אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת, מבקשת להוסיף לחלק השני לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי זכאות למחולל חמצן נייד בהשתתפות עצמית של 10%. אזכיר כי מחולל חמצן הוא אמצעי למתן חמצן לחולה שצריך לנשום אוויר מועשר בחמצן. המצב כיום הוא שהזכאות למחוללי חמצן נייד (וכל אופן של מתן חמצן לחולים), כבר כלולה בסל הבריאות, בהשתתפות של 10%, וקבועה בחוזר הסמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים, חוזר 4/12, אף כי אינה מפורשת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מכיוון שקופת חולים כללית סיפקה בלוני חמצן נייחים או ניידים למבוטחיה במועד הקובע – הוא היה ערב קביעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי – בהשתתפות של 10%. מחולל חמצן הוא אופן מתן שונה לחמצן ולכן הוא חלופה לבלונים אלה. לפיכך, מתן חמצן כלול בסל הבריאות הממלכתי בהתאם לסעיף 7(א)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, באותה השתתפות עצמית.
לא מדובר רק בזכאות תיאורטית, כי גם בפועל קופות החולים מספקות מחוללי חמצן ניידים בהשתתפות עצמית של 10%, אך מגבילות את הזכאות בקריטריונים מסוימים, בשל עלותם הגבוהה בהשוואה למחוללי חמצן נייחים. מחוללי חמצן נייחים ניתנים לכל מטופל שצריך לקבל חמצן ללא הגבלה, והם חלופה עכשווית לבלוני חמצן.
אבקש להדגיש כי משרד הבריאות מסייע בנושא באמצעות הפעלת מבחני תמיכה התומכים בקופות חולים המגדילות את אספקת מחוללי החמצן הניידים לקשישים. אגב, במסגרת המבחן, החל משנת 2019 קופות החולים בתמיכות מגדילות את היקף השימוש במחוללי חמצן. בפועל, בזכות המבחן, היקף השימושים גדל במעל 500% בכלל הקופות, בזכות התמיכה במבחן שמשרד הבריאות נתן.
כמו כן, במהלך תקופת הקורונה ובשל הצורך הגובר במחוללי חמצן בשל התפרצות המגפה, רכש המשרד וסיפק מספר רב של מחוללי חמצן. בנוסף, כחלק מהיערכות לתרחיש עלטה במהלך מלחמת חרבות ברזל, המשרד פעל לאספקת כ-1,200 גנרטורים למטופלים מונשמים או נתמכים, שיסייעו להבטיח את רציפות הטיפול בעת הפסקת חשמל.
באופן אישי, יחד עם הנהלת המשרד, ערכנו הערכות מצב תכופות וישיבות סטטוס כדי לעמוד מקרוב אחר הספקת הגנרטורים ולוודא את מתן המענה למטופלים המונשמים. רבים מהם – כבר קיבלתי פידבקים – קיבלו. קודם כול, לקחנו את קו העימות ואת המקומות היותר-קרובים והדחופים, וזה ממשיך הלאה להיות מפוזר בארץ.
ביחס להצעת החוק הנוכחית, מקריאת ההצעה קיים קושי להבין מה באה ההצעה להוסיף או לשנות מן המצב הקיים, כפי שכבר הוסבר וכפי שאף נכתב בדברי ההסבר בהצעת החוק: הזכאות למחולל החמצן קיימת כיום גם בלי שהיא מפורטת בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפיכך, אין משמעות לקביעת השירות בתוספת השנייה לחוק, כי זה נמצא. יתר על כן, קביעה של זכאות למחוללי חמצן ניידים דווקא תגביל את הזכאות, שכן בעתיד עשויה להתפתח טכנולוגיה חדשה למתן חמצן, שאינה בדרך של מחולל חמצן. לכן כדאי להשאיר את הנושא הזה פתוח. במצב היום ישנה זכאות לקבלת חמצן באמצעות מחולל חמצן, הנחשב היום לסטנדרט רפואי מקובל לאספקת חמצן, אולם אם ייקבע שהזכאות היא דווקא למחולל חמצן, לא תהיה זכאות בעתיד לטכנולוגיות מתקדמות אחרות שעשויות להיכנס לשימוש.
אם, כפי שעשוי להשתמע מדברי ההסבר, הצעת החוק מבקשת לסבסד מתן מחוללי חמצן לכל החולים הנזקקים לטיפול בחמצן, הרי שהצעת החוק לא מציעה כל מקור תקציבי לכך, למרות העלות הגבוהה הכרוכה בכך. כמו כן, הצעת החוק אינה משנה ואינה יכולה לשנות את הקריטריונים שלפיהם הקופות מספקות מחולל חמצן כיום בכלל, ונייד בפרט. על הקופה לקבוע קריטריונים אלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 3(ד) לחוק – שיקול דעת רפואי ואיכות סבירה – ובמסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים.
