קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציג את הצעת החוק שלי, שממתינה כבר יותר מדי זמן להחלטת הממשלה. הצעת חוק חינוך ממלכתי בעצם מבקשת להוסיף למטרות חוק החינוך הממלכתי של מדינת ישראל – להוסיף לילדי ישראל כלים להבין בתחום הפיננסי. להוסיף סעיף שאומר שהמטרה תהיה, בין היתר, לבסס את ידיעותיהם של התלמידים בתחום האוריינות הפיננסית, בדגש על הקניית מיומנויות יסוד בתחום הכלכלי והפיננסי, כהכנה להתנהלות כלכלית עצמאית ומיטבית בבגרותם.
נראה לי שהחוק הזה מדבר בעד עצמו. גם נראה לי שהוא ברור. אני אקריא מדברי ההסבר של החוק. הצעת החוק מבקשת להוסיף את החינוך הפיננסי כאחת ממטרות מערכת החינוך הממלכתית בישראל. הצעת החוק לא קובעת אילו מקצועות ילמדו ויילמדו, והיא לא מתווה דרך מקובעת בחינוך הפיננסי, אלא היא משאירה לשר החינוך לקבוע - - -
נכון, נכון מאוד, היושב-ראש, תודה שאתה תומך בי. היא משאירה לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך ולדרג המקצועי לקבוע לפי שיקול דעתם את האופן שבו יש לעצב את תוכנית הלימודים הממלכתית כדי להכין את התלמידים למציאות הכלכלית בבגרותם. כיום מערכת החינוך בישראל לא כוללת חינוך פיננסי, וכתוצאה – ילדים ובני נוער נאלצים לרכוש ידע בתחום הזה מחוץ לכותלי בית הספר. אולי מההורים שלהם, אולי בגיל מאוחר יותר. וכמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, ככל שאתה בא מבית חלש יותר אז פחות מסבירים לך את הנושא הזה.
בעקבות זה, הרבה כלל לא רוכשים ידע פיננסי בנושאים שמשפיעים באופן ישיר על חייהם, ויוצאים לחיים ללא היכרות עם מושגים בסיסיים כמו ביטוח לאומי, בנקים, פנסיה, משכנתה, הלוואות, ריביות, קרנות ועוד.
במדינות רבות בעולם אוריינות פיננסית מוכרת כאחד מכישורי החיים והלימודים הבסיסיים וההכרחיים ביותר. לפי ארגון ה-OECD, אוריינות פיננסית היא שילוב של ידע, מיומנות וכולי, לצורך קבלת החלטות מושכלות לקידום רווחתו של האדם. ברוב מדינות ה-OECD מקודמות היום תוכניות אסטרטגיות לאומיות בנושא חינוך פיננסי. ב-16 מדינות הנושא משולב בתוכנית הלימודים בחובה או ברשות.
ועכשיו אני רוצה לספר לך שמדינת ישראל רק מדברת על זה ולא פועלת בנושא. גם ברפורמת בכר דיברו על זה, גם באגף שוק ההון פרסמו תוכנית לאומית בשנת 2012, אבל משנת 2018 אין שום תקציב לקידום התוכנית. ולא רק זה, אלא גם אין אפילו גוף שמקדם את הדבר הזה. לאור כל האמור, נמאס לי לחכות - - -
אז אני רוצה עכשיו לומר את זה במילים קצת יותר פשוטות, ולא לקרוא מהצעת החוק. כולם יודעים, אדוני היושב-ראש, שידע שווה כסף. בכל מה שקשור בנושא של פיננסים חוסר ידע עולה, והוא עולה יותר למוחלשים, והוא עולה יותר לחלשים, שמשלמים, למשל, אדוני היושב-ראש, בריבית חובה לבנק, כי הם במינוס. משלמים ריביות של הלוואות שוק אפור, במקום שמישהו היה הולך ומסביר להם: לכו קחו הלוואה בחצי מהריבית. הם לא יודעים איך להתנהל מול חברות ביטוח, מול סוכני ביטוח וכו'.
חוסר ידע פיננסי פוגע בשוויון הזדמנויות - -
- - מרחיב פערים חברתיים, כפי שאנחנו למשל רואים בתוכנית חיסכון לכל ילד. מה בא? בא השר כחלון ואמר: אנחנו רואים שהכסף שאנחנו נותנים לכם, ההורים, לחיסכון לכל ילד – ההורים משקיעים אותו לא טוב, כי הם לא מספיק מבינים בזה. ולכן, רק בשנה האחרונה התערבנו ושינינו את החקיקה, כך שהיא מנתבת את ההורים באילו מסלולים לחסוך את הכסף הזה, כי יצא שהורים שמבינים יותר בפיננסים חסכו לילדים שלהם פי שלושה, פי ארבעה ופי חמישה מאשר הורים שכאילו שונאי סיכון ולא מבינים בזה.
