קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, השר אבי דיכטר, השר היקר, שעושה רבות, קם בבוקר בשביל לעזור למדינת ישראל והעם היושב בציון. כך הוא במשך עשרות שנים וכך הוא ימשיך, למרות האנשים שחושבים או מנסים להטיל דופי בעשייה המבורכת שלו. חבריי חברי הכנסת, בשש השנים האחרונות כולנו רואים את ירושלים הולכת ומשתנה. לנגד עינינו כבישים נסללים, רחובות מתחדשים, אזורי מסחר נבנים בקצב מסחרר, הולך וגובר, הרכבת הקלה קורמת עור וגידים; כמובן שכל זה בפעילותו נמרצת של ראש עיריית ירושלים מר משה לאון.
ירושלים צועדת לעתיד בצורה מודרנית וחדשנית, בהתחדשות מטאורית יוצאת דופן. אבל דא עקא – השיפוצים בכבישי ירושלים. הכבישים בירושלים הפכו למפגע סביבתי לנוסעי הרכב ולהולכי הרגל. נתיבים חסומים, לצערנו, בורות בכבישים, כלים הנדסיים בכל מקום – בקיצור, קטסטרופה אחת גדולה. כמעט אי-אפשר לנסוע בשכונות ירושלים בלי להיקלע לאיזה מפגע בכביש – רמזורים שלא עובדים, מעברי חציה מטושטשים. אתה נוסע בכביש – פתאום משנים לך, עכשיו אתה צריך לנסוע בנתיב הנגדי. מי שנמצא, גם בימים אלו – באמת קטסטרופה מהלכת. הדבר הזה, לצערנו, עולה בחיי אדם, בתאונות קטלניות, בהרוגים, בפצועים. כמעט אין שבוע שאנחנו לא שומעים על איזו תאונה קטלנית, תאונה קשה. מי שמכיר את גולדה מאיר – כביש הדמים, זה נקרא. יש כבישים אדומים בירושלים, לא אחד ולא שניים. נכון שחידוש התשתיות הוא דבר מבורך כשלעצמו וכולם צריכים לברך עליו, אבל זה חייב להיות דבר כשבתקופה הזאת נשמרים חיי האדם. זה לא יכול להיות על חשבון הולכי הרגל.
ואם לא די לנו במה שצועק מכל פינה בירושלים, באים נתונים של עמותת אור ירוק ושופכים קיטון של צוננים על המציאות המטרידה שבה אנו שרויים. מנתוני אור ירוק עולה עלייה של 233% בעשור האחרון בהרוגים בכבישי ירושלים – נתון שצריך להדיר שינה מעיני כל נהג והולך דרך בכבישי ירושלים, מכל צידי הכביש. ואם זה לא מספיק, אז בשנה החולפת היו בירושלים 19 תאונות קטלניות – עלייה של 73% מהשנה הקודמת.
הנתונים הללו לא מאפשרים לנו לעבור לסדר-היום ולהמשיך כאילו לא קרה כלום. מדובר פה בחיי אדם, חיים של אנשים, ילדים שחייהם כבר לא אותו דבר. הרי בסך הכול אנחנו מדברים פה על הרוגים בתאונות דרכים. וכמה פצועים יש בתאונת דרכים? אסור שמה שהיה הוא שיהיה. המציאות הכואבת והבלתי-נסבלת הזאת חייבת להשתנות.
אני באמת רוצה להדגיש פה שסגן השר, הרב אורי מקלב, עושה רבות, רבות באמת, במלוא מובן המילה, ימים ולילות. אין פנייה שפונים אליי ואני מעביר אליו שלא נענית בחיוב, בכובד ראש, ברצינות, וכמובן – במהירות האפשרית. ולכן אני שמח שאדוני סגן השר נמצא פה בשביל להשיב על זה, לקחת את זה בצורה רצינית ולראות באמת איך אנחנו פועלים למגר את התופעה הזאת, כי בסוף המספרים מדברים בעד עצמם. כולנו חשים את התחושה הזאת של הנסיעה הקשה בכבישי ירושלים. יש שעות שאתה אומר לעצמך: אני מעדיף לא לצאת, עדיף להישאר במקום העבודה או בבית ולא לצאת לכביש. אבל אני אומר, בסוף חיי אדם הם מעל הכול, ויש מספרים, אי-אפשר להתכחש אליהם.
עיריית ירושלים וכל הנוגעים בדבר חייבים לבוא עם תוכנית מסודרת וברורה איך לחתוך בצורת דרסטית את המפגע הכואב הזה. אי-אפשר להמשיך לאפשר לתופעה הזאת לגדול. אי-אפשר לראות שבשנת 2014 היו שישה הרוגים בירושלים ובשנת 2024 יש 20 הרוגים. זה פשוט לא נתפס. חייבים לשים את מלוא כובד המשקל על הדבר הזה, לתקן את כל מה שצריך, להביא תוכנית ארוכת טווח למצב הכבישים של ירושלים, ליצור אכיפה פיקטיבית או שלל מרכיבים. אולי מישהו צריך להעלות מלמעלה איזשהו רחפן ולראות ולהבין איפה ומה, מה צריכים לעשות, אבל בסוף היום זה איך למגר את האסון הזה. ככל שנקדיש לזה זמן, נוכל למנוע עוד נפגעים, וזו חובתנו, כי בסוף כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ואני מאמין שבידינו להציל נפשות רבות. תודה רבה.
582 מילים של אברהם בצלאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.