תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אליהו ברוכי, לצערי הרב, אני רוצה להתנגד לחוק שלך. למה אני רוצה להתנגד לחוק שלך? כי אני יושב פה מול חבורה של צבועים שכל הזמן מדברים על ממשלת ימין ימין, וכל הזמן מדברים על צבא ההגנה לישראל ועל החיילים וכמה החיילים חשובים להם, ולפני חצי שעה לא התביישו והצביעו נגד החוק של גדי איזנקוט, שבסך הכול רוצה לדאוג לחיילים שלנו שמסיימים את השירות הצבאי ומגיע להם לקבל הטבות מהמדינה. יושבים פה אנשים – אלמוג כהן, האיש שדואג לחיילים, אתה צבוע.
אתה צבוע, אתה צבוע – הצביע נגד החיילים. אתה הצבעת נגד החיילים. אתה צבוע, הצבעת נגד החיילים. אותו הדבר כל חברי הליכוד. איך אתם לא מתביישים להרים את היד ולהצביע נגד החיילים, נגד האנשים ששומרים עליכם, נגד הילדים שלכם? אני כבר לא מצפה לכלום מאגודת ישראל, אבל חברי הליכוד, להרים את היד נגד חיילים, נגד חיילים – אתם צריכים להתבייש.
אתם צריכים להתבייש, אתם כאלה קטנים. אתם צבועים. אלמוג, אני רוצה להגיד לך משהו. אלמוג כהן, אלמוג כהן, אתה, אל תדבר יותר על חיילי מדינת ישראל אחרי שאתה מצביע נגדם. אתה צריך להתבייש, ואסור לך לעלות ולדבר על חיילים יותר. זהו.
188 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.