אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה, מטרתה של הצעת החוק הזו – שקיפות. שקיפות כדי לחשוף את הגורמים המאיימים על הריבונות של אזרחי ישראל על מדינת ישראל. שאלה, חבריי, מי אמר: "תמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה זרה היא דבר שהיה צריך להפחיד כל אדם המאמין בדמוקרטיה אמיתית"? דברים אלה אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, זיכרונו לברכה. אמר, ולא ידע כמה הוא צדק.
קצת רקע להבנת האירוע. כמה כסף, אדוני היושב-ראש, השקיעו מדינות זרות בארגונים חוץ-פרלמנטריים בישראל? מ-2012 ועד השנה 83 ארגונים קיבלו יותר מ-1.3 מיליארד שקלים. זה מספר בלתי נתפס. 304,000 ש"ח מזרימות מדינות זרות לארגונים חוץ-פרלמנטריים בישראל בכל יום: שלשום, אתמול, היום, מחר – כל יום, בכל השנים הללו. ולכסף הזה – – –
304,000 ש"ח בכל יום. בכל יום, מדי יום. ולכסף הזה, חבריי, חברי משה פסל, לכסף הזה יש מטרה – השפעה על המדיניות שלנו, של מדינת ישראל. ויש גם שיטה, שהוכיחה את עצמה כאפקטיבית – גוף פוליטי שממומן על ידי מדינה זרה בדרך כלל מציג את עצמו כארגון זכויות אדם, עותר לבג"ץ נגד המדינה או נגד צה"ל, ובג"ץ, אנחנו יודעים, דלתותיו פתוחות. אגב, רוצים עוד מספרים? על פי אגף המחקר של תנועת אם תרצו, בשמונה השנים האחרונות הוגשו 971 עתירות על ידי 38 ארגונים – ממוצע של 121 עתירות בשנה; סך המימון מישויות מדיניות זרות לארגונים הללו, שעותרים לבתי המשפט שלנו – 540 מיליון ש"ח; המוקד להגנת הפרט, שיותר נכון לכנותו המוקד להגנת הטרוריסט, ארגון שמוביל את הרשימה, עם 412 עתירות בשמונה שנים – 51.5 עתירות בשנה, 40 עתירות מאז תחילת המלחמה. הם לא עותרים לטובת חיילי צה"ל, הם לא מתעניינים במפונים, בבני משפחות הנרצחים, בחטופים – הם מתעניינים בזכויות האויב. בג"ץ, שעריו פתוחים ואוזניו כרויות, כך אמר כבר יצחק עמית, האיש שמינה את עצמו לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, שהרי מי יגן עלינו בהאג אם לא בג"ץ – ואני מקווה, אדוני היושב-ראש, שהפרוטוקול יבין את הציניות שלי. ואז בג"ץ לעיתים פוסק מה שפוסק, ולעיתים הוא לא פוסק. רק מהדיון ומרוח הדברים מבינים במערכת הביטחון לאן הדברים הולכים. כך היה, למשל, אדוני שר המשפטים, בשנת 2018, כאשר הארגונים יש דין, האגודה לזכויות האזרח, גישה, המוקד להגנת הפרט, עדאללה ומרכז אל-מיזאן, עתרו לבג"ץ נגד הפרימטר בעזה. בעקבות העתירות נשחק הפרימטר לחלוטין. לא היה פרימטר עד 7 באוקטובר. הארגונים האלה, שמציגים עצמם כארגוני זכויות אדם, שממומנים על ידי מדינות זרות, משתמשים בבית המשפט העליון שלנו – שכמובן חייב להתערב בכל תחום בלי לקחת אחריות על שום דבר – כדי לקשור את ידי כוחות הביטחון שלנו אל מול חיות הפרא; חיות שלקחו מאחינו ומאחיותינו לא רק זכויות אדם – הם לקחו את חיי האדם ממש, ואפילו את כבוד האדם.
זה עשרות שנים שמדינות זרות משחקות מאחורי הקלעים של הדמוקרטיה הישראלית באמצעות מימון נדיב לארגוני זכויות אדם, so called. הן מצליחות לעקוף את הציבור, לעתור לבג"ץ נגד חיילי צה"ל ונגד מדיניות הממשלה ולכפות עלינו אג'נדות זרות במסווה של דאגה לזכויות אדם. מימון מדינתי זר זו חרפה, והתערבות בוטה של מדינה אחרת בענייניה הפנימיים של ישראל.
חבריי, מדינה היא גוף שמורכב בדרך כלל ממיליוני אזרחים שכפופים למרותה. מדינה מקיימת כלכלה, מחזיקה צבא, מנהלת פוליטיקה פנימית ובין-לאומית מתוך אינטרסים תועלתניים, האמורים באופן טבעי לשרת בראש ובראשונה את אזרחיה של אותה מדינה. ביחסים דיפלומטיים בין מדינות תמיד יהיו אינטרסים שונים, ולא פעם גם סותרים. לגיטימי שמדינות יחלקו זו על זו בסוגיות פנימיות מובהקות כגון מדיניות הגירה, תרבות, מאבק בטרור, אופי מערכת המשפט, אופי גביית המיסים וכו'. לגיטימי שמדינות גם ינסו לשכנע זו את זו ולהפעיל זו על זו לחצים בערוצים דיפלומטיים. כל זה כדי לאמץ דרך כזו או אחרת. אבל אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, מה שאיננו לגיטימי זה כאשר מדינה אחרת פועלת להשפיע על סוגיות פנים של מדינה אחרת באמצעות מימון והפעלה של ארגונים פוליטיים מקומיים.
הצעת החוק המונחת לפניכם היא הצעה שדורשת שקיפות מלאה מכל ארגון שמקבל את עיקר מימונו מישות מדינית זרה. על פי הצעת החוק, בכל מסמך שמוגש לבית המשפט יחשוף הארגון את המימון המדינתי הזר שמאחוריו. כל הסכם בין הארגון ובין המדינה הזרה ייחשף בפני השופט. משרד החוץ יקבל את המידע על כל תיק שבו מעורבת עמותה כזו, כדי לוודא שלא מדובר בפעולה שמסכנת את ביטחון ישראל, וכדי שיוכל לפעול דיפלומטית מול המדינות המעורבות אם נצרך.
החוק הזה הוא חלק ממאבק על הריבונות שלנו ועל הדמוקרטיה שלנו. אני קורא לכולם להצביע בעד. תודה רבה.
691 מילים של אריאל קלנר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.