הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציע הצעה שאומנם אני יזמתי, אבל אנשי אופוזיציה נכבדים ואנשים מרכזיים בקואליציה הצטרפו אליה, ואני סמוך ובטוח שזה נעשה לא כי אני נחמד – ואני נחמד – אלא משום שההצעה היא הצעה טובה.

מה אומרת ההצעה? ההצעה אומרת שיש לנו, אפעס, איזו בעיה בקווי העימות הדרומי והצפוני שלנו, ואנחנו צריכים לטפל בבעיה הזאת. עד כדי כך חשוב לנו לטפל בבעיה הזאת, שאפילו הקמנו מינהלות, ואפילו שמנו בראשן שר וראשים ומנהלים; לא תמיד הכול ממוקם ויש מינויים, אבל עוד יהיו כאלה. אבל אותם אנשים שמנהלים, אותם ארגונים ואותם תקציבים שכן הוקצו, צריכים ללכת אל המקומות הנכונים, והמקומות הנכונים, בין השאר, לצד ביטחון, לצד איכות סביבה, לצד חינוך, רווחה, בריאות, זה נושא הפרנסה, הכלכלה – העוגנים של החיים שמייצרים ביטחון בעצם החיים, בעצם המגורים בגבולות; ומדובר על הגבולות, 9 ק"מ מגבול הצפון, לבנון, ו-7 ק"מ עוטף עזה והעיר שדרות.

ובמה מדובר? מדובר בכך שהעידוד, חוק עידוד השקעות הון, שמעודד תעשייה, יחול גם על מפעלים שלא עומדים בקריטריון המדויק – בעיקר מדובר ביצוא של המוצרים. והרי ממה נפשנו? אנחנו רוצים לסייע למי שמחליט לקשור את גורלו הכלכלי, האנושי והקהילתי בפריפריה, קל וחומר בסְפָר. הדרך לעשות זה לא לפזר כספים מן האוויר, וזה לא אוטומטי, אוניברסלי לכולם, אלא למי שמוכיח רצינות. החוק הזה לא אומר שהמדינה מממנת מפעלים על הגבול, אלא היא מעודדת ומסייעת במענקים, בהלוואות – בפרמטרים כאלה ואחרים, שכמובן אפשר לבחון אותם – למי שמחליט לייצב את התעסוקה, את הפרנסה, את המחקר והפיתוח, את ייצוג הקהילות על הגבולות שלנו.

זאת משימה קריטית. רק אתמול היו הבחירות האחרונות במועצה אזורית שאני חבר בה, שער הנגב. היום התבשרנו – זאת הזדמנות לברך קודם כול את ראש המועצה וממלא המקום היוצא יוסי קרן, שהתגייס בחירוף נפש יחד עם חברים לאחר נפילתו של חברי, מחליפי אופיר ליבשטיין, ונבחר אורי אפשטיין, חבר כפר עזה, והוא, יחד עם ראשי המועצות האחרים והעיריות בדרום, יחד עם ראשי רשויות שעוד ייבחרו במהלך פברואר בבחירות שתתקיימנה, יצטרך לבחון היטב כיצד אנחנו משכנעים את בני ישראל דוברי העברית והערבית – יש גם אמהרית ורוסית ועוד מיני שפות – שאנחנו מתכוונים לחיות בפריפריה ובספר. וכאמור, עושים את זה בשלל נושאים. התחום הזה הוא התחום הכלכלי; ליתר דיוק, התעשייתי. יש לנו צורך לחזק עסקים קטנים, ויש לנו צורך לחזק עסקים בינוניים ויזמויות, ופה מדובר במפעלי תעשייה. הם הרבה פעמים עוגנים מאוד משמעותיים.

אני משוכנע שהחוק הזה, בין שהוא יעבור ובין שהוא לא יעבור – הוא יעבור בסופו של דבר, משום שלא יעלה על הדעת שממשלה ראויה, ממשלה רציונלית, לא תבסס חלק ניכר, משמעותי, מהסיוע בשיקום ובפיתוח, כשכך אנחנו מבטיחים לעצמנו, בדרום ובצפון על הגבולות, שלא יקרה חס וחלילה שתחום התעשייה ייפקד מהתחומים הללו. שר החקלאות וביטחון המזון נמצא איתנו כאן, והוא בוודאי עומד על כך שתחום החקלאות לא יופקר. הייתכן שתחום התעשייה, החיוני לנו הן לייצוג הכלכלה הישראלית, הן לקשרים הבין-לאומיים, הן לדירוג שלנו והן לתחושה שאנחנו אכן עושים את הדבר הנכון – האם יכול להיות שזה לא יקרה?

אני מברך את חבריי שחתמו על כך. אני מוכן אפילו למנות אותם: את מיכאל ביטון, ודבי ביטון, וקרויזר, ובן ברק, וקריב, ופוגל, וואטורי, ולזימי, וסגלוביץ', ודנינו, ודנון – היה פעם דני דנון – ביטן, צרפתי הרכבי, כהנא, גואטה, פסל, ודלל, וינון אזולאי. ייזכרו לטוב על הצעתם וייזכרו לטוב כפליים אם יהיו שותפים בתמיכה בחוק הזה. לפחות חלקם כנראה יצביעו בעד. אני מבקש מכולם לתמוך במהלך הנכון הזה. תודה רבה.