קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה לחברת הכנסת מירב כהן. טרם אשיב, אתן רקע קצר בנושא. אוכלוסיית שורדי המסיבות מ-7 באוקטובר היא אוכלוסייה הטרוגנית, המייצגת תמונת מראה של החברה הישראלית. מרבית השורדים הם צעירים בממוצע גילים של 27, אולם יש גם לא מעט שורדים שהם מבוגרים יותר ובעלי משפחות. כ-12% מכלל אוכלוסיית השורדים היו מוכרים במחלקות לשירותים חברתיים עוד לפני 7 באוקטובר – נתון דומה לאוכלוסייה הכללית. בקרב אלו שהיו מוכרים במחלקות לשירותים חברתיים נמצאים אנשים שמתמודדים עם עוני, חובות, מסגרות חוץ-ביתיות, התמכרויות ואפילו מספר דרי רחוב. לעומת זאת, חלק גדול מהשורדים לא התמודד עם מצבי מצוקה וסיכון קשים לפני 7 באוקטובר, וזאת פעם ראשונה שהם נזקקים לסיוע של שירותי הרווחה והביטוח הלאומי. הטבח הנורא, הטראומה והאובדנים הקשים שינו את מציאות החיים של השורדים והביאו מאות מהם לשירותי הרווחה.
לצד השורדים יש מעגלים של בני משפחה – מה שלא ידענו קודם, והם גם לא הוכרו קודם – הורים, בני זוג, אחים וילדים, שמתמודדים גם הם עם מצוקות וקשיים בעקבות השפעת מצבו של השורד על המשפחה. לכן שירותי הרווחה נדרשים לספק מענה רב-ממדי, הוליסטי ותומך לא רק בשורד, אלא גם במעטפת, בבני המשפחה שמסביבו.
במענה על השאלה שלך, בעבודה משותפת של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ביטוח לאומי ומשרד הבריאות, אנו מזהים כ-100 שורדים שהם בסיכון יותר גבוה. מדובר במצבים של הצטלבות עם רקע קודם – נכות קודמת, אשפוזים ומצבי חיים מורכבים. לטובת שורדים אלה ונוספים, שעשויים להתמודד עם מצבי מצוקה וסיכון, המשרד פועל בכמה ערוצים. האחד, ב-1 בנובמבר 2023, כשלושה שבועות לתוך המלחמה, הוקמה מעטפת במימון משרד הרווחה, בהתקשרות עם הקואליציה לטראומה ועמותת נט"ל, שזה נפגעי טראומה על רקע לאומי. במסגרת המעטפת נעשה איתור של שורדים, הפניה לטיפול וחיבור למיצוי זכויות. במקביל, הייתה נוכחות פיזית של נציגות ממשרד הרווחה במתחמי ההתכנסות של השורדים. בחודש יולי 2024 הוקם צוות ייעודי לתכלול המקרים: מנהלת תחום חוסן, רכזת התערבות במשבר, עו"ס פרט במיזם יובלים, מה שנקרא מערך תוכניות שיקום עבור השורדים, ועו"ס פרט בעמותת נובה. הצוות פועל מאז ספטמבר 2024 בהרכב כמעט מלא, כאשר בסוף דצמבר האחרון שהיה, היה איוש מלא. מתן הכשרה ייעודית של עו"ס במחלקות לשירותים חברתיים – 90 עובדות ועובדים סוציאליים מהרשויות שמלווים שורדים עברו הכשרה מקיפה בת ארבעה ימים מלאים לטובת היכרות עם הצרכים הייחודיים של האוכלוסייה, המענים החדשים וההתמודדות עם הטראומה הקולקטיבית הקשה. במהלך השנה התקיימו מספר מפגשי למידה והכשרה על זכויות ומידע רלוונטי, ובקרוב תיפתח קבוצת הדרכה שנייה לעו"סים המלווים.
