הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות בארגונים נתמכים), התשפ"ג–2023

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לברך מעומק הלב את חברי חבר הכנסת אריאל קלנר על הצעת חוק חשובה בנושא שהוא עוסק בו כבר הרבה זמן. צריך לומר, זו הצעת חוק שהיא עדיין לא כל מה שצריך לעשות בעניין הזה, אבל היא מה שאפשר לעשות בנקודת הזמן הזאת, והיא בהחלט הצעה חשובה מאוד, חובת גילוי כזו של גופים שבמימון זר מנסים לנהל את ענייניה הפנימיים של מדינת ישראל; ולא סתם את ענייניה הפנימיים, הרבה פעמים גם דברים שקשורים לביטחון שלנו ולליבת הביטחון שלנו, באמצעות שימוש במערכת המשפטית, שלצערי גם פותחת בפניהם את הדרך הזו בשמחה, או הייתי אומר – איך אמר כבוד השופט עמית לא מזמן? אני לא זוכר את הציטוט המדויק, אבל משהו בנוסח: בית המשפט פתוח בפניכם, רק מחכה לכם, תמיד יעמוד לרשותכם, משהו בסגנון הזה – לגורמים שהרבה פעמים בינם לבין טובת מדינת ישראל לא רק שאין דבר וחצי דבר, אלא ההפך הוא הנכון.

אני חושב שהשקיפות הזו – ידע כל אדם, ידעו השופטים וידע גם הציבור מי מממן את העתירות האלה ומי מממן את הפעולות האלה, ואילו אינטרסים זרים מעורבים בהן. אני חושב שהדבר הזה הוא דבר הכרחי, הוא דבר נכון. אין מקום למעורבות של ישויות מדיניות זרות בעניינים הפנימיים שלנו, בענייני הביטחון שלנו. המינימום הנדרש הוא שהדבר הזה יהיה שקוף לחלוטין, ולכן אני תומך, והממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. אני מקווה שהליכי החקיקה יושלמו במהרה.

אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לנצל את ההזדמנות הזו, ואני חושב שאי-אפשר לא להתייחס בימים האלה לסוגית רמת הגולן. אדוני היושב-ראש, אנחנו זוכרים לאורך שנים ויכוחים ודיונים שהיו בנושא של רמת הגולן. דווקא היום, אחרי מה שקרה בימים האחרונים בסוריה, אני חושב שכדאי להסתכל על הדברים ולהפיק מהם את הלקחים הדרושים. היו כאלה שעמדו על חובתנו לשמור על ריבונותנו ברמת הגולן. ואני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים ברמת הגולן מכוח הזכות ומכוח חובתנו לממש את זכותנו על הארץ, אבל לצד זה יש גם כמובן שיקולים ביטחוניים. אני רוצה לצטט כאן למשל דברים שאמר השר לשעבר יובל שטייניץ בשנת 2008: "נכונותו של אולמרט לרדת מהגולן מבטאת הפקרות מדינית וביטחונית חסרת תקדים". השר לשעבר אפי איתם אמר: "רמת הגולן היא נכס אסטרטגי יציב שאיננו בר-החלפה לשום דבר". דברים כל כך מדויקים נכונים.

מפלגת הליכוד הגיבה בשנת 2008: "אין גבול לוויתורים המסוכנים שאולמרט מוכן לעשות למען הישרדותו הפוליטית. כעת מנדב אולמרט ויתורים מפליגים לסוריה, בת בריתה של איראן, התומכת בטרור של חמאס ומחמשת את חיזבאללה". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בשנת 2016: רמת הגולן תישאר לעד בידי ישראל. וגם יצחק רבין אמר בשעתו: "לא יעלה על הדעת שגם בשלום נרד מרמת הגולן. מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן, יפקיר את ביטחון ישראל".

אבל אל מול הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, פשוט מדהים לקרוא דברים שאמרו אנשים אחרים, כאלה שמפלגותיהם מתיימרות גם היום ורוצות לשבת ליד ההגה המדיני ולהכתיב את מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון של ישראל. הנשיא וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס אמר בפגישה עם מלך מרוקו בקיץ 1995: "רמת הגולן היא אדמה סורית, ואנו יושבים על האדמה הסורית. מבחינה היסטורית, רמת הגולן לא נחשבה מעולם חלק ממדינת ישראל". יוסי שריד אמר לאחר החלטת הכנסת להחיל את ריבונותנו על הגולן: "זו החלטה של ממשלה מטורפת, מחרחרת מלחמה" – כמה מזכיר את ההודעות והדברים שאתם אומרים ממש בימים האלה על הפעולות שהממשלה עושה. שולמית אלוני אמרה במאי 1995: "שלום עם סוריה יביא שלום לישראל" – נו, באמת – "יש להתקדם ככל האפשר לקראתו גם אם הדבר כרוך בכאב לתושבי רמת הגולן". זהבה גלאון – – –

שמע, שמע את האמת הקשה. שמע. חבר הכנסת קריב, שב, אתה מוזמן לשבת, לשמוע את הדברים.

אבל אני הקראתי את דבריו של רבין קודם, פשוט לא היית כאן.

לא היית כאן. דווקא הקראתי גם הקראתי את דבריו של יצחק רבין, בוודאי.

