קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לחבר הכנסת אברהם בצלאל על ההצעה לסדר-היום. אני יודע מה זה להפוך הצעה דחופה או הצעה רגילה לסדר-היום על חשבון מכסה, ובאמת ראוי נושא תאונות הדרכים. אתה כירושלמי באמת היטבת לשקף את המצב בירושלים באופן כללי.
זה נכון, אבל את זה באמת יש בכל מקום – בצפון, בדרום, במזרח, במערב. בכל מקום בירושלים עובדים, איפה שאתה לא יוצא יש עבודות, עבודות מקיפות, וזה לא נגמר.
פגשתי את ראש העיר לפני תקופה ואמרתי לו – זה היה עוד לפני הבחירות: אתה מודע לזה שאנשים ממורמרים, מטבע הדברים. הוא אמר לי: אני לוקח על עצמי. הציבור באמת נתן בו אמון גדול בחזרה, דהיינו, אנשים סובלים, ובסופו של דבר מקווים לראות את התוצאות. אברהם בצלאל, באמת במקומות שכבר יש – אתה רואה מקומות שנפתחים, אתה רואה כבר כביש רחב עם הרבה יותר מסלולים, הרבה. אין ספק שאנחנו רואים.
רק שיש שתי גישות בעניין הזה: יש גישה לעשות את זה מהר וקצר יותר אבל כואב יותר, או גישה להתרחב להרבה שנים ואז בפעולות קטנות. למשל בכביש 446 – גם נושא שמטריד אותנו, הכניסה למודיעין עילית – שם זה כואב וזה לא פשוט. העירייה נקטה ובחרה צעד של לעשות את זה בצורה דרסטית אבל יותר מהר; במקום למרוח את זה בארבע שנים, בשלוש שנים – בשנתיים. אבל אז ההשלכות גדולות יותר. יש מקומות שזה מצליח יותר, יש מקומות שזה מצליח פחות.
אבל בנושא של העבודות צריך לבדוק אילו מהתאונות הן בגלל עבודות ואילו מהתאונות הן לאו דווקא בגלל עבודות. אבל אין ספק שזה משפיע על האנדרלמוסיה, על האי-סדר, על זה שאין רמזורים. למשל אני מכיר מצלמת מהירות אחת שהייתה בכביש גולדה מאיר, בפנייה לרמת שלמה, לכביש 9. תאונת דרכים הורידה את העמוד, ומאז אין את העמוד הזה. זה היה עמוד מפורסם, הוא זכה בפרס של המצלמה המשטרתית שנתנה הכי הרבה דוחות לאזרחים. מה שנקרא, היא הייתה מחוללת ההכנסה הכי גבוהה שהייתה בירושלים, זו המצלמה. אז זה היה חלק מפתרונות. מי שזוכר – ואתה כירושלמי בוודאי יודע – הפנייה מכביש גולדה שמאלה לכיוון כביש 9 ולכיוון רמת שלמה הייתה פנייה – שם הצומת קטלני ממש. עשיתי על זה דיונים, עוד הייתי כאן בכנסת, קיימתי דיונים כאן בוועדה. מה ראיתי? היו הרבה פתרונות: שינויים גיאומטריים בכביש, הרחבה, יותר זמן לאדום לפני הירוק וגם מצלמה. את המצלמה שמו מייד, אבל את הדברים האחרים, שלפי דעתנו נתנו הרבה יותר, את זה שמו פחות.
