אדוני היושב הראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקריא לכם את תגובת השרה להגנת הסביבה. הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), מטעם חברי הכנסת משה סעדה, שמחה רוטמן ודני דנון – שכבר לא כאן – הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה על ידי קביעת עבירה של חילול אתר לאומי והוספת אפשרות לקרוב משפחה של חלל לתבוע פיצוי בהליך אזרחי בגין חילול אתר הנצחה. הממשלה רואה חשיבות רבה בשמירה על אתרי הנצחה ואתרים לאומיים, ומכירה בצורך להתמודד עם מעשים של פגיעה באתרים אלה או חילולם. חשוב לומר שחילול של אתרים לאומיים ואתרי הנצחה אסור גם היו היום לפיו החוק, אבל יש מקום, כמו שאמרת, חבר הכנסת סעדה, לשיפור של הסדרי האכיפה.
על כן הממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד המשפטים, בשים לב לכך שתחום ההנצחה מצוי באחריות שר הביטחון ותחום אתרים לאומיים מצוי באחריות השרה להגנת הסביבה. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך. להמשיך?
חוץ מגלעד קריב, חוץ מקריב, שרוצה לעלות להתנגד. קריב, אולי תגיד מראש מה אתה רוצה לומר, שאני אענה לך כבר עכשיו.
אני מקשיב, אוקיי. תודה.
198 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.