הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להתנגד להצעת החוק הזאת של חברי הכנסת איזנקוט ואדלשטיין – לא בגלל שהיא לא טובה. היא בעיניי הצעה טובה מאוד, חשובה, אבל חסר בה משהו. אני חושב שחסרה בה ספקנות. אני חושב שבימים אלו יש לנו אתגר גדול, לעורר ספק, ואני רוצה להדגים את זה מהימים האחרונים.

לאחרונה אנחנו מגלים שספקנות היא מידה מגונה. שמענו את דבריו של מי שאחראי לתקשורת החופשית בישראל, ואני רוצה לצטט לכם דברים שלו. שימו לב: "ראש ממשלה לא מקדים ולא מאחר לישיבה – הוא תמיד מגיע בזמן, וכשהוא מגיע, הישיבה מתחילה. ראש ממשלה לא משתף פעולה עם מדליפים וגם לא מדליף – הוא משיג מודיעין מכל מקור אפשרי", חבר הכנסת איזנקוט, "כדי להבטיח את ביטחון המדינה ופועל בקור רוח ובשיקול דעת לקידום האינטרסים של מדינת ישראל בכל דרך. ראש ממשלה לא פועל נגד שומרי הסף ולא פוגע בדמוקרטיה – הוא התגלמות הדמוקרטיה ורצון הבוחר, והוא מבטיח את יציבות השלטון אל מול אותם 'שומרי סף' בעיני עצמם שחושבים שהם עליונים על רצון העם".

אדוני היושב-ראש, ב-13 באפריל 1655, אחרי שהפרלמנט של צרפת לקח לעצמו סמכויות יתר, עמד המלך לואי ה-14 ואמר משפט שנחקק בהיסטוריה: "המדינה זה אני". אז לפי שלמה קרעי, "המדינה זה אני". דרך אגב, מה המשמעות? המלך תמיד מגיע בזמן. מה זה אומר? לפי שלמה קרעי יש שעון גריניץ' ויש שעון נתניהו. אם נתניהו הגיע עכשיו, זה הזמן. בעיני קרעי, נתניהו לא יכול להדליף. הרי מלך ההדלפות והנדסת התודעה, האיש שמדליף הכול בשם "גורם מדיני בכיר", לא יכול להדליף. הוא לא פועל נגד שומרי הסף, הוא לא פוגע בדמוקרטיה, הוא התגלמות הדמוקרטיה, אבל בואו: אסון הכרמל, אסון מירון, יוקר המחיה, המצב הביטחוני, 7 באוקטובר – הכול בסדר, זה לא קשור.

אז לי יש מודל אחר, שלמה קרעי. הרב עמיטל, רבי ומורי, היה אומר לנו כשהוא רצה לעורר ספקנות: אל תהיו עמיטלים קטנים, אני לא רוצה לגדל אתכם כמוני, תציגו חשבון נפש. אז כל מה שאמר שלמה קרעי זה הקונספציה של 7 באוקטובר.

אני חושב, חברי הכנסת איזנקוט ואדלשטיין, שההצעה שלכם היא חשובה מאוד. אני אתמוך בה, ואני מקווה שהיא תעורר בדל ספקנות בקרב אלה שאומרים "ביבי הוא המלך". תודה.