למעלה ממחצית מהישראלים נאלצו לוותר על צרכים בסיסיים

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברי הכנסת, חבר הכנסת סימון, אני כואב את כאבך וכאבנו הוא כאב משותף. ברשותך, מה שאני חושב שנכון לעשות זה לתת קצת פרספקטיבה מה כן נעשה בהתחשב בנסיבות.

מאז 7 באוקטובר המשק הישראלי מתמודד עם כמה אתגרים: התייקרויות ההובלה הימית והאווירית; ההתייקרויות של חומרי הגלם בעולם; העלות הגדולה של המלחמה למשק; חסרונם של המילואימניקים בשוק; מחסור בעובדים זרים ממדינות שלום. כל אלה מעמיסים עלויות משמעותיות על המגזר העסקי, והוא מגלגל את הגידול בעלויות על הצרכן הישראלי. על המחיר של ההתייקרויות הגלובליות אין לנו שליטה, וגם, לצערי הרב, על המחיר הכבד של המלחמה שנכפתה עלינו. אנחנו יכולים להבין. אבל המחלה האמיתית של המשק בישראל היא שהשוק היה ריכוזי ועדיין ריכוזי ואינו תחרותי מספיק. מה שמקשה על התחרות בימים רגילים, מקשה עוד יותר בתקופת החירום.

אחלק את דבריי ככה: תחילה על האתגר של פירוק המונופולים והשוק הריכוזי, ולאחר מכן גם לעניין ההתנהלות בחירום. אני רוצה להזכיר שמייד עם כניסתי לתפקיד הובלתי את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בהסכמה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה. זו הרפורמה המשמעותית ביותר ב-40 השנים האחרונות, ומימושה בשטח – עוד יש לנו קצת זמן להגיע לשם – תוריד לכל משק בית כ-500 שקלים בחודש. הרפורמה משנה את כללי המשחק ופותחת את השוק הישראלי ליבוא. היא מוזילה עלויות ומגבירה תחרות – מודל שבו מה שטוב למאות מיליוני אירופים, טוב גם לנו. הרפורמה מרחיבה מגוון מוצרים ומאפשרת לקמעונאים וליבואנים לקנות מוצרים בזול באירופה ולמכור בשוק תחרותי בזול בישראל. כעת, לאחר השלמת החקיקה, אנחנו ממוקדים בעידוד קמעונאים ויבואנים חדשים להיכנס לשוק. אנחנו עוקבים אחר קצב אימוץ הרפורמה, ועוסקים בהסרת חסמים ובסיוע למימושה.

גם הרפורמה "לא עוצרים בנמל" נכנסה לתוקף, ותיתן את אותותיה במעלה הדרך. הסרנו את הרגולציה שמכבידה, שמעכבת סחורות בנמל, וכבר היום סחורות לא מעוכבות יותר בנמל. עודף הרגולציה הוסר.

רפורמה נוספת שנכנסה לתוקף היא רפורמה שנלחמת ביבואנים הבלעדיים, שבאופן טבעי מנעו תחרות ביבוא. יותר לא נרשה ליבואן לנצל את מעמדו באופן כזה שהוא דוחק החוצה יבואנים אחרים, מקבילים, מלהיכנס לשוק. מי שימנע זאת – ימנע תחרות של יבוא מקביל – יכול לקבל קנס של עד 100 מיליוני שקלים. בתהליך הזה כבר ניתן קנס אחד של 15 מיליון שקל למי שמנע יבוא מקביל למשק.

אם ככה, הכלכלה בישראל מתארגנת ומתרגלת לכללי המשחק החדשים, וכעת אנחנו בשלב היישום. אני צופה שיהיו לנו אתגרים בדרך, אבל אנחנו בכיוון הנכון. אחת מהקונספציות שנופצו ב-7 באוקטובר היא שאולי אפשר – אנחנו מבינים שאי-אפשר – לקנות שקט בכסף. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו יותר להישען על האויבים שלנו, הפלסטינים, שניצלו את אשרת העבודה שלהם לתכנון ולביצוע טבח 7 באוקטובר. עוד לפני המלחמה טענתי שיש צורך ברפורמה בכל העניין של העובדים הזרים, והרעיון המרכזי הוא לשדרג מיומנויות של עובדים ישראלים למקצועות טכנולוגיים, למקצועות העתיד, עם פרנסה גבוהה יותר, ולהשתמש בכוח עזר למיומנויות נמוכות באמצעות עובדים זרים, ושאת העובדים הזרים נביא רק ממדינות שלום. ביום שבו חלק מהפלסטינים יתחייבו וירצו להצטרף להסכמי אברהם ויחפשו שלום איתנו, מבחינתי גם זה יהיה בסדר – בבוא העת, במעלה הדרך.

