קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להקריא מעל במה מכובדת זו את תשובתו של ידידי שר החינוך, השר יואב קיש, להצעת החוק שבנדון.
דברי תשובה להצעת חוק הרחבת לימודי הבסיס בחינוך שאינו ממלכתי (הוראת שעה) התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה טור פז: חוק זה נועד לעודד את מוסדות החינוך שאינם ממלכתיים, להקנות לתלמידיהם את מיומנויות הבסיס בארבעה תחומי ליבה החשובים להשתלבות במשק המודרני: מתמטיקה, מדעים, השפה האנגלית ומיומנויות השפה העברית, זאת באמצעות הטבה תקציבית ומבלי לחייב לימוד תכנים שעשויים להתפרש כפגיעה באוטונומיה התרבותית והחינוכית של מוסדות אלו.
ההטבה התקציבית בהצעת החוק היא גם האמצעי שבאמצעותו יוכלו לשפר את איכות והיקף הלמידה במוסד; ככל שמוסד המשתתף בתוכנית מביא את תלמידיו להישגים גבוהים יותר במיומנויות הבסיס, כך יעלה תקציבו, ואפשר שיגיע עד ל-80% או 90% מהתקציב למוסד ממלכתי, בהתאם לסוג המוסד. תקרת התקצוב נועדה לשמר את עדיפותם של המוסדות הממלכתיים ככאלו הפועלים לקידום כלל היעדים אשר המדינה מציבה עבור מוסדות החינוך גם בפן הלימודי וגם בפן החינוכי-ערכי. עיון בהצעת החוק מעלה כי לכאורה מדובר בתוכנית עידוד, וככזאת אין מקום להסדרתה במסגרת חקיקה ראשית. לשר החינוך נתונה הסמכות לקביעת תוכנית הלימודים, היקפה, ההכשרה הנדרשת מעובדי החינוך וההוראה, דרכי הפיקוח עליה והיקף תקצובה – הן ביחס לבתי ספר יסודיים והן ביחס לבתי ספר תיכוניים.
איפה חבר הכנסת קינלי? זו לכאורה תשובה טובה. על פניו נראה שיש היגיון רב במה שאתה מציע, אבל אומר שר החינוך ידידי שהסמכות לקביעת תוכנית הלימודים, זאת אומרת התוכנית עידוד, יכול להיות שהיא טובה מאוד, אבל אין מקום להסדרתה בחקיקה ראשית, מכיוון שהסמכות – – –
זו שאלה טובה, אז תגיש לו שאילתה. אתה פרלמנטר מספיק מנוסה כדי לדעת שאם אתה רוצה לשאול שאלה, תגיש שאילתה, אבל אם זה לא מתאים לחוק – – –
אומר שר החינוך: אינני מביע דעה לגבי תוכנית העידוד, אבל אין מקום להסדרתה בחקיקה, מכיוון שהיא כובלת את שיקול דעתו של השר, שהוא המוסמך לקבוע את תוכנית הלימודים, היקפה, ההכשרה הנדרשת מעובדי החינוך וההוראה, דרכי הפיקוח עליה והיקף תקצובה וכו'.
מעבר לכך – בואו נראה מה הטיעון השני – נראה כי למרות ניסוחה הכללי, הצעת החוק נועדה רק לאוכלוסייה מסוימת או מגזר מסוים, המגזר החרדי, שכן ביתר המגזרים ככל הנראה היקף הלימודים של תוכנית הלימודים הינו נרחב ועולה על השיעור הקבוע בתקנות, כך שהמשמעות המעשית הישירה היא הגדלת תקציביהם של המוסדות המוכרים הלא-חרדיים.
רגע. אני עוד לא הבנתי. תן לי – מה?
לא, זה הטיעון הקודם. יש פה טיעון נוסף מעבר לכך. רגע, צריך לחשוב עליו. מה שהוא אומר בעצם זה שביתר המגזרים ממילא המינימום שהם לומדים בפועל הוא יותר ממה שאתה קובע בחוק, ולכן הם לא ירוויחו מזה שום דבר.
