הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), התשפ"ג–2023

ברשות יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת המועטים שנמצאים פה, השר קרעי, חברי.

אזרחי ישראל, נכון. הם חשובים לא פחות, אם לא יותר, כי אנחנו מייצגים אותם.

נכון, נכון, מעלינו, אני מסכים.

7 באוקטובר מחייב את החברה הישראלית לאתחל מחדש במגוון נושאים. 7 באוקטובר זה אחד האירועים הקשים ביותר בחברה הישראלית, ולא רק בחברה הישראלית – באומה היהודית בכלל, בהיסטוריה של העם היהודי. זה דורש מאיתנו לאתחל מחדש בענייני ביטחון, בענייני חברה.

ואני רוצה לדון באחד העניינים הללו, אחד הנושאים – שמירה על אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, אתרים לאומיים שמספרים את סיפורה של תקומת מדינת ישראל ואתרי הנצחה שמספרים את הסיפור של גבורתם ומלחמתם של הנופלים. מטבע הדברים, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה – קשה לשמור על האתרים הללו, כי הם פרוסים בכל רחבי הארץ ומספרים את תקומת ישראל, את התקומה וגם את הניצחון. מי שמנצל את הפרצה הזאת הם אותם פורצי פרצות, פורעים – בדרך כלל לאומניים – שמחללים את הקודש, ולכן מרבית אותם אירועים הם על רקע לאומני.

פגיעה באתר הנצחה או באתר לאומי היא לא פגיעה רק בסמל, במורשת, בהנצחה, היא גם פגיעה במשפחה, באופן אישי במשפחה – במשפחה של הנופל. תחשבו, שערו בנפשכם, משפחה שחוותה שכול – לצערי, במציאות היום-יומית שלנו קל לדמיין את זה, כי זה קורה כל יום – כמה זה קשה מנשוא, כמה אי-אפשר להכיל את זה, כמה המשפחה לא חוזרת למסלולה. עכשיו תחשבו על אותה משפחה שאחרי שהיא קוברת את בנה יקירה, היא נאלצת גם לראות שמחללים את הקודש, שמחללים את הקבר. משפחה שמגיעה ביום השנה לאתר ההנצחה כדי להתייחד, כל המשפחה, עם יקירה ולהעלות את הזיכרונות, ומגיעה ורואה את האתר, את המקום הקדוש, מחולל – היא למעשה חווה פגיעה נוספת, קשה מאוד, שהיא מעבר לפגיעה הקשה של מות יקירה.

כדי למגר את התופעה הזאת, שלצערי קיימת במדינת ישראל, צריך מצד אחד לייצר ענישה פלילית מחמירה וענישה כלכלית – ענישה משולבת. החוק הקיים כיום מאפשר ענישה חמורה של שלוש שנות מאסר, אבל מה הוא מצריך? אני מדגיש: חייב להיות נזק חמור ובלתי הפיך. מה זה חמור ובלתי הפיך? אתה צריך לנתץ את המצבות. עכשיו אני שואל אתכם: מה קורה במקרים שהם פחות חמורים? מישהו מרסס גרפיטי, זה לא חילול הקודש? מה הדין במקרה כזה? לא מזמן, באנדרטת הצנחנים בירושלים, מישהו ריסס גרפיטי וכתב בערבית "אללה אכבר". ברור לכולנו שזו פגיעה קשה בכבוד האומה ופגיעה קשה במשפחה. אתם מבינים שזה לא עונה להגדרה נזק חמור ובלתי הפיך. למה? כי לכאורה אפשר בנקל לתקן את הנזק, אפשר לנקות. את המצבה אפשר לנקות, אבל את הפגיעה במשפחה אי-אפשר, זה נצרב – משפחה שחוותה אובדן וחוותה קושי.

החוק החדש שאני מביא היום – התיקון – מתקן את המעוות וסוגר את הפרצה; קובע ענישה משמעותית של שנתיים מאסר על כל פגיעה, על כל ריסוס, על כל חילול שמבזה את האתר ומבזה את הקודש. אבל זה לא מספיק, ענישה פלילית – גם ענישה כלכלית משמעותית. מעכשיו, אחרי שנתקן כולנו את החוק החדש, כל משפחה שכולה שהקבר של יקירה יחולל תוכל לתבוע, ללא הוכחת נזק, בסכום של 120,000 שקל את פורע החוק ואת הטרוריסט.

אני חושב שרק ענישה פלילית מחמירה בשילוב ענישה כלכלית ירתיעו ובעזרת השם ימגרו את התופעה החמורה הזאת. אני מצפה מכל חברי הכנסת, מכל הסיעות להצביע בעד. גם חבריי מהאופוזיציה, בחוק הזה אני מצפה מכם שנשלב יחד כולנו ידיים, נצביע בעדו ונקדם אותו כמה שיותר מהר, כדי למנוע פגיעה נוספת במשפחות השכולות. תודה רבה לכם.