שולחנות עגולים לטיפול בשורדי המסיבות שמוגדרים כמטופלים בסיכון

פעולה רביעית, תגבור כוח אדם במחלקות לשירותים חברתיים לאור ריבוי משמעותי בחודשיים האחרונים של פניות למחלקות שירותים חברתיים – דרך אגב, צפינו זאת, שהגרף והמגמה ילכו ויעלו ככל שהזמן יעבור – בעקבות מצבי מצוקה מתמשכים, היבטי לוואי של קשיי תפקוד והמצוקות הנלוות לטראומה, המשרד פועל מול משרד האוצר לתקצוב של 14 תקני חירום זמניים עבור טיפול פסיכו-סוציאלי לשורדים ברשויות שבהן יש מעל 60 שורדים. פעולה חמישית, הקמת צוות ייעודי לטיפול בהחמרת שימוש בחומרים ממכרים בשיתוף נציגי קהילות השורדים – נציגי השירות לטיפול בהתמכרויות, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מפעל הפיס, עמותת קהילת שבט הנובה וגופים מובילים בתחום ההתמכרות התכנסו לפורום חשיבה ופיתוח מענים מותאמים עם בחינת תקציב ייעודי לעניין. פעולה שישית – אחת לשבוע מתקיימות ישיבות קבועות של צוות מוביל שבו חברים משרד הרווחה, הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות. הצוות בוחן מקרי פרט מורכבים, מנחה את העובדים בשדה ומתווה מדיניות. הצוות בנה מודל התערבות במשבר רב-ממדי והגדרת, מה שנקרא, Case Manager, מנהל תיק לכל מקרה, ובמיוחד למקרים המורכבים. פעולה שביעית, ישנו ליווי צמוד של מומחים בכירים מתחום האובדנות – התוכנית הלאומית למניעת אובדנות מלווה את הצוות המוביל במשרד הרווחה בתהליכי הכשרה, הנחיה, הדרכה והתמודדות סביב מצבי סיכון ומצבים אובדניים. בעקבות ההתאבדות של שיראל גולן, זיכרונה לברכה, שורדת טבח הנובה, הוגדר תרשים ייעודי לתהליך מניעת אובדנות. הצוותים הישירים עברו הכשרות, והדרכה ניתנת בהתאם לצורך. פעולה שמינית – במסגרת החלטת הממשלה 1459, ואף קודם להחלטה, משרד הרווחה מכנס אחת לשלושה חדשים צוות בין-משרדי ובין-מגזרי, שכולל מומחים בתחום הטראומה וצעירים. במפגשי הצוות נעשים עדכון לגבי הפעילות בכל אחד מהמשרדים והגדרת יעדים משותפת, כמו טיפול בהחמרת שימוש בחומרים, טיפול בנושא ההורות של שורדי המסיבות שהם הורים, פיתוח מענים חדשים ושיתופי פעולה. מנכ"ל משרד הרווחה מר ינון אהרוני והצוות המוביל פוגש אחת לחודש וחצי את נציגי ההורים של השורדים על מנת לשמוע את הצרכים ולקדם מענים. בנוסף נעשית עבודה שוטפת עם נציגי קהילת השורדים בתהליכי שיתוף ציבור והעלאת צרכים. בין היתר, פועלת תוכנית חונכות מטעם עמותת קהילת שבט הנובה ובליווי משרד הרווחה העוסקת בתהליכי העצמה וחיזוק מנגנוני העזרה העצמית של חברי הקהילה. אני חייב לומר – וזו תופעה שאנחנו מכירים אותה לא רק משורדי הנובה, בעקבות המלחמה והתופעות שהיא יצרה לנו – שלהרבה מהאנשים שנזקקים לטיפול של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יש תחושת חסר. הם יכולים לפגוש אותך ולומר לך: אף אחד לא דיבר איתנו – אנחנו מכירים את התופעה הזו – למרות שהם היו ונפגשו ומקבלים סבב ראשון. זה מובן מאליו. אנחנו מכילים את זה. מה גם, ואני חוזר לשאלה הראשונה: יכול להיות שבגלל שיש שכבות רבות של טיפול, שכבות תרבות, והם מטופלים בשכבות שונות ומסוימות, יכול להיות שזה מייצר איזו תחושה שלא כולם קיבלו את הכול. אבל שוב, אנחנו לא הולכים לשום מקום, כפי שאמרתי לך. ואת חשה גם מהתשובה שנעשית עבודה תוך כדי תנועה. לצערנו הרב, המקרה של גולן פקח את העיניים לכולם, ונתן דיוק לאותה אוכלוסייה. היא הייתה מתוך אוכלוסייה שדומה ל-100. אמרתי לך, יש אגף שלם שמטפל. ה-Case Manager. ודאי, נקודתית לגבי – כל שורד מה-100 האלה יודע מי ה-Case Manager שלו, מי המתכלל שלו בסוגיה הזו. שוב, על כל המענים שאמרתי לך עדיין שוקדים, כל פעם יש התכנסות. יש מתכלל. יש מתכלל, כן. ספציפית? אמרתי לך. מי שמתכלל מבחינתי במטה זו מנהלת אגף חרבות ברזל, ומתחתיה זה שרשרת, מבנה ארגוני שלם. עד לעו"ס שנוגע במטופל.