הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, לצד איומים גדולים ומשמעותיים מחוץ, אויבים שמאתגרים אותנו בשבע חזיתות, אנחנו צריכים להתמודד עם גזרת פנים – עם איומים על שגרת החיים, עם איומים על נפש, גוף ורכוש. כשהייתי ראש מועצה 16 שנים הייתי שותף להגנת היישוב, הייתי חבר במתמיד, כן? כוחות המג"ב הכפרי שמסיירים בלילות. זה בכלל רעיון יפה. זה קצת כמו הארון א-רשיד, שיורד אל העם בלי שישימו לב אליו ובוחן את המציאות. אתה מסתובב בלילה ואתה תמיד רואה דברים חדשים, תמיד רואה זוויות חדשות, אבל יש בזה הרבה יותר מאשר סקרנות.

אנחנו מחויבים, השלטון המרכזי, השלטון המקומי, ביישובים, וכל אזרח צריך להניח את הביטחון האישי, את תחושת הביטחון האישי, בקדימות גבוהה מאוד. אני מגיש את הצעת החוק הזו, שאגב, יש לה היסטוריה מכנסות קודמות על ידי רות וסרמן לנדה מסיעתי, אורית מלכה סטרוק כשהייתה חברת כנסת, ובכנסת העשרים-וחמש – חברת הכנסת שרן מרים השכל. הצעת החוק הזו היא רכיב חשוב שנותן מעמד דומה למעידים ולמעידות על עבירת הסחיטה באופן דומה למה שנותנים לנפגעי עבירות תקיפה מינית, למשל, בתנאים מסוימים, במצבים מסוימים, שבהם אנחנו לא רוצים שמעבר לפחד, לחשש, לפעמים לאימה שיש מפני התוקפן, יתווסף עוד החשש להיפגש איתו ועם אנשיו ושלוחיו ומשפחתו במסדרונות עשיית הצדק. לכן הרעיון פה הוא פשוט: לאפשר לנאשם את הזכות הבסיסית להיות מיוצג על ידי עורך דין, אבל העדות של הנסחט, או הנסחט לכאורה, תיעשה באופן שהוא לא יצטרך להיזכר ולהסתכל ולהקשיב לקולו של מי שאיים עליו באופן ישיר, פנים-אל-פנים, פגע ברכושו ובעצם איים לשבש באופן חמור את חייו.

תראו, יצא לי לא מעט לסייר, כמו שאתם מבינים, בשנים האחרונות ברחבי הארץ, בדגש על נושאי חקלאות, אבל לא רק – אנשי תעשייה, בעלי חברות להסעה, חברות הנדסיות, כלי ציוד הנדסי וכו' – ולראות את הכאב הנורא של בעל מטע במושבה באצבע הגליל שמחרבים לו את העצים הרכים שהוא עמל, מכיר כמעט כל עץ ועץ באופן אישי, כדי שלא ירצה להמשיך ולגדל; לראות את מגדל הבקר שחותכים את הגדרות כדי שהעדר שלו יתפזר, כי מישהו אחר חושב שזה מקומו; לראות את המפעלים, את מכוני מיון הפירות, מוצתים שוב ושוב על ידי גורמים נכלוליים, אכזריים, שמסכנים חיים וכמובן מסכנים רכוש ומסכנים יציבות כלכלית בפריפריה כמו גם במרכז, לעיתים ממש על הגבולות. אלו מעשים קשים.

המשימה שלנו פה היא להתאחד. אין פה אופוזיציה וקואליציה, יש פה עם אחד שצריך לגלות חוסן אל מול אויבים מבחוץ, וצריך להתמודד באופן נחוש, תוך גיוס תחושת הצדק ותוך התאמת העקרונות הדמוקרטיים וזכויות הנאשמים לחובה של המדינה לתת לאזרחיה את הביטחון ואת תחושת ביטחון.

בחוק יש למעשה שני סעיפים. הסעיף הראשון – הזכרתי אותו – הוא בעצם האפשרות להעיד באופן שלא יפגיש את המאוים עם המאיים. הרכיב השני עוסק בגובה או באורך המאסר – החמרה מסוימת. על כך אני מבין שחוק הפרוטקשן שמתנהל – ייתכן שהרכיב הזה, בערכאות או בשלבים הנוספים כאן בבית, ישתלב עם מהלכים אחרים.

אני מבקש את תמיכת כל חברות וחברי הבית ואת תמיכת הממשלה בקידום החוק. זאת בשורה – לא גדולה מאוד, אבל משמעותית – לאותם אנשים שמבקשים, מסתכלים לירושלים ומחכים לסיוע. הם מחכים לסיוע בקרנות לפיצויים; הם מחכים לסיוע על ידי כך שהיחידות המבצעיות של לובשי המדים שלנו ומי שעושה את פעולתו גם בלי מדים יהיו בשטח ויקטינו את התופעה הנלוזה. הם מחכים לסיוע על ידי כך שהמציאות הכלכלית והחברתית בקרב אותן שכבות, אותן חברות, שמהן באים הפורעים המקומיים, תשתפר, ואולי גם כך יוקעו העבריינים. אבל הם מחכים גם לשיפור בתנאי העדות. אני מבקש מכל הנוכחים לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה רבה.