כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין מי מאיתנו שלא נתקל בסיטואציה הבאה: אתה נכנס לחנות לרכוש דבר מאכל, נשנוש, שמחירו שקלים בודדים, אתה ממתין בקופה, וכשאתה שולף את האשראי כדי לשלם על העסקה, המוכר מסתכל על המוצר ואומר לך: אין לי אשראי במחיר הזה, יש מינימום קנייה בתשלום באשראי. השאלה היא פשוטה: למה? רוב האזרחים משוכנעים שהסירוב של המוכר לקבל באשראי נובע מהפסד כלכלי, וזו כמובן טעות. הוא עושה זאת אך ורק מסיבה אחת – כדי לגרום לקונה לקנות יותר. זה לא ממניע כלכלי, זה מגיע ממניע שיווקי.
הצעת החוק שעליה נצביע היום באה לשים סוף לסיפור הזה. התפתחות התשלומים האלקטרוניים בשנים האחרונות הגדילה מאוד, משמעותית, את היקף הקנייה באשראי, וצמצמה את השימוש במזומן. האם זה נוח יותר? הנתונים מראים שכן; הציבור מצביע באשראי. אבל כשהמוכר מבקש להתנות קנייה בשימוש בסכום כסף מינימלי, האשראי הופך מנכס לנטל.
כבוד היושב-ראש, ההצעה שלי ושל חברים נוספים שהצטרפו היא להכניס את התיקון הזה בחוק להגנת הצרכן. הינה לשון ההצעה: איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי – עוסק המקבל תשלום בכרטיס אשראי לא יתנה את ביצוע התשלום באמצעות כרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי. אף אחד לא יפסיד מהתיקון הזה. הוא מתבקש מאוד בהרגלי הקנייה בעידן הנוכחי.
אני קורא לכל החברים לתמוך. תודה רבה.
יותר עמלה?
לא, פחות. העמלה יורדת ככל שהיקף הקנייה של העסק גדל.
אבל לא באחוזים.
217 מילים של אליהו ברוכי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.