גם בחניתה, גם באדמית, גם בקריית שמונה.
אנחנו באים ומציעים: בואו תנו בוסט כלכלי לקו העימות. אין סיבה שלא תעשו את זה – אתם, שרוצים לשקם את הצפון, אנחנו, שהשארנו אותם שנה וחצי מחוץ לבית. כשאולי נחזיר במרץ תושבים הביתה, העסקים לא חוזרים כמו שתושב פותח את הדלת של הבית; כשעסק קרס, אז אין עובדים, אין משאבים, אין תזרים, הציוד נפגע. לשקם עסק בחודש אנחנו לא יכולים.
אז אנחנו באים וקוראים לשר האוצר ולראש הממשלה ולשרים – ויש פה שרים מהצפון, יש פה שרים שאכפת להם מהצפון: בואו, תנו בוסט לקו העימות. תנו לו כוח של שלוש שנים של פעילות כלכלית, כמו שאנחנו עושים באילת. באילת רואים את ההשפעות של מע"מ אפס. ניתן את זה שלוש שנים, נסמיך את שר האוצר לעוד שלוש שנים שהוא יאריך לפי שיקול דעתו. כולם ירוויחו מהדבר הזה. כולם. מחכים שם צימרים לפעילות, האטרקציות, המסעדות, החנויות, העסקים שבנו על פיתוח בצפון, שהפך לשבר כלכלי יותר מאי פעם – שנה וחצי של שבר כלכלי.
אני קורא לקואליציה להצביע בעד פטור ממע"מ בקו העימות לשלוש שנים. אני קורא לשר האוצר לקבל החלטה אמיצה ולפטור את קו העימות ממע"מ לשלוש שנים כדי לייצר שם פעילות כלכלית, כדי להרים את הכלכלה, לחזק עשרות אלפי עסקים שייפתחו, ואנשים יגיעו לפתוח חנויות בגליל, בקו העימות, בגלל שיהיה שם פטור ממע"מ לשלוש שנים. אם נעשה את זה, הדבר הזה יהיה ברכה. הדבר הזה יהיה בהסכמה של כל הבית הזה. אני מקווה שלא תצביעו נגד מע"מ אפס בקו העימות. אתם יודעים שזה המעשה הנכון, אתם יודעים שראוי לעזור לצפון. אנחנו במו ידינו הוצאנו 100,000 אנשים מהבית לשנה וחצי. אנחנו במו ידינו, בהחלטה שלנו, של ממשלה ושל כנסת, הרגנו אלפי עסקים. בואו במו ידינו ניתן להם מנוע צמיחה כלכלי שאין כדוגמתו, לעסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים – מע"מ אפס בקו העימות. מע"מ אפס בקו העימות יניע את כלכלת הצפון.
אני קורא לקואליציה ולאופוזיציה להצביע בעד. אם הקואליציה רוצה לתקן, לחשוב – נעביר את זה בקריאה טרומית ונתקן את זה בוועדה. אבל אנחנו נצביע על החוק הזה היום, ואני מקווה שאנשי הצפון מהקואליציה יצביעו בעד הצפון. אני מקווה שגואטה יצביע בעד הצפון. אני מקווה שהשר סופר יתמוך במע"מ אפס למען הצפון. אני מקווה שכל מי שגר בצפון וכל מי שאכפת לו מהצפון, כולל פוגל, כולל קרויזר – כל מי שגר בצפון – יצביע בעד מע"מ אפס בקו העימות. אין צודק מזה. אין נכון מזה. הדבר הזה יביא לצמיחה כלכלית בגליל ובקו העימות. תודה רבה.
מה זה הבדיחה הזאת שוועדת שרים רוצה לחכות שלושה חודשים לתת פטור ממע"מ לצפון? יש להם זמן. לא מספיק שנה וחצי הם סובלים, והכלכלה קורסת, ואלפי עסקים נסגרו ועשרות אלפים בקריסה, יש לכם זמן שלושה חודשים?
הייתם נדיבים במע"מ, להעלות את המע"מ בעוד 1%. אמרתם: יהיה כסף לכולם. ממי לוקחים מע"מ, מלול היושב-ראש? ממי? מהחלשים. כי מע"מ בסך ההוצאה הצרכנית של שכר מינימום זה הרבה כסף, אבל אדם עשיר – המע"מ לא מדגדג לו, כי ההוצאה הצרכנית שלו קטנה ביחס להכנסה. אז מע"מ הטלתם 18%, אבל תעשו מע"מ אפס לצפון.
ואתם רוצים שלושה חודשים לחכות? עשיתם עבודה גרועה בלשמור על הצפון. שנה וחצי לא הבאתם תוכנית השקעות לפיתוח הצפון. בשנה החלפתם ארבעה, חמישה פרויקטורים. נעלמו מיליארדים מהכסף לצפון. ומעשה פשוט שישקם את הכלכלה – שעסקים ישלמו לכם מיסים, להביא מע"מ אפס – את זה אתם יודעים לעשות.
אני אומר לכל תושבי הצפון מהקואליציה: זה הזמן שלכם. ואטורי, מע"מ אפס לגולן, תצביע. תצביע, מע"מ אפס לגולן. גם אופיר סופר, תצביע מע"מ אפס לגולן.
גואטה, מה, אתה עכשיו עסוק בטלפון? פה יש הצעה למע"מ אפס לקו העימות. מה, אתה בניגוד עניינים להצביע בעד מע"מ אפס לגליל העליון? תצביעו בעד. תודה רבה.
1,105 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.