אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחות של צביקה פרידמן ועפר יונג, השם ייקום דמם, אשר נפלו במערכה הכבדה על הארץ, ולשלוח רפואה שלמה לכל הפצועים.
הבוקר, אדוני היושב-ראש, חשכו עיניי בכתבה של חנן גרינווד בישראל היום. אומנם חשכו עיניי, אבל ממש לא הופתעתי. זהו האפקט של רדיפת לוחמינו בשדה תימן. מעדויות בכתבה שהגיעו מחיילים במתקן הכליאה החדש סאלם בצפון השומרון עולה תמונה מטרידה ביותר. עדויות של חיילים חושפות התנהלות שערורייתית. בין היתר, מועברות כמויות גדולות של אוכל לאסירים; מתקיים משא ומתן תדיר על כל תלונה של המחבלים. מהכתבה עולה שהסוהרים מפחדים להיות אגרסיביים מחשש לחקירת מצ"ח. האווירה הכללית היא פחד ממצ"ח. אני מצטט: כל אחד ממפקדי הכליאה חושב קודם כל על מה שיקרה אם מצ"ח יגלו שמשהו לא מתנהל כשורה – כך אומרים החיילים. אי-אפשר להתנהל כך. הפחד גורם לחיילים להפקיר את המשימה שלהם, והאסירים שמים לב לזה ומנצלים את המצב בהתאם. במקום שהסוהרים ינהלו את המתקן ביד קשה, נראה שהאסירים הם אלו שמכתיבים את הכללים. האם זהו מתקן כליאה ביטחוני במדינת ישראל? האם כך מתמודדים עם מחבלים? כך, אדוני וחבריי חברי הכנסת, נראית פגיעה ישירה בביטחון המדינה, במורל חיילינו וביכולתנו להרתיע את אויבינו.
בסוף, לרדיפת לוחמינו, התרת דמם בניגוד לחוק בהדלפות של סרטונים מזויפים, יש אפקט. בשבוע שעבר, בדיון בוועדת חוקה, אמרתי שהרשויות הולכות לטייח את חקירת הזיוף וההדלפה של הסרטון המבושל משדה תימן. סגן הפצ"רית חוקר את הפצ"רית. חצי שנה הם בתהליך בדיקה; אחרי מאה שנה הם יתחילו חקירה, אחרי אלף שנה יהיו תוצאות, והינה אנחנו רואים: האפקט של שדה תימן לנגד עיננו בכלא סאלם, כאשר חיילינו מפחדים לפעול מפחד מצ"ח. הגשתי היום בקשה לדיון מהיר בנושא בוועדת חוץ וביטחון. מחבלים כלואים אינם אורחים במלון, והסוהרים צריכים למלא את תפקידם ללא מורא ממצ"ח ומהפצר"ית.
אני קורא מכאן לשר הביטחון ולרמטכ"ל – אשר לצערי לא נקף אצבע למען זכויות לוחמינו בשדה תימן – להתערב ולוודא שמתקן הכליאה הזה יתנהל כפי שמתקן כליאה ביטחוני אמור להתנהל: בנחישות, במשמעת, בהרתעה. אני לא מתכוון להניח לזה. תודה.
324 מילים של אריאל קלנר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.