נניח המוכש"ר של תלמודי התורה של ציונות דתית.
משה, אני עוד לא מצביע. בשבוע הבא כבר כן. השבוע אני עוד לא מצביע. יכול להיות שאני אגיד פה שאני תומך.
כמו כן, בבתי הספר התיכוניים ממילא ישנה חובה ללמד בשיעור של 100%, והם מתוקצבים בהתאם. ספק אם יש הצדקה לקבוע חקיקה דווקא במקרה זה, מה גם שככל שהשר סבור שיש לעודד את לימודי היסוד, חקיקה כאמור עשויה להגביל את שיקול הדעת, ולכן יצא שכרו בהפסדו.
מעבר לכך – זה כבר טיעון שלישי, ואללה, השקיעו – ספק אם יש הצדקה להגדלת תקצוב למוסדות חינוך אשר בהם לא ניתן להבטיח שיש עובדי הוראה שיש בהכשרתם כדי ללמד כנדרש מקצועות אלה.
חבר הכנסת בוארון, לא מעניין אותך מדוע לא נכון? תכף אתה תצטרך להרים את אצבעך וללחוץ על כפתור נגד להצעה מאוד רצינית של חבר הכנסת טור פז. אני מציע שתקשיב מדוע עמדת שר החינוך – – –
האמת, לא רע, אחלה. קרויזר אחלה פרלמנטר, באמת.
זו החלטה של איתמר. אני הצעתי לו – – –
אני אמרתי לו: שמע, קרויזר באמת אחלה פרלמנטר, שחקן נשמה, פרלמנטר מצוין, גם צבי סוכות. אמרתי לו: תקשיב, אני מוכן להישאר – – –
אני אמרתי לו: אני מוכן להישאר בחוץ ולהשאיר אותו בפנים, רק שלא יצביע נגד הקואליציה בחוקים חשובים. אם הוא מוכן, מה אכפת לך? אחרת הוא יוצא החוצה. אין לך מה להפסיד. אמרתי לו: זה נהנה וזה נהנה. אני לא אצטרך לטחון פה לילות, ואני אוכל להשקיע בניהול הכלכלה. יאיר, מה אתה צוחק?
טחנתי פה שמונה שנים, תאמין לי. שמונה שנים טחנתי פה.
הכול בסדר. אמרתי לו: זה נהנה וזה נהנה. ואני מוכן גם שעוד שר שלי יתפטר בנורבגי, ואז גם צבי סוכות יישאר, גם קרויזר, שני פרלמנטרים נהדרים בימין, יעשו עבודה מצוינת. אבל הם לא רצו. כנראה שאיתמר מעדיף לראות אותי פה בלילות ולא שקרויזר יישאר בכנסת. זה נקרא: גם לי גם לך לא יהיה.
אני, יש לי תנאי אחד. אני בא לפה לילות, אבל יש לי תנאי אחד: אנחנו חוזרים לשבת אחד ליד השני. היה לי כיף איתך שם, סבבה. ארבע שנים בכנסת העשרים.
אני למדתי מה זה פאודה בזכות מירב. יאללה, בואו נמשיך בתשובה, כי צריך לקרוא הכול.
מעבר לכך, ספק אם יש הצדקה להגדלת תקצוב למוסדות חינוך אשר בהם לא ניתן להבטיח שיש עובדי הוראה שיש בהכשרתם כדי ללמד כנדרש מקצועות אלה. ספק רב אם התגובה ההולמת להימנעות מוסד חינוכי מלימוד מלא ושלם של מיומנויות הבסיס בארבעת תחומי הליבה החשובים להשתלבות במשק מודרני – מתמטיקה, מדעים, השפה האנגלית ומיומנויות השפה העברית – אם הדרך היא על ידי מתן הטבה תקציבית דווקא למוסד שבחר במסלול מסוים, כאשר עומדת לרשותו או לרשות ההורים בחירה בסוג אחר של מוסדות.