אגב, לשינוי הזה היו כמה מתנגדים, שרצו לחזור ולאשר לעובדים פלסטינים לחזור ולעבוד בישראל, אבל בסופו של דבר הממשלה אישרה את כניסתם של 324,000 עובדים זרים ממדינות שלום. אני אחד מהמובילים בנושא הזה. השינויים אומנם קורים לא בקצב שהייתי רוצה, אבל מתקדמים עקב בצד אגודל. אני מחויב להמשיך ללחוץ ולהפעיל את כל הכוח שיש שלנו כדי שיהיו לנו יותר ויותר עובדים זרים. באופן טבעי, כשעובדים זרים נכנסים לשוק, הדבר מוריד את יוקר המחיה, העסקים מגדילים את התפוקה, ובסופו של דבר מסייעים להוריד את יוקר המחיה.

כעת אני רוצה להתייחס לפעילות הממשלה הקשורה למצבי חירום. עם תחילת המלחמה נעשה מאמץ של משרד הכלכלה והתעשייה לחוקק חוק שייתן מענה ויביא לריסון, לפיקוח על עליות מחירים בלתי סבירות. בזמן שחיילינו נלחמים, מילואימניקים, פצועים, חטופים ומשפחותיהם, הייתה לי ציפייה מן המונופולים והקרטלים ורשתות המזון להשתתפות במאמץ המלחמתי והתחשבות בצרכנים. לצערי, ראינו ניצול ציני והפקת רווחים על חשבון הציבור ללא הצדקה בתקופת מלחמה. אומנם יש חברות שנענו לקריאה – קראתי להם לריסון מחירים – אבל יש כאלה שבמקום ריסון עצמי והשתתפות במאמץ הלאומי, הגדילו את רווחיהם באופן לא סביר בתקופת המלחמה על חשבון הציבור.

זה חורה לי באופן אישי, ויצאתי להילחם בתופעה ולדרוש ריסון של עליית מחירים בתקופת חירום. בשל התנגדות שר האוצר סמוטריץ' לריסון מחירים בתקופת חירום החקיקה נדחתה, ואושרה בוועדת הכלכלה בראשות דוד ביטן רק ביולי 2024 כתיקון לחוק הגנת הצרכן. כעת נדרשים כמה תיקוני חקיקה במטרה לאפשר ריסון מחירים אמיתי ויעיל. ביחד עם חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, נשלים, בעזרת השם, את התהליך הנדרש ונביא לריסון יעיל של מחירים בהקדם.

אני רוצה להבהיר משהו, יקירי חבר הכנסת: מהפכות אמיתיות לא קורות ביום אחד. יוקר המחיה בישראל לא התחיל בקדנציה שלנו; הוא מתחיל עמוק עמוק מהקמת מדינת ישראל, במונופולים ובקרטלים. זה תהליך שלוקח את הזמן שלו. זה מסע ארוך שמצריך סבלנות. כשמשנים את כללי המשחק – כפי שעשינו בקדנציה הזאת, בממשלה הנוכחית – התהליך לוקח את הזמן שלו לפתוח את השוק, לשחרר את החסמים ולהתאים את כל המערכות הרגולטוריות לשינוי שהובלנו.

השינויים שאנחנו מציעים כעת, לצד הגברת האכיפה כנגד מי שמנצלים את מצב החירום להפקת רווחים בלתי מוצדקים, הם הדרך שלנו לשמור על הציבור ולהקל עליו בתקופה קשה זו. אני מאמין שהשינויים והרפורמות שהובלתי יובילו לשינוי משמעותי והורדת יוקר המחיה לדורות קדימה, ומצפה מחבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית להירתם למאבק המשותף במונופולים ובקרטלים ולסייע לנו לפעול, עם הציבור, לצרכנות חכמה; להילחם באותם מונופולים וקרטלים שלא מתחשבים ולעיתים אף עושקים את הציבור. בעזרת השם, נעשה ונצליח.