עכשיו יש לי ויכוח, גם מקצועי. יש תאונות לא מעטות בצומת גולדה מאיר–מינץ. אנשים באים מחוץ לעיר, הם רואים את הכביש הזה פתוח, ויש שם תמרור של 50, אבל מי רואה את זה? לא רואים את זה – תנאי הכביש, והמהירות, והרגל הנסיעה הוא לא כזה. התמרור צודק, אתה צריך להאט, אבל המציאות כזאת. עכשיו בוויכוח, כשיש תמרור שהוא לא מורה, הוא לא באמת מתמרר, אנשים לא – אתה יכול להגיד: עשיתי את שלי. זאת אומרת, דברים כאלה, שיש לנו כל הזמן בוויכוחים בין החלק המקצועי לבין הפרקטיקה – הפרקטיקה אומרת שזה לא ככה. ולכן, צריך בעניין הזה, ולעניות דעתי הפרקטיקה – – –
זו מכונת כסף, אבל זה גם גורם לפקקים. כל היתרון היה שהכביש הזה – שהתחבורה הציבורית נוסע בצד ימין ואחרים לא. אבל עצם זה שיש – – – זה מאט את התנועה. אנחנו לא עושים את זה. דווקא דיברתי עם השרה, היא פנתה למשטרה בעניין הזה. אבל תעשה את זה קצת במקום, באיזה כביש שלוקח את הרכבים לסמטה בבית מאיר או משהו, אבל לא, שם זה נוח ושם עושים. אנחנו מכירים את זה שלא תמיד האכיפה עובדת במקומות שבאמת צריך אכיפה, או איפה שהאכיפה – אברהם ישראל בצלאל, שהיה גם חבר מועצת עיריית ירושלים – היה במגרש הרוסים פס עצור, אבל אתה באמת לא יכול לעצור. בפס כן, שהוא נותן יותר רוחב, אבל כשאין פס, החוק אומר שאתה צריך בקצה – ושם אתה לא יכול לראות, אתה חייב להתגלגל. ושם הייתה עומדת ניידת. מה הייתי עושה? הייתי צובע, כי זה מקום שהיה נשחק, הצבע היה נשחק מהר. אם הייתי שם את הפס – הכול היה בסדר, אבל כשזה נמחק, אז היו עושים שם דוחות. הייתי פועל בעירייה מהר: תשמעו, תצבעו שם, ואז כבר לא היו לוקחים. מבחינה בטיחותית, מבחינה אמיתית, לא היה הבדל. הייתה רק אפשרות לתת דוחות.
מה אני יכול לעשות? אנחנו מכירים את הדברים האלה, ואנחנו מקווים שזה תופעות לא מרכזיות, אבל אם אנחנו צריכים לנתח מה גורם לתאונות הדרכים, אז מהירות היא הסיבה המרכזית והגדולה ביותר בסיבות לתאונות דרכים, כפי שאמרו הרלב"ד בדיון שהיה אצל השרה עם שר המשפטים והשר לביטחון פנים. המהירות. מהירות זו גם התנהגות אנושית כשאדם באופן ספציפי – זה לא בגלל, יש הרבה סיבות: זה יכול להיות תנאי הכביש, תשתיות, כבישים אדומים, חוסר ראות ודברים כאלה, אבל יש מיעוט שהגורם האנושי הוא גורם מרכזי. האכיפה ודאי שהיא דבר שיכול לצמצם. מה שכולנו יודעים זה שמה שמצמצם תאונות דרכים זה האכיפה. בשנה האחרונה בוודאי שיש פחות. אני לא מאשים אף אחד, אבל באופן אמיתי למשטרה יש המון משימות, כולל משטרת התנועה. המון משימות. וישבנו איתם, ישבנו בישיבה שהייתה גם עם ראש את"ל. יש להם הפגנות ועצרות, ובתחילת המלחמה – סגירת כבישים במקומות שהיו מפגעים וכדומה.
בכל אופן, אני אתייחס, חבר הכנסת בצלאל, ואקרא את התשובות המקצועיות, את עיקר הדברים. מתחילת השנה ועד היום נהרגו 417 בני אדם. זה נתון באמת קשה, מצמרר מאוד וקשה – 417 עד היום. זה נתון קשה מאוד. כל בן אדם הוא לכשעצמו עולם שלם. אמרת את זה, וזה נכון. זו עלייה של 19% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, עלייה דרמטית וגדולה. בקצב הזה של ההרוגים – אני לא רוצה לפתוח, אנחנו לא נוהגים לקחת, אנחנו נמצאים כמעט בחודש האחרון, ואנחנו מדברים שזה יעלה למעל 417, לצערי, וזה נתון שעובר בהרבה.
