קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני כמובן מצטרף לתודות ולברכות לאנשים היקרים האלה, שנתנו כל כך הרבה שנים למשכן הזה, ושירתו נאמנה את חברי הכנסת.
הצעת החוק שלפניכם מטפלת בסוגיה מוכרת, סוגיה אקוטית – אי-אפשר להמשיך ככה.
תעצור לדקה, בסדר. אני לא אאריך יותר מדי.
הצעת החוק שלפניכם, חבריי חברי הכנסת, מטפלת בסוגיה מוכרת, סוגיה אקוטית, שגם היום, כמעט 16 חודשים מפרוץ המלחמה, טרם הגיעה לכדי פתרון בחקיקה הראשית. יש כאן חברי כנסת שהיו בעבר מעסיקים. אני הגעתי לכנסת מהשוק פרטי, ובמשך שנים רבות העסקתי עובדים, ולכן הסיטואציה הזאת מוכרת לי היטב.
עובד שיוצא למילואים והמעסיק, על פי סעיף 276 לחוק הביטול הלאומי, משלם לו את השכר על חשבון התגמול שמגיע לו – בהמשך המעסיק מקבל מהמוסד לביטוח לאומי את השיפוי בגין הסכום ששולם. נוסף על כך, על פי החוק, המעסיק מחויב להמשיך ולשלם בעד אותו המילואימניק תשלומים לקופות גמל ולקופות פנסיה גם במהלך תקופת המילואים. על התשלומים הללו, שיכולים להגיע ל-20%, 25%, גם 30% ויותר מהברוטו של אותו עובד, המעסיק אינו זכאי להחזר מהמדינה.
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 העמידה את כולנו מול אתגרים שטרם חווינו. מאות אלפי משרתי מילואים עזבו את הבית, את המשפחה, את מקום העבודה, ויצאו להגן על המדינה בלי לעשות חשבון. הם עשו בשנה האחרונה 150, 200, 300 ימי מילואים. גם בשנה הזאת, על פי הנתונים שנמסרו לחברי ועדת החוץ והביטחון, משרתי המילואים צפויים לשרת בממוצע בין 60 ל-75 ימים לכל הפחות – זכות גדולה, אבל גם נטל כבד על המשרתים עצמם וגם על המעסיקים.
הצעת החוק קובעת כי היה שירות מילואים בנסיבות חירום כמשמעותו בסעיף 8 לחוק שירות המילואים למשך תקופה של 30 ימים לפחות – השיפוי למעסיק יכלול גם תשלומים ששילם לקופת גמל בעד העובד בתקופת השירות. התשלומים הללו יכולים להגיע לעשרות וגם למאות אלפי שקלים בשנה לכל מעסיק. היעדר השיפוי גורם היום בפועל לפגיעה בתמריצים של המעסיקים להמשיך ולהעסיק את משרתי המילואים. הקושי של המעסיקים להפריש את ההפרשות הסוציאליות עבור משרתי המילואים רק מתחזק כאשר מדובר בעיתות חירום, בשירות מתמשך, שהופך גם לנטל כבד – פגיעה במילואימניקים, פגיעה במעסיקים, פגיעה במאמץ הביטחוני וגם הכלכלי של מדינת ישראל.
אני חייב כמובן לציין כי במצב היום שר האוצר ושר הרווחה רשאים לקבוע שיפוי מלא או חלקי בגין ההפרשות הסוציאליות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, וזה מה שנעשה עד כה – נקבע שיפוי מ-7 באוקטובר ועד 31 בדצמבר 2024, ולמיטב הבנתי, גם התכנסה היום ועדת העבודה והרווחה והאריכה את תוקף התקנות, יכול להיות שגם כתוצאה מהצעת החוק שאני מעלה כרגע.
אבל – וזה, חברים, אבל גדול – היום המעסיקים ואנשי המילואים נמצאים במצב מוזר, כאשר הם בעצם תלויים בטוב ליבם של שר האוצר, שר הרווחה ושרים נוספים בנושא כל כך רגיש וכל כך חשוב. הצעת החוק שלי מקבעת את השיפוי המלא למעסיקים בגין ההפרשות הסוציאליות בחקיקה ראשית ויוצרת לראשונה ודאות למעסיקים, ובכך החשיבות האדירה של הצעת החוק הזאת. אני רוצה להדגיש שוב: לא מדובר בנושא שולי. ההפרשות הסוציאליות עשויות להגיע ל-30% ויותר מהברוטו של אותו עובד, ולכן לקיבוע נורמות השיפוי המלא בחקיקה ראשית ישנה משמעות מכרעת לתפקודו של המשק בעיתות חירום.
