כבוד היושב בראש – – –
שיהיה בהרבה מזל, בעזרת השם.
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק המוצעת שמונחת בפנינו באה לתקן עוול, בעיניי, בחוק הבריאות הממלכתי. לדעתי יש עוד הרבה מאוד על מה לעבוד ולתקן – –
אפשר קצת שקט?
– – כדי שבאמת החוק ייתן וישקף את המשמעות האמיתית שלו במציאות – –
– – ובאמת יוכל להנגיש את השירותים הנדרשים. בעצם, כאן אנחנו מדברים הרבה פעמים על טיפולים שהם מצילי חיים. ועדיין, ישנן הרבה סוגיות שלא מעוגנות בחוק.
פעמים רבות הדבר נתון להחלטת קופת החולים שבה המטופל רשום. מה לעשות שהקופות, יש להן הנהלה שהיא כמעט עצמאית, והרבה פעמים למשרד הבריאות אין יכולת לכפות, דרך בקשות, לשנות את התקנות בפנים.
אחד הנושאים הבעייתיים שעליהם אנחנו קיבלנו פניות, גם מאנשים חולים, במיוחד זקנים ואנשים במצב בריאותי קשה והרבה פעמים גם סוציו-אקונומי קשה, וגם מעמותת סיסטיק, שדיברה על הנושא הזה ממש במפורש – הצעת החוק באה לתקן וקשורה למכשירים מחוללי חמצן, שכולנו יודעים – בן אדם – –
– – שמבקש מחולל חמצן, הוא בעצם בצורך רפואי נחוץ, וזה לא בא לו ככה שהוא קם בבוקר ואמר: אני צריך מחולל חמצן. זאת דרישה רפואית, לא דרישה אישית או רצון אישי של אף בן אדם. בכלל, אנחנו יודעים, מה המצב הכלכלי במדינה, במיוחד אם מדברים על האוכלוסייה המבוגרת או על האוכלוסייה שהיא ממש במצב של נכות, שלא יכולה גם להשתכר ואין לה הכנסה אחרת.
אז הדרישה היום מקופות החולים עומדת על 20%, וישנם הרבה מכשירים אחרים, שהם פחות מזה בהרבה. למשל, מחטים לבדיקה עצמית לחולי סכרת – ההשתתפות היא 10%; מזרקים לשימוש עצמי – 10%; מקלונים לבדיקת סוכר בדם – 10%; מכשירים לדום נשימה – השתתפות ב-70%. תארו לעצמכם – ובאמת צריך גם לעבוד עליו – מכשירי נשימה על פי המלצת רופא ריאות מומחה – 20%. זה לא סתם רופא – רופא ריאות מומחה – 20%; חבישות לחץ – 40%. אז איפה באמת הבעיה הרצינית שהיא יכולה מצילת חיים במכשירים של ההנשמה, ואנחנו מדברים כאן על מחוללי החמצן.
הצעת החוק באה לתקן עוול ומבקשת לעגן בחוק שההוראה תהיה 10%, כמעט כמו ברוב המכשור האחר. אני לא חושבת שזאת בקשה יתרה; שזה תקציב יותר מדי – חוץ מזה שזה של הקופות, ואנחנו יודעים כמה האנשים משלמים לקופות. אני חושבת שדווקא בתקופה כזאת, כשמצב העוני הולך ומחמיר ומצב המחלות של הנשימה – גם אחרי הקורונה – עלה בהרבה וגם המצב של האבטלה בעקבות המלחמה עלה, אני לא חושבת שיש באמת אפשרות אחרת מאשר לתמוך בתיקון הזה מיידית.
אני יודעת שוועדת השרים התנגדה, ואני גם יודעת למה. אבל עדיין, מעל דוכן זה אני פונה גם לשר הבריאות וגם לחברי הכנסת משני הצדדים. אני חושבת שבמקום הזה, טובת החולים וטובת האזרחים, בלי הבדל של גזע ושל מין ושל דת ומשהו אחר, היא לאפשר לאותם חולים, להקל עליהם במצוקה היום-יומית שלהם ולעזור, ולו במקצת, במקום הזה.
כולי תקווה שחברי הכנסת, במיוחד מהאופוזיציה, יוכלו להתעלות על האגו וההתנגחות האישית, וייתנו יד למען טובת הכלל, כמו שהם תמיד אומרים. תודה רבה.
כבוד היו"ר, כבוד השר, אני שמעתי והקשבתי בקשב רב לכל מילה שאתה אמרת. עדיין אני אחזור ואגיד דבר אחד ברור: אני לא ביקשתי לכל מי שמבקש. במפורש כתוב: למי שיש לו צורך בהמלצה של רופא ריאות מומחה. זה אחד.
מקבלים היום לפי השיקול של קופות החולים, וזה 20% ולא 10%. מה הבעיה לעגן את זה בהוראת החוק? אני לא קיבלתי תשובה איזו בעיה נמצאת כאן. לא קיבלתי.
ניסית, ניסית, אבל לא שכנעת בכלל, ועדיין החולים ימשיכו לשלם מכיסם, ומי שאין לו ימשיך לסבול ואולי יגיע למקום שהוא באמת מאבד את החיים שלו. תודה.
568 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.