החלטת ועדת השרים הייתה שלא לקדם את ההצעה, ואכן אני סבור כי מדובר בהצעה שלא תביא לכדי יישום המטרות שמפורטות בדברי ההסבר, ולמעשה היא לא נצרכת. אשר על כן, אבקש מחבריי להתנגד להצעה. ובכלל, אבקש מהחברים שהגיעו לכאן – – –
אז קודם כול, כפי שפירטתי כאן וכתוב, כיום קופות החולים, על פי – – –
לא משנים. זה לא בתוספת השנייה. זה לא נכנס – – –
כן, זה קיים. אבל זה קיים. אם יש מישהו שאת יודעת שצריך מחולל חמצן ולא מקבל – – –
בסדר. היא תבקש להשיב. כיום מספקים מחולל חמצן, הגברנו גנרטורים. אין מישהו שצריך חמצן ולא מקבל. יש נייד ויש נייח, כמובן לפי הצורך. הקריטריונים לא משתנים לפי הצורך. לא כל בן אדם שחושב שהוא צריך מחולל חמצן יקבל; הקריטריונים נקבעים בהתאם לשיקול הדעת הרפואי של אותו המקום. לכן אני חושב שהמענה שניתן הוא אחר.
אתמול ביקרתי בבית חולים הגליל בנהריה, ורציתי לשבח את כל הצוותים הרפואיים שם ואת פרופ' מסעד ברהום, שעושה עבודת קודש. במהלך למעלה משנה בית החולים נמצא בתפוקה של 30% מתחת לקרקע. צוותים רפואיים מגיעים ממקומות שאף הם צריכים מקורות מיגון. אין היום צו שלפיו אני יכול לחייב רופא להגיע למקום העבודה, והצוותים מגיעים במסירות במשך שנה שלמה. ראיתי את התנאים – הם נמצאים בתת-תנאים. אני שמח שבהתאם להנחיות פיקוד העורף, לאחר כניסת ההסכם וההסדרה לתוקף – אני מקווה שבימים הקרובים בית החולים יעלה בחזרה לחלק העליון שלו, גם למקומות שהם פחות מוגנים, ויוכל לחזור לתפוקה של 100% ולתת שירות אמיתי. אבל לראות את הצוותים הרפואיים ואת מנהל בית החולים – שנה שלמה הוא כסס ציפורניים, לא ירד בשירותים, דאג לשמור על הצוותים, גם הצוותים הרפואיים, גם האחיות והאחים, גם הצוותים הלוגיסטיים של בית החולים. הם ראויים לכל הערכה – הם נמצאים בבית, במקום מוגן, בבית חולים במקום מוגן, ובדרך אין מיגון, והם מגיעים במסירות ולא החסירו יום אחד מהעבודה. על כן הם ראויים להערכה.
בכלל, כך כל הצוותים הרפואיים בצפון. אני מסייר שם אין-ספור במחלקות השיקום. בבית החולים השיקומי, בית חולים צפון, שהיה נקרא פוריה, שנתן מרכז שיקומי ענק בעלויות של מאות מיליונים – אתמול נפתח החלק של הילדים. תחשבו שילד ממג'דל שמס שנפגע ורוצה לקבל שיקום צריך לבוא למרכז הארץ. אלה המקומות היחידים. כרגע נפתח בית חולים שיקומי בצפון, ונעשה גם כן טקס גדול, בשביל שידעו. חיילים שנמצאים בצפון היו צריכים להגיע למרכז הארץ, וכרגע השירותים ניתנים.
אני מרגיש גאווה אמיתית לעמוד בראש מערכת הבריאות, שעומדת בגאון ובעוז כבר שנה שלמה בחזית הלחימה ויכולה לאתגרים הקשים, והיא תמשיך הלאה לעמוד באתגרים הללו. כרגע המערכת נמצאת בפני רפורמות ענקיות בתחום כוח האדם הרפואי, הן בקהילה, הן בבתי חולים והן במקצועות הפארה-רפואיים. אני מקווה ומאמין ורואה שגם בקופות החולים מבינים שיקבלו את כוח האדם האמיתי בקהילה, את חוסר כוח האדם שקיים לנו גם בעקבות כניסת "רפורמת יציב" לפועל, ובפרט ההגברה של הצורך הרפואי, תוחלת החיים שגדלה, האוכלוסייה שגדלה. לכן ככל שאנחנו נוסיף כוח אדם רפואי, עדיין זה לא מספיק. לכן הרפורמות שאנחנו כרגע מעבירים במסגרת חוק ההסדרים, ובכלל תקנות שאנחנו הולכים לפרסם להגברת והגדלת כוח האדם הרפואי, הן חיוניות וקריטיות למערכת הבריאות. אנחנו נעשה את זה וניתן את כוח האדם הנדרש גם מבחינת חלוקת התמחויות, מה צריך ומה לא צריך, וגם בתוספות. הגדלנו את מספר הסטודנטים, והם יגיעו בשנת 2030 ל-2,000 סטודנטים, ובכך אנו צריכים גם להגדיל את השדות הקליניים, וזה דבר שנצרך.
ראיתי גם כן את מנכ"ל קופת חולים לאומית חיים פרננדס, שהוציא כרגע גם הודעה לתקשורת שהוא מבקש מהר"י ומכל המועצות הנוספות והאיגודים: הניחו ידכם ותיתנו למשרד הבריאות לחולל את הרפורמה הכל-כך חשובה בכוח האדם. אני בשיחות גם עם כלל האיגודים ומנכ"לי הקופות, שמבינים עד כמה זה נדרש. אני מקווה ומאמין שהדבר הזה יביא בשורה אמיתית למערכת הבריאות.
לכן אני מבקש להתנגד להצעת החוק הנוכחית. תודה רבה.
1,142 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.