לצערי – ואני אומר את זה באמת בצער – הצעת החוק הטובה והחשובה הזאת לטובת המילואימניקים ולטובת כלכלת ישראל לא קיבלה את אישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה – לא קיבלה אישור כי לדעתם של שר המשפטים ושר האוצר, למרכז האופוזיציה בוועדת הכספים לא מגיע להעביר חוקים בכנסת הזאת, והם מוכיחים את זה פעם אחר פעם, גם אם מדובר בחוקים טובים. העיקר ששר המשפטים עולה כאן חדשות לבקרים ומתגאה שהוא מאוד ענייני. אדוני שר המשפטים, אתה לא ענייני, אתה עושה פוליטיקה קטנה על חשבון המילואימניקים, על חשבון כלכלת ישראל, והצעת החוק הזאת היא דוגמה מובהקת לכך. ועדיין, אני קורא לכל חברי הבית הזה, לקואליציה ולאופוזיציה, להתעלם מהשיקולים הפוליטיים, לזכור בשם מה ובשם מי אנחנו נמצאים כאן, ולתמוך בהצעת החוק.
נוסף לכך אני רוצה לומר בקצרה את הדברים הבאים: כל הזמן מדברים כאן על הצורך לתמוך, לסייע לאנשי המילואים ולבני משפחותיהם. נעשו דברים בשנה הזאת. אנחנו בוועדת הכספים קידמנו לא פעם כמה וכמה מתווי סיוע. התעקשנו לתקן ולהרחיב את התוכניות הכושלות של משרד האוצר. אני וחברי חבר הכנסת ינון אזולאי קידמנו יחד הקמת קרן סיוע מיוחדת של איגוד הבנקים לטובת אנשי המילואים, אבל את המהלך הכי חשוב, הכי נכון, הכי משמעותי לטובת אנשי המילואים, הממשלה הזאת מסרבת לקדם. המהלך הוא הקלה בנטל, חוק הגיוס ולא חוק ההשתמטות. לגיוס החרדים ישנה משמעות אדירה בהקשר הזה. על פי הנתונים שהוצגו לא פעם לחברי הכנסת בתקופה האחרונה, גיוס 1,000 חרדים לשירות משמעותי יחסוך 833,000 ימי מילואים, והחיסכון למשק צפוי לעמוד על 1.3 מיליארד שקל. תחשבו על המספרים האלה. במקום להפנים את זה, במקום לעשות את הדבר הנכון, במקום להקל באמת על אנשי המילואים, חלקים גדולים בקואליציה, כולל גם שר הביטחון, לצערי, פועלים בכל הכוח על מנת לקדם את חוק ההשתמטות. זאת פשוט חרפה שלא תיאמן.
בדיון בוועדת החוץ והביטחון בשבוע שעבר אני אמרתי לשר הביטחון ישראל כץ כי לסוגיית גיוס החרדים ישנה כמובן משמעות כלכלית עצומה. גיוס מהווה בהמשך גם שער לשוק העבודה. קרוב ל-50% מהגברים החרדים היום לא עובדים, וזה עולה למשק היום 30 מיליארד שקל בשנה. בעוד 30, 35 שנים הסכום הזה עלול להגיע ל-160 מיליארד שקלים, וזה יחייב אותנו להעלות מיסים על מעמד הביניים, על הציבור היצרני, ב-16% לפחות.
ללא גיוס החרדים, ללא יציאת החרדים לשוק העבודה בשנים הקרובות, אין היתכנות לקיום כלכלת ישראל. ולכן, מעבר לתמיכה הכלכלית באנשי המילואים ובמעסיקים הדבר הנכון לעשות הוא לקדם את חוק הגיוס הנכון, וזה אומר גם שמקיץ 2026 כל מחזור החרדים חייב להתגייס; החל משנת 2026 – לבטל את קצבאות האברכים; החל מסוף פברואר השנה, בהתאם לפסיקת בג"ץ ולהנחיות של היועצת המשפטית לממשלה, להפסיק את מתן ההנחות במעונות יום למשפחות שבהן הגבר לא עובד.
זה מה שמצופה ממנהיגות אחראית, מנהיגות שמביטה לעבר העתיד, מנהיגות שבאמת רואה מול עיניה את טובת המדינה, טובת העם, טובת האזרחים. זה דחוף, זה קריטי, זה מחויב המציאות – כי צריך להבין, הקואליציה הזאת גוררת את כלכלת ישראל ואת מדינת ישראל למצולות משבר שטרם חווינו. צריך להבין את זה, להפנים את זה ולשנות במהרה. בקרוב מאוד אנחנו גם נשנה את זה. תודה רבה.
984 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.