לכן אני רוצה לומר שהצעת החוק הזו היא חשובה במיוחד, והיא חשובה במיוחד היום, בימים אלה. הלילה נחתו גזרות שיא על כל אזרח ישראלי העובד ומשרת במדינת ישראל, ואתם יודעים את זה. במשך שלוש השנים הבאות לא יעדכנו את השכר במגזר הציבורי. במשך שלוש השנים הבאות לא יעדכנו מדרגות מס למשפחות בישראל, לא יעדכנו את שווי נקודות הזיכוי של הילדים שלהם, יקזזו להם ימי הבראה במגזר הציבורי, הביטוח הלאומי יעלה, מס הבריאות יעלה, קצבאות הילדים לא יעודכנו. כל אדם, למשל, לדוגמה, במגזר הציבורי, יפסיד חודש משכורת נטו בשנה. ואז הם פוגשים יוקר מחיה משתולל – הריבית על משכנתאות בשמיים, החשמל עולה, המים עולים, הארנונה עולה, נכון? הביטוח הלאומי עולה. הכול עולה. איך יכול להיות שביום כזה הממשלה הזו לא תומכת בהצעת חוק שאומרת שבתום 12 שנות לימוד ילדי ישראל חייבים לצאת לחיים עם כלים לנהל את עצמם?
אנחנו העברנו, במסגרת הגזרות, חוק רווחים כלואים. חוק שיחייב את האנשים היותר-אמידים בישראל לשחרר דיבידנדים ולשלם עליהם מס. ומה אתם חושבים? האנשים האלה יעשו תכנוני מס וישלמו הרבה פחות, כי להם יש אוריינות פיננסית.
זה לא עוד איזה חוק עם כותרת של חינוך פיננסי, זה חוק סוציאליסטי ממדרגה ראשונה, וזה פשוט חטא לא לעשות את הדבר הזה. ומה עם ממשלת ישראל שלנו? מאז שנת 2012 ממשלת ישראל מסרבת להשתתף במבחנים הבין-לאומיים של פיז"ה בנושא חינוך פיננסי, והיא יודעת למה. היא לא רוצה שהילדים שלנו יבינו כמה לוקחים מהם, כמה משקיעים במקומות הלא-נכונים, לאן הולכים כספי המיסים שלהם. ובכלל, אני חושבת שהדבר הזה הוא שליחות ממדרגה ראשונה.
עכשיו תראה, אני דיברתי אתמול, ובכלל בחודשים האחרונים, עם שר החינוך על הדבר הזה. הוא אומר לי: אורית, אני לא יכול לתמוך בהצעת החוק הזאת. אנחנו לא נכתוב בחקיקה מה ילמדו ילדי ישראל. ואני שואלת למה? למה? אם יש לנו שר חינוך שמתאבד על להעביר עוד ועוד מכספי המיסים שלנו ללימודים שלא מלמדים חינוך ליבה, אז בוא לפחות נלמד את מי שלומד ומי שמשלם את המיסים לאותו מגזר שלא תורם לנטל הכלכלי, בואו נלמד אותו איך לשרוד במציאות הכלכלית הזו שבה הוא יצטרך לשלם כל כך הרבה מיסים. לפחות שיבין.
אז אני רוצה לסכם, אדוני היושב-ראש: לילדי ישראל מגיע להבין מה זה שכיר, מה זה עצמאי, מה זה ביטוח לאומי, מה הם מיסים, מה זו ריבית פריים, מה זה ריבית חובה, מה זה מע"מ, מה זה פק"מ, מה זו קרן בנקאית, מה זה אומר הלוואה, מה הן השקעות. האם עדיף לו לשכור דירה או לקנות דירה? מה זה אומר יוקר מחיה? מה אפשר לעשות בנושא הזה? מה הם מנועי צמיחה? איך יכול להיות שמדינת ישראל מוציאה את הילדים שלה אחרי 12 שנות לימוד בלי כלים בסיסיים, שבאמת יעזרו להם בחיים – במיוחד לחלשים שבהם, שאין להם מי שיסביר להם איך יוצאים לחיים? אני מבקשת מהממשלה לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה רבה.
971 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.