פעולה רביעית, תגבור כוח אדם במחלקות לשירותים חברתיים לאור ריבוי משמעותי בחודשיים האחרונים של פניות למחלקות שירותים חברתיים – דרך אגב, צפינו זאת, שהגרף והמגמה ילכו ויעלו ככל שהזמן יעבור – בעקבות מצבי מצוקה מתמשכים, היבטי לוואי של קשיי תפקוד והמצוקות הנלוות לטראומה, המשרד פועל מול משרד האוצר לתקצוב של 14 תקני חירום זמניים עבור טיפול פסיכו-סוציאלי לשורדים ברשויות שבהן יש מעל 60 שורדים. פעולה חמישית, הקמת צוות ייעודי לטיפול בהחמרת שימוש בחומרים ממכרים בשיתוף נציגי קהילות השורדים – נציגי השירות לטיפול בהתמכרויות, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מפעל הפיס, עמותת קהילת שבט הנובה וגופים מובילים בתחום ההתמכרות התכנסו לפורום חשיבה ופיתוח מענים מותאמים עם בחינת תקציב ייעודי לעניין. פעולה שישית – אחת לשבוע מתקיימות ישיבות קבועות של צוות מוביל שבו חברים משרד הרווחה, הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות. הצוות בוחן מקרי פרט מורכבים, מנחה את העובדים בשדה ומתווה מדיניות. הצוות בנה מודל התערבות במשבר רב-ממדי והגדרת, מה שנקרא, Case Manager, מנהל תיק לכל מקרה, ובמיוחד למקרים המורכבים.
פעולה שביעית, ישנו ליווי צמוד של מומחים בכירים מתחום האובדנות – התוכנית הלאומית למניעת אובדנות מלווה את הצוות המוביל במשרד הרווחה בתהליכי הכשרה, הנחיה, הדרכה והתמודדות סביב מצבי סיכון ומצבים אובדניים. בעקבות ההתאבדות של שיראל גולן, זיכרונה לברכה, שורדת טבח הנובה, הוגדר תרשים ייעודי לתהליך מניעת אובדנות. הצוותים הישירים עברו הכשרות, והדרכה ניתנת בהתאם לצורך. פעולה שמינית – במסגרת החלטת הממשלה 1459, ואף קודם להחלטה, משרד הרווחה מכנס אחת לשלושה חדשים צוות בין-משרדי ובין-מגזרי, שכולל מומחים בתחום הטראומה וצעירים. במפגשי הצוות נעשים עדכון לגבי הפעילות בכל אחד מהמשרדים והגדרת יעדים משותפת, כמו טיפול בהחמרת שימוש בחומרים, טיפול בנושא ההורות של שורדי המסיבות שהם הורים, פיתוח מענים חדשים ושיתופי פעולה.
מנכ"ל משרד הרווחה מר ינון אהרוני והצוות המוביל פוגש אחת לחודש וחצי את נציגי ההורים של השורדים על מנת לשמוע את הצרכים ולקדם מענים. בנוסף נעשית עבודה שוטפת עם נציגי קהילת השורדים בתהליכי שיתוף ציבור והעלאת צרכים. בין היתר, פועלת תוכנית חונכות מטעם עמותת קהילת שבט הנובה ובליווי משרד הרווחה העוסקת בתהליכי העצמה וחיזוק מנגנוני העזרה העצמית של חברי הקהילה.
אני חייב לומר – וזו תופעה שאנחנו מכירים אותה לא רק משורדי הנובה, בעקבות המלחמה והתופעות שהיא יצרה לנו – שלהרבה מהאנשים שנזקקים לטיפול של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יש תחושת חסר. הם יכולים לפגוש אותך ולומר לך: אף אחד לא דיבר איתנו – אנחנו מכירים את התופעה הזו – למרות שהם היו ונפגשו ומקבלים סבב ראשון. זה מובן מאליו. אנחנו מכילים את זה. מה גם, ואני חוזר לשאלה הראשונה: יכול להיות שבגלל שיש שכבות רבות של טיפול, שכבות תרבות, והם מטופלים בשכבות שונות ומסוימות, יכול להיות שזה מייצר איזו תחושה שלא כולם קיבלו את הכול. אבל שוב, אנחנו לא הולכים לשום מקום, כפי שאמרתי לך. ואת חשה גם מהתשובה שנעשית עבודה תוך כדי תנועה.
לצערנו הרב, המקרה של גולן פקח את העיניים לכולם, ונתן דיוק לאותה אוכלוסייה.
היא הייתה מתוך אוכלוסייה שדומה ל-100.
ודאי, נקודתית לגבי – כל שורד מה-100 האלה יודע מי ה-Case Manager שלו, מי המתכלל שלו בסוגיה הזו. שוב, על כל המענים שאמרתי לך עדיין שוקדים, כל פעם יש התכנסות.
ספציפית? אמרתי לך. מי שמתכלל מבחינתי במטה זו מנהלת אגף חרבות ברזל, ומתחתיה זה שרשרת, מבנה ארגוני שלם. עד לעו"ס שנוגע במטופל.
901 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.