דברים נכונים ומדויקים. עכשיו – אני מבקש.

חבר הכנסת קריב, אני יודע כמה זה קשה. אני יודע כמה זה קשה לכם – –

– – כמה קשה לגלות שהאמת שלנו פעם אחר פעם מוכחת כנכונה.

שהדרך האידיאולוגית של תנועת הליכוד מוכחת פעם אחר פעם כדרך הנכונה, כדרך שאין בלתה, גם כדי לעשות צדק היסטורי – –

– – וגם כדי להבטיח את ביטחון ישראל. כמה שזה קשה לך. תראה כמה זה קשה לך. אני חוזר, אדוני היושב-ראש – –

ניכרים דברי האמת שלי בצעקות של חבר הכנסת קריב, האמן לי.

חברת הכנסת זהבה גלאון – איך אומרים? אני אזכיר לך. אתה יושב כאן עכשיו על כיסא בכנסת מטעם מפלגה שהתאחדה עם מרצ לקראת הבחירות הבאות.

יושבת-ראש מרצ, יושבת-ראש מרצ זהבה – – –

אדוני, זה לא יכול להיות.

גם בזה – תראו, תראו איך אתה מאבד את העשתונות נוכח האמת.

כן, חברת הכנסת לזימי, בואי נשמע מה השותפות שלך במרצ – –

– – איזו הבנה מדינית וביטחונית יש להם. בואו נראה.

רבותי, זהבה גלאון, יושבת-ראש מרצ, אמרה ב-2004: "יש נשיא סורי, אסד הבן, שמציע הידברות ומשא ומתן ישיר. אז מתחילים אצלנו לבדוק בציציות, כמו שאני שומעת עכשיו: מה עומד מאחורי הכוונות שלו? אנחנו מתנהגים, הייתי אומרת, באיזה זלזול, באיזו פשטות חסרת תחכום – – – בסופו של דבר, מי שמשלם את המחיר זה אנחנו, זאת מדינת ישראל. כיוון שיש ממשלת ישראל, ממשלה סרבנית שעונה תשובות סרבניות" – לבשאר אסד, לא להאמין, פשוט. והיא ממשיכה ואומרת: "המחיר ידוע, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר החוץ. המחיר ידוע. ישראל תצטרך לרדת מרמת הגולן, לפנות יישובים, תוך כדי הסדרי ביטחון". הרי זה נשמע כמו בדיחה. איזה קוצר ראות, איזה חוסר הבנה מוחלט.

אומר חבר הכנסת פינס-פז בשנת 2004: "ישראל מחמיצה הזדמנות היסטורית, הזדמנות פז, לנהל משא ומתן עם המדינה הערבית הגדולה שעדיין אין לה איתנו הסכם שלום, בתנאים הקשים ביותר מבחינתה והטובים ביותר מבחינתנו – – – הפחדנות וההססנות של הממשלה בעניין הזה הן כשלעצמן מסוכנות, חסרות אחריות כלפי מדינת ישראל", ואני שואל אתכם, מי חסר אחריות? מי שלא הסכים להצעות המופקרות האלה? מי שעמד על ביטחונה של מדינת ישראל ועל שלמותה הטריטוריאלית, או מי שהלך שולל אחרי בשאר אסד ואנשים כדוגמתו?

אמר יוסי ביילין, יוסי ביילין, ב-2008: "שלום עם סוריה הוא מרכיב מרכזי בשלום האזורי ויוביל למימוש יוזמת השלום הערבית". אבל רבותיי, אתם יודעים, זה לא רק אותם פוליטיקאים משמאל.

לצערי, הקונספציה הזאת הייתה גם אצל לא מעט אנשי צבא. מי שמחפש שורשים להרבה מאוד דברים, יכול למצוא אותם בדברים האלה של האלוף במילואים אורי שגיא משנת 2006. תקשיבו לדברים המדהימים של איש ביטחון: "אם נפנה עורף לאסד" – כן, לבשאר אסד הזה, רוצח ההמונים הזה – "אם נפנה עורף לאסד, צריך להביא בחשבון – סוריה אומנם חלשה, אבל עדיין קיים פוטנציאל לעימות כוחני. היא עלולה להשתמש בכוח כדי להניע תהליך מדיני או כדי להשיג מטרות אחרות – – – מבחינתה של ישראל יש מחיר כואב ברמת הגולן, אבל מחיר המלחמה כואב הרבה יותר". ודן מרידור אומר – – –

ובדן מרידור אני אסיים – דן מרידור, שלצערי איבד לאורך השנים את הדרך.

דן מרידור אומר את הדברים המדהימים הבאים: "יש לפתוח במשא ומתן עם סוריה ולהיענות לאיתותיו של אסד לשלום" – בשאר אסד, לא ייאמן. "אם תיענה סוריה לדרישות", והוא מונה כאן איזו רשימה, "ויתור על הגולן – יהיה שווה".

ואני אומר לכם, לא נוותר על אדמת ארץ ישראל. זו ארצנו, זו חובתנו לממש את הזכות הזו, אבל זו גם חובתנו הביטחונית לשמור על השלמות הטריטוריאלית שלנו, ואוי ואבוי היה לנו לו היינו שומעים לקולות המופקרים האלה. תודה רבה.