בכל השנה האחרונה, ב-2024 עד היום. שנת 2024 חריגה בהיקף העלייה בתאונות הדרכים. בשנים האחרונות מדינות ה-OECD רשמו ירידה מתחילת השנה, אם אינני טועה, של כ-16%, לעומת עלייה מצטברת של כ-17% במספר ההרוגים בישראל. עיקר העלייה זה בחברה הערבית – יש שם 157 הרוגים, עלייה של 61%. זו העלייה הכי דרמטית שיש בהרוגים בתאונות הדרכים. חבר הכנסת אחמד טיבי קיים על זה דיון עם כל מיני מסקנות בעניין הזה. יש לזה הרבה סיבות, וזה לא המקום להאריך, כפי שדיברנו.
יש עלייה של 34% בהרוגים בדרכים בין-עירוניות – 257 הרוגים בדרכים בין-עירוניות כתוצאה ממהירות. בקרב רוכבי האופנוע העלייה מאוד דרמטית – 95 הרוגים. זו עלייה של 24%. נהגים צעירים – 63 הרוגים. נתונים קשים.
שרת התחבורה, לנוכח הנתונים האלה, קידמה בתקציב שמאושר בימים אלה כ-180 מיליון ש"ח כל שנה תוספת עד שנת 2027, תוכנית שהיא תלת-שנתית לשם טיפול במוקדי סיכון. המצב הזה חייב להוביל לפעולה ממשלתית רחבה. לא מדובר בפעולה של משרד אחד, יש שרשרת שלמה. זה משרד התחבורה והרלב"ד, אבל זה עוד משרדים, כמו ביטחון לאומי; גם משרד המשפטים שותף. חלק מאכיפה זה גם ענישה, וכשהעסק הזה לא עובד, אז גורם ההרתעה הוא לא גורם. יש משרד החינוך, שמחנך, הסברה – לא חסרים משרדים.
שרת התחבורה, באופן יוצא מן הכלל וחדשני, קידמה בממשלה הצעת מחליטים שלפיה תוקם ועדת שרים לעניין זה בראשות ראש הממשלה, וזה כבר אושר. ועדת השרים תקבע את תפקידו של כל משרד בעניין זה, ובנוסף, תגדיר יעדים כדי להעלות את הבטיחות בדרכים. הצעת המחליטים אף קבעה את סמכות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. היו צריכים לתת להם עוד סמכויות. כיום הם מלינים על כך שאין להם אפשרות לקבל נתונים, וכשאין נתונים עדכניים, אתה לא יודע לנתח את התמונה, ואז אתה גם לא יודע לטפל בה.
מתחילת השנה נהרגו 149 בני אדם במרחב העירוני בכל הארץ באופן כללי. מתוך ה-419, במרחב העירוני נהרגו 149, מתוכם 21 הרוגים בירושלים, מהנתון שלך, והיום כבר יש עוד הרוג לצערנו בעיר ירושלים, לעומת 14 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד. 10 הרוגים הם הולכי רגל ו-10 רוכבי דו-גלגלי, אופניים וקורקינטים, מתוך ה-21. חבר הכנסת בצלאל, מתוך ה-21, 10 הולכי רגל ו-10 רוכבי דו-גלגלי.