אגב, זה טיעון מאוד מעניין. יש לך ממ"חים, יש לך מוסדות ששם יש גם 100% לימודים, גם 100% תקצוב, גם כוח אדם בהוראה שמוכשר לזה. עכשיו אתה הולך לתת יותר כסף למוסד שלא רוצה 100%, לא רוצה כוח הוראה מספיק מיומן. להפך – אתה מייצר תמריץ שלילי להישאר במוסדות האלה, שזה חצי פתרון. זה אולי יותר טוב מהמצב הנוכחי, אבל זה פחות טוב. ברגע שנוצרה אלטרנטיבה – אתה יודע, בבית שמש יש 12 מוסדות ממ"חים, ולדעתי רוצים לפתוח עכשיו עוד שלושה או ארבעה. תן להורים ללכת לשם, זה יותר טוב. אל תתמרץ אותם להישאר דווקא במוסדות שאתה נותן בהם איזה פתרון חלקי.
בסדר, אני רק אומר, זו סברה. אתה לא יכול להגיד, משה, שלא כתובות פה סברות טובות. אני, כזכור, מקריא את התשובה של שר החינוך, אבל אלו סברות טובות.
בנוסף, הגדלת התקצוב למוסדות חינוך כמוצע בהצעת חוק זו עלולה להביא לפגיעה בחינוך הממלכתי בכלל ובחינוך הרשמי בפרט – שוב, כי אתה מצמצם את הפער בין המוכר שאינו רשמי לרשמי ולממלכתי. הדבר עלול להביא לצמצום בתי הספר התיכוניים הממלכתיים, באשר התקצוב הנוסף שיובטח למוסדות יוכל ליצור תמריץ שלילי ללמד כל תוכנית המחייבת בחינוך העל-יסודי, ותחת זאת להקים בתי ספר מקבילים לבתי ספר תיכוניים הן במגזר הערבי, הן במגזר הדתי והן במגזר החרדי, שבהם הלימודים יהיו מצומצמים יותר אך התקציבים שיתקבלו באמצעות הצעת החוק יאפשרו ביתר קלות את קיומם. מדובר במהלך שגם עומד בניגוד לתכלית שהצעת החוק עצמה מבקשת לקדם.
ביחס לבתי הספר הרשמיים, הדבר עלול להביא לפגיעה במוסדות החינוך הרשמיים, שכן אוכלוסיות חזקות יעדיפו לעבור למוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, שם מעורבות המדינה מצומצמת יותר, שכן הגם שהתקצוב שלהם יהיה מופחת מעט ממוסד חינוך רשמי, הפער התקציבי לא יהיה רב, ולא ניתן יהיה לומר שמדובר במגזרים שאותם נדרש לעודד ללמד את תוכנית היסוד. פגיעה אפשרית נוספת תהיה בחינוך הרשמי החרדי, שכן תקצוב עודף יפחית את הרצון למעבר למוסדות הממלכתי-חרדי בפיקוח מלא של משרד החינוך, שם נלמדים מקצועות הבסיס במלואם. הדבר עומד בניגוד גמור למדיניות שאותה מקדם המשרד, וגם כאן, הצעת החוק למעשה יכולה ליצור במו ידיה תוצאה הפוכה למטרה שהיא מבקשת לעודד.
בנוסף, יצוין כי אין מקור תקציבי למימוש הצעת החוק. חשוב לאמוד את תכולת ההצעה ומשמעויותיה התקציביות על ידי חבר הכנסת המציע. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 19 בינואר 2025 למניינם. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את הדיון בהצעת החוק בשלושה חודשים. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. בברכה, יואב קיש, שר החינוך.
אביחי, הבנת? אתה מבין מדוע? באמת, טור פז, אני מבין את האירוע. יש פה תשובות לא רעות. באמת, תשובות לא רעות. תודה.
1,288 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.