ואני אוסיף עוד דבר אחד. שמענו אתמול את הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו על איך הם מובילים אותנו לניצחון במלחמה ולרפורמה עמוקה במה שקורה במזרח התיכון בכלל, ובעזרת השם, שנצליח ונמשיך במהלך שבו הם מובילים אותנו. אין לי ספק שאנחנו נראה שעלויות המלחמה ירדו, שהעלויות שגורמות לעליות מחירים בגלל תופעות בין-לאומיות ירדו. אני צופה שהשינוי הגיאופוליטי שמוביל ראש הממשלה נתניהו יחד עם הנשיא טראמפ יביא לנו פירות משמעותיים בפתיחת השווקים הבין-לאומיים. וגם, מה שנכפה עלינו בעקבות המלחמה ומה שקורה בעולם – אנחנו נראה ירידה דרמטית בעלויות של מוצרים מחו"ל, בעלויות של הבאת מוצרים לישראל, וגם המפה הגיאופוליטית תשתנה לחלוטין, ותשפיע על יוקר המחיה.

ואני מקווה, חבר הכנסת סימון, שבמה שכואב לך וכואב לנו פה בכנסת, לכל סיעות הבית, אנחנו נצליח לראות שינוי, לצד הרפורמות שהובלנו, ובעזרת השם – הקלה על הציבור שקשה לו. תודה רבה.

מבטיח מאוד.

בשמחה.

חבר הכנסת פורר, שר החקלאות לשעבר, אני מניח שאתה מסכים איתי שאנחנו החרגנו את החקלאות מהרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" עד שהאוצר יהיה מוכן לסבסד את החקלאות. אני חושב שזו החלטה נכונה מבחינתי, כיוון שאנחנו רוצים לוודא שהחקלאים שורדים, שמגדלי הביצים שיושבים על גבול לבנון מצליחים בחיים.

מחילה, שנייה, תן לי לסיים.

אני הסכמתי, יחד עם שר החקלאות והחקלאים, להגן על החקלאות ולהכניס את הרפורמה בחקלאות לתוקף ברגע שנסבסד את התשומות למים והמוצרים הבסיסיים. נסבסד כמו שמקובל באירופה, ואז גם החקלאים – וששון, שהציג את החקיקה החדשה – כולנו מסכימים שלשם צריך ללכת. נכון לעכשיו אני לא מוכן להכניס את הרפורמה לחקלאות ולהסכים להוריד, לפתוח את כל המכסים ולחסל את החקלאות. אני מקווה שגם אתה, כשר החקלאות לשעבר, לא מוכן לעשות את זה. ברגע שהאוצר יהיה מוכן לממן, נשב איתם ונכניס גם את החקלאות לתהליך.

עכשיו, הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" מכסה שוק של למעלה מ-100 מיליארד שקל, שזה רוב הכסף ורוב המוצרים שרואים בסופר, ושם אנחנו בתהליך נכון. אני לא מתווכח איתך לגבי החוק החדש. אני אמרתי לחבר הכנסת ששון גואטה: אני איתך ואתה איתי. ברגע שהאוצר יהיה מוכן להתחייב לממן ולסבסד, כפי שמקובל באירופה, את נושא הביצים, את השוק המתוכנן, אנחנו נזרום ונביא שינוי.

דבר נוסף שאני רוצה לומר: עם יד על הלב, לצערי הרב, אני מסכים איתך שהקבינט החברתי-כלכלי, אדוני יושב-ראש הכנסת, זה שהוא לא מתכנס למעלה משנה – לא תקין. אני הראשון, כחבר בקבינט הזה, שבא בדרישה לשר האוצר לכנס את הקבינט לדיונים. אז בעניין הזה, לצערי הרב, אני מסכים איתך.

כן, אבל בהתחלת המלחמה סוכם – והועברה חקיקה בהסכמה בכנסת ובהסכמה בממשלה – שהוא רשאי, הוא ממלא מקומו לכל דבר ועניין. לצערי הרב, הקריאות שלי לא נענו. אני חושב שהיה נכון יותר שהחלטות ממשלה היו מתקבלות אחרי דיונים. כך אני דרשתי בחבילה לסיוע לעסקים; כך אני דרשתי בנושא עובדים זרים. בעניין הזה, לצערי הרב, אני מסכים איתך.