בדרך חברון – אנחנו מציינים תמיד שיש שני כבישים מרכזיים שהם מקטעים ארוכים. כביש גולדה זה כביש גולדה, ומי שיודע, זה מצומת סנהדריה ועד כמעט נבי סמואל, או קצת לפני. בכל צומת זה אחרת. אבל גם כביש גולדה, למשל, הוא כניסה כמעט מרכזית היום לירושלים. זה מעבר, זה לא רק השכונה שהיא עיר וכו'. עכשיו יש שם עבודות מסיביות, נת"צים – דברים לא פשוטים, מחלפים שיש, כניסות ויציאות. אבל בדרך חברון, מאז החלו עבודות הרכבת הקלה ברחוב, מספר תאונות הדרכים בציר הזה ירד, דווקא בדרך חברון. מתחילת השנה אירעו בדרך חברון 18 תאונות דרכים לעומת 30 בשנת 2023. זו ירידה משמעותית. 40 תאונות בשנת 2022 ו-50 תאונות בשנת 2021. אנחנו רואים 50, 40, 30 ו-18 תאונות שהיו בשנה הזאת. זו ירידה דרמטית, וזו בשורה טובה. בדרך גולדה – מתחילת השנה ועד נובמבר היו 24 תאונות דרכים בכביש גולדה לבד, ובהן שני הרוגים הולכי רגל בעת שחצו באור אדום, זה מה שכתוב לי, וגם רוכב אופנוע הרוג.
אני כבר מסיים. לפני כחודש התקיים דיון בעיריית ירושלים שעסק שבריבוי התאונות על ציר גולדה. בדיון השתתפו גורמים רבים, ובהם מהנדס העיר, קצין הבוחנים המחוזי במשטרה וגורמים נוספים. במהלך הישיבה עלה כי קיימת תופעה הולכת וגוברת, בניתוח של תאונות הדרכים, של נהגים שחוצים באור אדום בנסיעה מהירה מאוד. אנחנו גם נוסעים, אנחנו רואים את הכביש. הכביש של היום הוא לא כביש – בשנה האחרונה יש השתוללות בכביש. לא פעם אני רואה את הדברים האלה. אני אומר שאם לא שיטתי, אם לא – הוא עבר באדום מלא. אני הרי נוסע קבוע בכביש גולדה מאיר, אני נוסע כמה פעמים ביום, מינימום פעמיים ביום, אני מכיר את הכביש הזה היטב, ואני מלווה אותו הרבה במסגרת תפקידי גם בעיריית ירושלים הרבה שנים וגם כאן, בכנסת. ולכן, אני שם לב לתופעות שיש, וזו בעיה קשה מאוד. אין הרתעה. אין. אין גורם הרתעה, ועושים מה שרוצים.
אחת ההמלצות הייתה להוסיף מצלמות מהירות. אני כבר מסיים. בדיון שנערך לפני כשבועיים בין מנכ"ל משרד התחבורה מר משה בן זקן, שמאוד מסור לעניין, יחד עם השרה, לבין ראש העיר ירושלים מר משה לאון, עלתה סוגיית העלייה המשמעותית בהרוגים בתאונות דרכים בעיר. סוכם כי יתקיים דיון בראשות ראש העיר עם כל הפונקציות הרלוונטיות בעירייה לבחינת פתרונות.
הסעיף האחרון זה מסגרת סל בטיחות "שותפים לדרך" במשרד התחבורה עם הרלב"ד, שמשרד התחבורה מתוקצב על זה ומקצה מדי שנה תקציבים לשיפור הבטיחות כמענה למוקדי סיכון בצירים מרובי תאונות דרכים, כדוגמת הסדרת מעגל תנועה בשדרות נווה יעקב, משה סנה, התקנת רמזור ברחוב יהודה הנשיא ומעגל תנועה בדרך רמאללה, הסדר מעגל תנועה באזור בצלאל בזק ועוד.
תודה רבה. אני מקווה באמת הדברים האלה יעזרו, ונוכל להגיע לשנה הבאה ונראה ירידה דרמטית ודרסטית בתאונות הדרכים. תודה רבה לך.
1,686 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.